"אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק א'

הקדמה מאת המקליד :

אני שמח להעלות את הקטלוג החשוב הזה ללשכה, למען הידע הכללי.

על פניו, שנות השמונים מסמנות מעין סוף מגמה של שחיקה בתחום הטיפוגרפיה העברית. עיקר הגופנים הטובים והמשמעותים נוצרו החל מתחילת המאה, אל קום המדינה, ועד תחילת עשור זה. לאור המגמה התרבותית הפרו-מערבית שהפכה למשמעותית בשנות השמונים, אפשר לראות בטיפוגרפיה העברית כיוון שונה. שתי יוזמות תרבותיות חדשות מסמנות מגמה רטרוספקטיבית, מגמה של הצלה של ידע ואיכות שהחלו אולי להיעלם עם המעבר לשיטות דפוס חדשות ועם הזדקנותם של מאסטרים בטיפוגרפיה העברית.

היוזמה הראשונה היא הקטלוג "טיפוגרפיה עברית" היקר מפז שיצר אילן מולכו לפרויקט הגמר שלו בבצלאל בשנת 1981. קטלוג זה הוכיח את עצמו כמשמעותי בתחום, והפך מאז לאבן הבוחן של הטיפוגרפיה העברית ולעזר משמעותי לסטודנטים לעיצוב בשנה א'. היוזמה השניה היתה התערוכה "אות עברית חדשה" אשר התקיימה בשנת 1984 בגלריה האוניברסיטאית של אונ' תל־אביב. אוצר התערוכה (ד"ר איתי תמרי) ואוצר הגלריה (ד"ר מרדכי עומר ז"ל) ניסו לסקר חלק מהגופנים החשובים שנוצרו עד תקופה זו (בהיעדרו המובהק של סיקור על איתמר דוד והגופן "דוד" שלו, וכן "הצבי" של צבי האוסמן, ו"מרים").

אני מקווה להרחיב על שנות השמונים בטיפוגרפיה העברית במאמר נפרד בעתיד, ולכן לא ארחיב במילים ואפנה לעניין עצמו. את הקטלוג סרקתי מצילום זירוקס, ובהיעדר אפשרות אחרת, איכות התמונות אינה אידיאלית. אם יש בין הקוראים והקוראות כאלה שיהיו מעוניינים או מעוניינות לסרוק את התמונות בספר באיכות גבוהה ולתרום אותם לבלוג – פנו אלי.

חילקתי את קטלוג התערוכה לכמה חלקים. חלק זה מכיל את המבוא מאת פרופ' (אז דוקטור) מרדכי עומר ז"ל.
התמונה למעלה לקוחה מפוסט שעוסק בקטלוג זה, בבלוג של הטיפוגרף עודד עזר.

–ירונימוס 2012–

Friedlander_Narkiss

כל חלקי הקטלוג בבלוג הזה:

חלק א'
מבוא מאת ד"ר מרדכי עומר
חלק ב'
הקדמה מאת ד"ר אתי תמרי: נקודות ציון בהתפתחות האות העברית
חלק ג'
טוביה אהרוני (גופן "אהרוני"), אריק גיל ("גיל"), הנרי פרידלנדר ("הדסה").
חלק ד'
שני תעתיקי פרסומים משנות החמישים על הגופן "הדסה".
חלק ה'
יאן לוויט (הגופן "חיים"), צבי נרקיס (נרקיס), אליהו קורן ("קורן"), ופרנציסקה ברוך (שוקן).

אות עברית חדשה

חלק א':

הגלריה האוניברסיטאית / הפקולטה לאמנויות / אוניברסיטת תל אביב / אדר־אייר תשמ"ה
הקטלוג יצא לאור בעזרתו האדיבה של בית הוצאה כתר ∙ ירושלים
אוצֵר התערוכה: אתי תמרי / אוצֵר הגלריה האוניברסיטאית: ד"ר מרדכי עומר / עוזר לאוצֵר: עוזי אגסי
עיצוב: בתי לויטה / תצלומים: אברהם חי / סדר, לוחות והדפסה: בית הוצאה כתר ∙ ירושלים, תשמ"ה.

… כל ימי יגעתי לשפר את האותיות העבריות, ועכשיו שעלתה בידי ומצאתי לאותיות שלי בית יציקה של קיסר ושותפיו מבקש אני להראות לך טופס של אותיות שעשיתי. אומר אני לו, אפשר שיימצאו מדפיסים שידפיסו בהן ספרים. אומר הוא לי, כבר נמצאו…
אומר אני לו, חוששני שמא מתוך שהמשקפיים שלי נתרגלו באותיות הישנות לא יראו יופיין של החדשות. מכל מקום שמח אני שעלתה בידיך לעשות… עוד אומר לך, פעם הביאו לפני בעל התניא ספר חדש בחסידות. נסתכל בו ואמר, אותיות אני רואה, ספר איני רואה. ואילו אני אותיותיך לא ראיתי אבל פרים שנדפסים באותיות שעשית כבר אני רואה.
ש"י עגנון. "עד הנה"

מבוא
ד"ר מרדכי עומר

ומבחינת האותיות עצמם יתבאר לנו קדושת מקורו ורוחניותו, כי שאר האותיות של לשונות עמים כולם הנה מורות את אשר מורות בהסכמת אנשי אומתן, ואין לצורתן טעם ועיקר. אולם אותיות לשוננו כולן נכוחות למבין וישרות למוצאי דעת בדמותן ובצלמן, כידוע ליודעי ח"ן, ובעל ספר התמונה יגיד אמת. והראיה לזה מספר תורה, שאם אין האותיות בו כצורה – לא יכשר. כן נמצא באותיות אשר מהן צריכות תגין שלושה ומהן אחד ומהן אינן צריכות כלל. עוד מצאנו בתורתנו אותיות גדולות וקטנות. כל זה יורה, אשר אינן מקריות, אבל מן השמיים מעל תרדנה ושורשן גבוה מעל גבוה.
ר' משה חיים לוצאטו, "ליקוטים", ילקוט ידיעות האמת, II, רצ"ד.

אות הכתב העברי זכתה בתולדות עמֵנו למעמד יחודי ונעלה שאין דומה לו במכלול ערכיו המקודשים. בנבכי האמונה של המסורת היהודית יוחסו לאותן כ"ב אותיות האל"ף-ב"ית כל מה שהתקשר לשורש תהליך התחוללות מעשה הבריאה של עולמות עליונים ותחתונים – מנקודת מבט אידאית לפחות. אלה הינן אותיות בהן נכתבה התורה ובהן, על פי תפישת המקובלים, הגיעה מהותה הגנוזה לכלל גילוי וביטוי. התורה, בראשוניותה, היא תורה של אותיות (רמב"ן הקדמה לספר בראשית), ובאמצעות אותיותיה אלה – נברא העולם (בראשית רבא, א, א).

עיקר כישורו של האמן הנזכר במקרא – בצלאל, בונה המשכן – הובחן כיודע ל"צרף אותיות", וממנו נלמדו והושלכו היכולת המופלאה לתכּן ולצרף אותיות אל מכלול מעשה הבריאה ויוצרהּ: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמיים וארץ, כתיב הכא (שמות, ל"ה) 'וימלא אותו רוח אלוקים בחוכמה ובתבונה ובדעת' וכתיב התם (משלי, ג') 'ה׳ בחוכמה יסד ארץ אף כונן שמים בתבונה' " (בבלי, שבת, ק"ד).

הרמח"ל, שהיה אחד מגדולי המקובלים, מזכיר בציטוט המובא כמוטו למבוא זה, את הספר המפורסם, "ספר התמונה". בדברו על צורת וערך האות העברית, הוא מסתמך על חיבור זה, שנכתב סמוך למאה הי"ג בקאטאלוניה, ספרד, ושם מחברוֹ נותר עלוּם עד היום. ב"ספר התמונה", כפי שמסכם גרשם שלום, " 'התמונה' היא בעת ובעונה אחת תמונת האותיות העבריות וגם תמונת האל; שהרי האותיות, שהן יצירות הכוח האלוהי הבורא, בונות וצרות גם את דמותה של האלוֹהוּת, כפי שהיא מתגלה במערכת הספירות" (גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, מוסד ביאליק, ירושלים, 1980, עמ' 77-78).

בעל "ספר התמונה" אכן האמין שיחד עם התשתנות התקופות, בגין ה'מחזורים הקוסמיים' או 'תורת השמיטות' בלשון המקובלים (ראה גרשם שלום, ראשית הקבלה, ירושלים, תש"ח, פרק שביעי) – משתנות האותיות בצורתן ובדמותן, הצירופים שביניהן משתנים – סידורן וחלוקתן למלים משתנית, ובכך משתנה ממילא גם משמעותן במסגרת ההקשר הלשוני.

התערוכה שלפנינו מבקשת להציג מִדגם של שבעה אמנים שתרמו ללבושה המתחדש של האות העברית הישנה־חדשה ב"מחזור" המתקרב לפרק של כשבעים שנים. אותם עשרים ושתיים צורות יסוד קדומות עברו כמה וכמה טלטולים קשים, שהטביעו בסימנים מרוכזים אלה את חותמם "ברוח הזמן" בו נוצרו כמו מחדש. קדוּשת האות העברית שעטרה לה לאות משך אלפי שנים (וגררה עימה ידיעת שפת הקודש בפי כל מאמין יהודי), אפשרה את תחיית השפה, ותחיית השפה בִּקשה מצִדה לחזור ולחדש את האות, על־מנת לתקנה ולהכינה לשמש את צרכי התקופה בה התגשמה תחייתו הלאומית של עמנו.

כך נמצא בתערוכה אותיות שנתיחסו מלכתחילה לצרכים חגיגיים־פולחניים, וכל עיצובן נבע מתוך הצורך לצוּר צורה חדשה ומתוקנת לדפוסו של המקרא (אות "קורן", למשל). ומנגד אותיות שעיקר מגמת עיצובן התמקד דווקא בשימושים הפונקציונאליים היומיומיים של האות כנושאת מסר שגרתי, פרסומי, והתאמתה של זו לדברי דפוס, אריזות מוצרים, שילוט ופרסום לגווניו (האותיות "חיים" ו"אהרוני"). אך יחד עם זאת מרחפת מעל כל הפתרונות העיצוביים המוצגים כאן רוח של רצון לחדש, לתקן, להחיות את שנראה כמו נתישן, נפגם בדפוס לא־ראוי.

הגלריה האוניברסיטאית מודה לכל האמנים ובעלי העזבונות, שהשאילו מאוספיהם הפרטיים על־מנת לאפשר לנו את עריכת התערוכה, על שבעת משתתפיה, במיטב יצירתם. יבואו על הברכה מר יחזקאל שלח, משנה למנכ"ל "כלל"; בית הוצאה כתר, ירושלים, וצוות מנהליו ועובדיו המסורים, שהודות למאמציהם נתאפשרה הוצאתו לאור של הקטלוג וכרזת התערוכה. לאתי תמרי, שניאות לשמש אוצֵר־אורֵח לתערוכה זו ועמל קשות לממֵּש את תכניותיה – תודתנו המיוחדת.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק א'

  1. פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ב' | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

  2. פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ב' | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

  3. פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ג' | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

  4. פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ד' | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

  5. פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ד' | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

  6. פינגבאק: רשימת ביבליוגרפיה חלקית בנושאי טיפוגרפיה עברית | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

  7. פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ה' ואחרון | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s