[ארכיון:] מחוברות

אני שמח לפרסם את הפוסט הזה שהכינותי מראש עוד לפני כ-3 חודשים, והוא ישב וחיכה במעבה לוע המחשב שלי עד שבאה השעה הכשרה לפרסומו.

זהו הפונט גוטמן יד – לכאורה עוד פונט וורד נאלח מבית גוטמן, אבל רציתי קצת לדבר עליו ועל תופעה עיצובית שרק עכשיו, עם התגברות המודעות למערב ועליית הרטרו לשנות החמישים, מתחילה לחלחל לתרבות העיצוב.

''

באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

''

באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

''

באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

''

באדיבות "ספתא" של אורן פייט וגל ממליה

''

הלוגו העברי של קוקה קולה. מעצב – הרברט וינינגר

מעבר לרטרו, יש דרישה לפונט עברי בסגנון "איטליק" עם אותיות מחוברות, אלא שהמלאכה קשה היא. מתוך המבחר הקיים של הפונטים בעברית, אין שום פונט כזה הידוע לי. רבים וטובים, כגון מיכל וקסלר ניסו לעבוד ולהציע פתרונות, אך העבודה כנראה קשה במיוחד. סלחו לי על המילה, אבל הרבה יותר "פשוט" ליצור פונט של אותיות עבריות בודדות מאשר פונט עברי מחובר.

''

מתוך הפרוייקט המדהים של מיכל וקסלר

היופי של הסגנון הזה מעניין, וכרגע יש וואקום שאפשר למלא אותו בסגנון שכזה.

''

המגמה התחילה עם תקומת המדינה ואפילו אולי לפני. יחד עם האידיאליזם נולדו צרכים מסחריים גרידא, שגייסו את מיטב הגרפיקאים העבריים אשר רובם ידעו ולמדו שימוש בקליגרפיה עברית.

עיקר תופעות אלו הופיעו במודעות כקליגרפיה ולא כפונט יצוק, שכן לא נוצרו פונטים יצוקים שכאלה. המטרה היתה לחקות את הסגנון הפרסומי העולמי דאז, בו הרבו להשתמש בפונטים מחוברים ומסולסלים.

''

vintage ads browser

''

vintage ads browser

הפונט שדי מתקרב לכך הוא פונט בשם "גוטמן יד" של שמואל גוטמן, שיש לו פוטנציאל לכך, אבל אין לו את החיבורים הדרושים.

גוטמן יד לייט

בדוגמא שיצרתי בתמונה העליונה, רציתי לבדוק אם הפונט הזה "מת" לגמרי, או שיש לו משהו סגנוני שנכון גם לתקופתנו?

לצערי מה שפוגם בפונט היו העיצוב שלו, אשר יש בו פגמים רבים (כגון קווים מקוטעים ולא חלקים ואורגניים), היעדר אחידות של משקל, בסיס וגובה, וריווח אותיות נ-ו-ר-א-י (שהייתי צריך לתקן אישית, וזה מתסכל כשמדובר ביותר ממשפט אחד). ההפצה ההמונית של הפונט שצורף לתוכנת הוורד גרמה לכך שכל חיילת עם וורד מדפיסה שלטים קיטשיים, והרבה סטודנטים שנה ראשונה לעיצוב עושים בו שימוש כמעט כלאחר יד בגלל חסר בפונטים קנויים. הפונט "נשרף" אצל מוחם של הרבה מעצבים עבריים, וכתוצאה מכך אולי, מעט עושים שימוש בפונטים דומים.

את המעצב הרוצה לגשת למלאכת עיצוב האות העברית המחוברת, אפשר לדמות לארכיטקט, אשר שרידים ארכיאולוגיים נתגלו באתר הבנייה שלו – כעת הוא צריך לעצב בעקבות, בגלל, ואפילו קצת למרות הממצאים בשטח, על מנת שלא לפגום בפיסת ההסטוריה שניצבת מתחתיו, וליצור המשך אורגני ממנה. כלומר – כשמעצב גרפי מעצב פונט שכזה, עליו לכבד את האופי וההסטוריה של האות העברית המשמשים כקרקע, או כיסודות, ליצירת האות החדשה. במקרה הגרוע, התוצאה גרועה, לא קריאה ואיבדה את אופיה העברי.

''

מתוך המאמר של עדי שטרן "Aleph=X, or contemporary Hebrew bad type"

''

בתמונה – לוח סטנדרטי של האלף בית הקורסיבי לדרדקי כיתה א'.

חוץ מהשימוש הברור בסוג הכתב הקורסיבי (כתב היד ולא "כתב דפוס") ישנן שאלות שצריך לענות עליהן – למשל – איפה ליצור את ההמשך לאות כך שהקריאות לא נפגמת?

בדוגמא הבאה מתוך תהליך עבודה שלי,

אשר בה לקחתי פונט לועזי והפכתי אותו (אינברט) על מנת ליצור כיוון קריאה עברי (ימין לשמאל), אפשר לראות שאי אפשר ליצור חיבור לאות 'ריש' מהחלק התחתון שלה, כי כך הופכת האות 'ריש' ל'כף'. האם זה אפשרי ליצור חיבור שמאלה מן האות 'ריש' בכלל, נוכך האופי של הפונט הנוכחי בו החיבור בין אות לאות שווה בעוביו לאות עצמה, ואופי זה יוצר את אפקט הזרימה? אולי יש אותיות בכתב הזה שלא יכולות להתחבר לשום אות אחרת?

''

פונט שעשיתי לו היפוך.

אני רוצה להאמין שהפתרון הוא אפשרי – ליצור פונט עברי מחובר – אבל התוצאה לא תהיה העתק מושלם, אלא משהו יחיד בפני עצמו. הרי יש לכתב העברי מסורת עשירה של כתב קורסיבי שנוצר באופן טבעי, אשר כולל גם אותיות שהתחברו במהלך הכתיב עצמו.

''

האות "קורסיבה" שנוצרה בהשראת פונט לועזי הנושא את אותו השם. (אפשר למצוא פונט דומה בשם "קורסיב" בפונטביט) – סריקה מתוך קטלוג "כתב עברי אמנותי" – ל.פ. טובי, רוטשילד ליפמן.

''

התרגום של יוניל המופלא ללוגו הלועזי של הפצ'ה קוצ'ה

דוגמא טובה לניצנים חדשים אפשר למצוא בעבודות של סטודנטים מהמכון הטכנולוגי חולון H.I.T אשר עיצבו מקבילות עבריות ללוגואים לועזיים בקורס של עודד עזר: (חושו ומהרו לפוסט המצויין הזה של סמליל, אורן פייט)

''

אורלי דקל

''

תמר רוט

''

סתיו אקסנפלד

מן העבודות המשובחות הללו ניתן ללמוד שיש אותיות ( י' ו' ר' ה' ) שקשה מאוד לחברן מבלי לפגום בצורת האות – אפילו באותיות הלועזיות, אבל אפשר ליצור מראית עין של חיבור על ידי משיכות קלות היוצאות מן האות (לדוגמא האותיות 'יוד' ו-' וו' בלוגו העברי של יונילבר).

לסיכום אומר שהקרקע מוכנה וטובה ליצור מהפכה טיפוגרפית עברית קטנה שכזו.

שיהיה לכולנו –

''

[ ארכיון: הפוסט פורסם ביום שבת, 2/10/10, 04:54, בבלוג "גאות ושפל"]

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s