"אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ד'

חלק ד' מתוך קטלוג התערוכה "אות עברית חדשה" אשר התקיימה בשנת 1984 בגלריה האוניברסיטאית של אונ' תל־אביב. אוצר התערוכה (ד"ר איתי תמרי) ואוצר הגלריה (ד"ר מרדכי עומר ז"ל) ניסו לסקר חלק מהגופנים החשובים שנוצרו עד תקופה זו.

ראו את שאר הקישורים לכל המאמרים והערכים שבקטלוג בחלק א'. התמונה למעלה היא חלק מכרזה שיצרה המעצבת מיטל גואטה כסטודנטית בבצלאל לכבוד האות "הדסה". מקור: בלוג "העוקץ" של מאיר סדן.  מקור נוסף: וויקיפדיה.

בחלק זה יופיעו שני קטעים שפורסמו בשנות החמישים והופיעו בקטלוג כתמונות. פרסומים אלה הודיעו לציבור הרחב על חקיקתו של הגופן "הדסה".

אות עברית חדשה

חלק ד':

typobook_oi1_068

▲דף הודעה על צאתה לאור של סדרת אותיות חדשה: "הדסה". למעשה לא נדפו בדף זה כל אותיות האל"ף־בית. לאחר צאת הדף לאור תוקנו כמה טעויות עיצוב, שופר מראה האות הכללי ובוטל משקל האות הנטויה. נדפס בהולנד, 1950.

HADASSAH
A NEW HEBREW TYPE

N.V. LETTERGIETERIJ  "AMSTERDAM"
VOORHEEN N. TETTERODE
AMSTERDAM

IN THIS LEAFLET we present a perliminary specimen of the ten point Hadassah Hebrew, cut by the lettergieterij 'Amsterdam' and designed by H.Friedlaender, director of the 'Hadassah Apprentice School of Printing' at Jerusalem. We are not yet showing here the complete fount and it is also possible that slight alterations in boldness and form will prove to be advisable.

For the first time a Hebrew type has been cut as a complete family, consisting of a normal series, a cursive and a bold one, such as they have been developed in the field of the Roman type and have proved to be indispensable for modern use. Furthermore numerals and punctuation marks will be added, carefully designed in order to match the Hebrew letter in design and boldness. We intend to cut the normal and the bold face in the sizes 6 to 60 point, whereas the cursive is planned from 6 to 16 point.

We have aimed to imbue the Hadassah Hebrew with a definite modern spirit without losing track of tradition. Starting from the common, but somewhat degenerated modern Hebrew types, we have thoroughly re-shaped them, holding on to the basic forms of the Hebrew letter, once clearly elaborated in the brillant early-Askenazic manusripts, maintaining at the same time a sound proportion between thick and thin lines, sound to artistical necessity, to legibility and to printing requirements. It is important to mention, too, that only one letter of the fount is kerned; hence the type can be set solid, allowing to use e.g. a 10 pt face in fact as a 10 point letter. This will equally be possible with the vocalised type, planned for latter cutting.

All these facts give us the confidence that the Hadassah Hebrew face will prove to be indispensable for modern Hebrew printing and to be a milestone in the development of Hebrew type.

All rights reserved

typobook_oi1_069

▲הודעה לציבור על צאת האות "הדסה" בשני משקלים לאור. ירושלים. 1958.

הדסה

אות עברית חדשה
מצוירת על־ידי הנרי פרידלנדר

אות "הדסה" היא פרי שנים רבות של עיון בבעיות הכתב העברי ותולדותיו. כבר בשנת 1929 התחילו הנסיונות הראשונים בכוונה ליצור אות־ספר אשר תשקף את רוח זמננו ומגמתו האמנותית, ותשאר חוליה נאמנה בשרשרת האותיות המסורתיות גם יחד. במשך מלחמת העולם השנייה צויירו שני הניסוחים הראשונים (שניהם כסידרות שלמות בעלות נוסח רגיל, עבה, נוטה). בשנת 1950 בוצעה יציקת־הנסיון הראשונה. לאור נסיון זה ובהתחשב עם הצרכים המיוחדים של הדפסת ספרים בישראל, צוירה האות בשלישית, בלי שינויים עקרוניים, אך עם תיקונים וליטושים כמעט בכל אות.

האות צנועה וברורה; היא עשירת תנועות, ולמרות זרת שקטה ויוצרת מילים שהן כחטיבה מושלמת. "הדסה" היא נטולת הצורות המסולסלות והחלושות המכערות את אותיות־הספר המקובלות היום, יחס הקוים העבים לדקים הוא "בריא" לקריאה, למראה, וגם לצורכי ההדפסה. הספרות מותאמות לאותיות במשקלן ובצורתן.

כדי להגיע לתוצאות אלה היתה נחוצה עבודה בשלושה כיוונים שונים. ראשית: נבדקו האותיות המקובלות בימינו, ונותחו יתרונותיהן וחסרונותיהן. במיוחד היה צורך להכיר את הצורות המאפיינות כל אות ואות ולבחון אם הצורות האלה מבדילות היטיב את האותיות שדומות האחת לשנייה.

שנית: נבדקו צורות־היסוד של הכתב העברי העתיק (החל מהמאה הראשונה), ונחקר באיזו מידה מובנות הן גם לבני דורנו. והאם יכולות הן לתרום לעיצוב אות מודרנית או לתיקון מגרעות של האותיות המקובלות.

מתברר כי הצורות העתיקות מדגישות – אפילו טוב יותר מהצורות של ימינו – את האופייני לכל אות ואות, על־ידי הבדלים ניכרים בכיוון הקוים או על־צורות מוגדרות היטב. המשימה היתה איפוא, לקלוט עד כמה שאפשר מצורות־יסוד אלה, ולעצב אותן לאות־דפוס־יצוקה: לנצל בעיצוב את סגולות הכלים שנותנים את חלקם בעשיית האות, ולא תהיה היא מבוססת על הצורות שהציפורן הרחבה יוצרת בעת הכתיבה. בזאת ישתנה הניסוח החדש מן הניסוח הספרדי והאשכנזי של המאה ה־9 וה־12.

העבודה בשטח השלישי היתה אולי החשובה והקשה ביותר – אם־כי רק אדם המתעמק בבעיות הכתב יודע שהיא קיימת בכלל – המדובר הוא על עיצוב התוֹכוֹת (השטחים הלבנים בתוך האותיות). צורות התוכות ומשקלן קובעות את שיווי המשקל במילה גופה. בהן תלוי, אם האותיות תתחברנה לקבוצות נעימות; יתר על כן אם המילה תתמזג עם לובן הנייר שמסביבה. כי הרי קוי האותיות יוצרים מבנה פסיפס על גבי הנייר, כשהתוכות הם כאילו "האבנים הלבנות" שמהן מרוצף העמוד. צורות "האבנים" הללו – רחבות או צרות, זקופות או נוטות, מעוגלות או דוֹקרוֹת – קבעות את המראה הכללי של העמוד. יש לציין שעוד ברגע האחרון הוכנסו שינויים בשטח זה, שהשפיעו באופן יסודי על מראה העמוד המודפס.

האות סופקה עם האותיות המנוקדות וּ, וֹ, בּ, כּ, פּ, וסימני פיסוק יתר מן הרגיל, דבר שיגביר את יעילות האות. ואלה הסימנים:

˙         הנקודה העליונה, הסימן המקובל לציון מחצית־פסוק בשירה.

ː        הנקודתיים המרוחקות הן "סוף־פסוק" הידוע.

:      הנקודתיים הצפופות הן מכוונות לשימוש רגיל כ"נקודתיים".

־        הקו הקטן למעלה, הוא המקף להצמדת שתי מילים למושג אחד (למשל: כתב־יד)

–        הקו הקטן באמצע מפריד, ושימוש לשבירת מילה בסוף שורה (למשל ה- מדפיס).

/∙       הקו האלכסוני והנקודה האמצעית משמשים להבדלת קבוצות בעבודות פרט (למשל: ת"ד 253 ∙ טל' 4291    או: חיפה / נתניה).

|        הקו המאונך הדק, מיועד למטרות דומות.

2  הרימון, הוא קישוט, להתחלת קטע או להפרדת קבוצות.

לעת עתה מוכנים שני הגדלים שממנו מסודר העמוד הזה: ה־10 יצוק על גוף ה10*, וה־9* יצוק על 10*, או לשימוש ניקוד חלקי, יצוק על 8*. גדלים נוספים וגם סוג עבה יופיעו באורך הדרגתי בקרוב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ד'

  1. פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק א' | הלשכה לטיפוגרפיה עברית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s