הערה: זהו קטע שפרסמתי כתת־ערך בערך "גופן" בוויקיפדיה. את השיטה הזו לאיפיון לא המצאתי בעצמי, והיא מתבססת על שיטת האיפיון של חברת פונטביט ועל שיטות דומות של חברות גופנים מחו"ל. הרשיתי לעצמי לפתחה מעט, לכתוב את המאמר הבא, ולהשתמש בה בקטלוג הגופנים של פונטייפ משנת 2012. התמונה למעלה מעבירה את טווח הספקטרום של האותיות לפי שיטת האיפיון המסחרי. רוב האותיות שייכות לגופנים של פונטייפ (חוץ מהאות הימנית ששייכת ל"נרקיסים" של צבי נרקיס). ירונימוס.
אפיון מסחרי של גופנים עבריים
כיום נהוגות שיטות שונות להבחנה בין סוגי גופנים שונים על סמך התפקוד שלהן (כלומר – לאיזו מטרה וגודל אות נוצרו ולאילו מטרות יצלחו). בשיטה זו אין משתמשים בשאר העולם היהודי (מחוץ לישראל), שבו עיקר השימוש באותיות עבריות הנו לצורכי קודש, ולכן אין צורך בגופנים עבריים לשימושים מסחריים. לעתים ישנן "משפחות גופנים" הכוללות משקלים שונים בטווחים שונים (למשל משקל רגיל לעימוד ספר או טקסט, ומשקל דקיק ושמן לצורך עימוד כותרות). לרוב, מעוצבים הגופנים בצורה היברידית, כך שהם יכולים לשמש לכמה קטגוריות. למשל – גופן "הדסה" של הנרי פרידלנדר יכול לשמש לעימוד ספר, טקסט, וכותרת. ככל שרמת הגרפיוּת של האות עולה, וככל שרמת הקריאות יורדת, כך מתמעטות אפשרויות השימוש (ורסטיליוּת או "רב גוניוּת") בגופן. כלומר – גופן מסוג "אות ראווה" אינו יכול לשמש כגופן לעימוד ספרים ("אות ספר"), וחלק מהגופנים מסוג זה יאבדו פרטים כאשר הם מודפסים במידות קטנות [1]. עם זאת גופן "אות ספר" יכול לשמש לכותרות ואפילו כאות בודדת, אך הפוטנציאל האסתטי והגרפי שלו נמוך מגופן מסוג "אות ראווה".
החלוקה הבאה מבוססת בחופשיות על חלק מן האיפיונים של חברות הפונטים השונות:
- אות ספר – גופן המתאים לעימוד גושי טקסט ארוכים לספרים או עיתונים במידות אות עד לכ-18 נקודות (מרבית הספרים מודפסים ב10-12 נקודות, והעיתונים ב-8-10 נק')[2]. עבודת המעצב/ת על גופן שכזה היא הכי קשה ומורכבת, מכיוון שעל האותיות להיות הרמוניות, ברורות, קריאות, ומובדלות אחת מהשנייה בצורתן[3] (לדוגמה – ההבדל שבין האות כ' ל-ב'). כאשר מעמדים טקסט עם גופן מסוג "אות ספר", השורות צריכות ליצור טקסטורה אחידה. על האותיות להיות "שקופות" בעיצובן, כלומר – כדאי שהן לא ימשכו תשומת לב לצורתן אלא יאפשרו קריאה מהירה, קלה, וקולחת. לעומת זאת, אין זה אומר שעל האותיות להיות מכוערות או משעממות, ואפשר בהחלט להשתמש בגופני "אות ספר" לעימוד כותרות, פוסטרים וכיוצא בזה. הדגש באות ספר הוא על קלות הקריאה יותר מאשר על אסתטיקה.
- אות טקסט – גופן המתאים לגושי טקסט קצרים ואינו מתאים לקריאה ממושכת. אותיות אלה מתאימות למיתוג או לעימוד טקסט קצר כדוגמת קטלוגים. יתרונן של אותיות אלו הוא בכך שהן לא מתעייפות מהר כמו אותיות ראווה[4]. כלומר, עיצוב האות אינו נישתי או מפורש וגרפי כמו "אות ראווה", אלא שומר על קריאות, הרמוניה, ועניין גרפי, מה שמאפשר לגופן לשמש למגוון שימושים[5]. ברוב המקרים מדובר ב"משפחות גופנים" בעלי משקלים מרובים, מה שפותר טווח אפשרויות גיוון בעימוד, מבלי שיאבד אותו ניחוח ייחודי של טיפוס האות שנבחר [6]. גופנים מסוג זה הם לעתים קרובות גופנים נטולי עוקצים (בדומה לאותיות ה"סאנס-סריפיות" הלועזיות), ולעתים קרובות בעלי צורה נקייה ומדויקת (למרות שאין הדבר מחייב).
-
- גופנים לדוגמה: טיפוגרף של פונטביט, אופיס של פונטייפ
- אות כותרת – גופנים המתאימים לעימוד מילים בודדות כותרות במגזינים ולעיצוב שלטי חנויות, מיתוג ולוגו, מפאת צורתם המושכת. כאן הדגש הוא פחות על קריאות ותפקוד בתוך ובתור טקסט, ויותר על אות שמעבירה מסר גרפי ברור ומושך[7].
- אות ראווה – גופנים מסוג זה הם בעלי האופי הגרפי, המוחצן, והבומבסטי ביותר[8] (כלומר הם נוצרו יותר על מנת ליצור עניין גרפי מאשר לשרת את מטרת הקריאות), ומתאימים לעימוד כותרות במגזינים ולעיצוב שלטי חנויות, ולוגו מפאת צורתם המושכת, האסתטית או הלא-אסתטית, הבולטת, או הקישוטית. בקטגוריה זו ניתן למצוא את האותיות המוזרות, החופשיות, הפרועות, והמסוגננות ביותר (כגון אותיות "מלוכלכות", אותיות בסגנון גראנג', ואותיות בסגנון גרפי חופשי). הדגש הוא גרפי לחלוטין, ולעתים יכולים גופנים אלה לשמש רק למטרת עיצוב עם אותיות בודדות ('איניציאל' – אות גדולה, ולעתים מעוטרת, הפותחת ספר או פרק של ספרים לועזיים מימי הביניים ואילך)[9] קטגוריה זו נכונה לרוב למשקלים הקיצוניים ("אולטרא-שחור" או "דקיק") של משפחות גופנים, ולעתים גופנים אלה בעלי מבנה מוארך או מורחב באופן קיצוני.
-
- גופנים לדוגמה: אפיקומן וארכיאולוג של פונטביט, לימון ארק של הגילדה.
- אות רהוטה – גופנים מסוג זה מנסים לחקות צורות שונות של כתב יד עברי, לעתים מחובר, על מנת לשקף אופי אישי ולא ממסדי. לעתים כוללים גופנים אלה גם צורניות קליגרפית המושפעת מכתיבה רהוטה בעט נובע או בקולמוס. "אות רהוטה" משתייכת לקטגוריית "אות ראווה", מכיוון שאין לאותיות אלה רמת קריאוּת טובה (הקורא העברי רגיל לאותיות הדפוס העבריות ה"מרובעות"), ולכן הן משמשות בעיקר לצרכים גרפיים ברמה של משפטים או מילים בודדות.
-
- גופנים לדוגמה: גוטמן יד
- אות מקורות – גופן בעל אופי יהודי עתיק, המזכיר בצורותיו (או נוצר בהשראת) כתבים יהודים עתיקים או גופנים ישנים. גופנים מסוג זה הם לעתים קרובות בעלי סיגנוּן קליגרפי ועוקצים. סיווג זה כולל את שאר הסיווגים, מכיוון שגופן יכול להיראות כ"אות מקורות", וגם להשתייך לשאר הסיווגים כגון אות ספר או אות טקסט וכיוצא בזה. סיווג זה הוא כאמור סיווג מסחרי, והוא משקף את שינוי הסטנדרטים והסיווגים של הגופנים העבריים לאורך השנים. גופן ששימוש פעם לעימוד ספר (כמו "דרוגולין"), יכול להיות מסווג כיום כ"אות מקורות" מסוג "אות טקסט" (זאת מכיוון שהסטנדרטים לקריאוּת של גופן עברי השתנו עם הזמן). [10]
- ציורים – גופנים מסוג זה אינם מכילים בדרך כלל אותיות, אלא איורים ווקטוריים (שנקראים בלועזית Dingbats). גופנים אלה נמכרים לצורך קישוטי, והם ההמשך הדיגיטלי ל"ווינייטות" – איורים שנמכרו לבתי דפוס בלט על מנת לעטר את עיצובי הדפוס.
-
- גופנים לדוגמה: Wingdings
- אות לועזית – כל גופן שאותיותיו בשפה שאינה עברית.
-
- גופנים לדוגמה: Helvetica
- אות מותאמת לגופן לועזי – אות שעוצבה כדי לשמש כתרגום עיצובי עברי לגופן לועזי קיים.
-
- גופנים לדוגמה: אריאל, טאהומה
- אות משולבת או אות רב-שפתית – כינוי לגופנים שעוצבו במיוחד על מנת להכיל אותיות עבריות ולועזיות תואמות. גופנים אלו הנם תופעה חדשה יחסית, והם נותנים פתרון למצוקה חריפה בתחום העיצוב הגרפי העברי – עימוד טקסט הכולל שילובים של טקסט עברי ולועזי.
-
- גופנים לדוגמה: אורון, רץ (של עודד עזר)
-
- הערות:
-
- ^ ארהרדט ד' שטיבנר, "ספר הדפוס", תרגם מגרמנית גדעון שטרן, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, 1992.
- ^ ארהרדט ד' שטיבנר, "ספר הדפוס", תרגם מגרמנית גדעון שטרן, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, 1992.
- ^ פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 6
- ^ "טיפוגרפיה", קטלוג ספריית פונטביט, 2010, תל אביב
- ^ פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 22
- ^ "טיפוגרפיה", קטלוג ספריית פונטביט, 2010, תל אביב
- ^ פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 82
- ^ פונטייפ, קטלוג 2012, עמוד 134
- ^ "הערות לטיפוגראפיה של הסידור", מאיר בר-אילן, http://faculty.biu.ac.il/~testsm/teftyp.html
- ^ פונטייפ, קטלוג 2012, עמ'102
הלשכה לטיפוגרפיה עברית 