[ארכיון:] דגימת טיפוגרפיה עברית 1922

כהמשך לפוסט הקודם שכתבתי על "אוסף תל אביב" ע"ש ע"ש אליאסף רובינסון באוניברסיטת סטנפורד, החלטתי לכתוב מעט על ספרון סרוק שגיליתי באוסף. הספרון פורסם על ידי "בית דפוס מ. ז. גדארד את ז. אשור", ובהתאם לרוח התקופה (1922 הצנועה, הספרון מודפס בצורה חסכנית ומכיל בתוכו כל דבר הדרוש לחיי האורבניסט התל אביבי – החל ממודעות לכל שירות, לוח שנה-יומן, וכלה במבחר (מצומצם) של דגימות אותיות דפוס עבריות ולועזיות. בניגוד לעבודת המעצב היום, בה בוחר המעצב את הטיפוגרפיה המתאימה לעיצוב (במקרה הטוב), אני מניח שאז הלקוח היה מגיע לבית הדפוס ובוחר תוך כדי התייעצות עם הדפס את הגופן לפי טעמו. בדומה לחוברת "דפוס-גרף" המופצת היום, מציעה החוברת פתרון יפה לקידום עצמי, תוך כדי קידום הקהילה העסקית (כנראה בתשלום), ויצירת ספר כיס שימושי שלא נתחב לתוך ספריה אלא זוכה לשימוש וחשיפה יומית.

הספר מודפס על נייר לבן, אבל באופן מעניין ומוזר בחר הדפס להשתמש בנייר ורוד לשם הדגשת סוגי האותיות. המגוון של האותיות העבריות כולל אותיות מסוג "דרוגולין/עיברי/מרובעות" בגדלים שונים, כתב רש"י בגדלי טקסט, סמלי מגן דוד, ועוד גופן שהיום ידוע בשם "כתב" ועליו אדבר מיד. מבחר האותיות הלועזיות כלל פונטים בסגנון אר-נובו, סקריפט, גרוטסק, ואולד-אינגליש (פרקטור). ניתן לצפות בקטלוג כאן.

בניגוד לתקופתנו, הגופנים חסרי שמות, מה שמצביע על התפיסה המאוד פונקציונאלית שלהם, משל היו "ברגים" במגרה הממויינים לפי סוג וגודל. הדבר מזכיר לי את קטלוג אותיות העץ האבוד של צבי ברגמן (1940), שסריקות שלו פורסמו ע"י פיליפ מסנר בפליקר שלו.

אני מניח שמדובר בבית דפוס מאוד סטנדרטי ואפילו לא חדשני, שכן הוא חסר את אחד מהפיתוחים החשובים של אותה תקופה – הפונט פרנק ריהל, שפורסם בשנת 1910 (מה שמותיר לו לפחות 12 שנים להגיע לארץ דרך הספינות אל ידיהם המסוקסות של הסוורים היפואים).

(המשך לאחר התמונות)

''

''

''

למעלה – דגימה קטנה של פונט מסתורי בשם "כתב", עליו ייכתב למטה.

''

''

''

כפי שציינתי, באחת התמונות ישנה דגימה קטנה של אות רהוטה (קורסיבית) הידועה לי בשם "כתב" ומשווקת היום דרך "פלרון" ו"פונטייפ". הייתי מאוד רוצה לדעת מי עיצב את הגופן ומאיזה סוג של כתב יד עתיק, קיבל המעצב את השראתו. אני חושב שיש איזשהו קסם מסויים בגופן. אמנם חלק מהאותיות פונות למטה עם כח המשיכה, אבל יש איזו צחות ונקיות בבניית האותיות, והפתעה מסויימת בליריוּת של האותיות הסופיות. אם הכתב הזה מופיע כבר אז, ב"קטלוגוֹן" הצנוע הזה משנת 1922, סימן שעוצב עוד לפני, ולא ברור אם מדובר באות שנוצקה או אות עץ לדפוס בלט.

''

גופן "כתב" – ישן מול חדש. למטה – הפונט החדש. אם תסתכלו טוב על הדגימה הישנה תגלו מעין אותיות "UPPER CASE" עבריות – גליפים שאין בפונט העכשווי.

[ ארכיון: הפוסט פורסם ביום חמישי, 13/10/11, 19:50, בבלוג "גאות ושפל"]

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s