יצחק בן־צבי, "לתיקון האותיות שלנו", 1955

הנשיא השני יצחק בן צבי מציע, במאמר הפותח את גיליון "הד הדפוס", להוסיף תנועות לאלף בית העברי, כדי שהנוער יידע לאיית נכון שמות. במאמר שואל בן־צבי מהי אחת הבעיות בכתב העברי (שעדיין רלוונטית היום), מנין ומאימתי נולד הניקוד, איך פותרים את הבעיה הזו, ומה הקשר לאדון פישמן.

את רוב הטקסט הקלדתי ואת הפסקה האחרונה הרשיתי לעצמי לעצב מחדש על מנת שתהיה קלה יותר להבנה (ראו סריקות המאמר המקורי בסוף המאמר). ירונימוס 2012.

מאמר זה נסרק ונתרם ל"לשכה" ע"י יגאל זורע מדפוס בארי (תודה רבה!).

הפניה ביבליוגרפית: בן־צבי, יצחק, "לתיקון האותיות שלנו", הופיע ב"הד הדפוס" (בטאון הסתדרות פועלי הדפוס),ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, מועצת פועלי תל אביב – אגודת פועלי הדפוס, תל-אביב, אלול תשט"ז, ספטמבר 1955.

[ מקור התמונה למעלה: אוסף ה"ספתא" בפליקר מאת אורן פייט וגל ממליה]

לתקון האותיות שלנו

יצחק בן־צבי

220px-Yitzhak_Ben-Zvi

[מקור: וויקיפדיה]

במאמרי המוקדש לנושא זה (לשוננו כרך יז, חוב' א': לתיקון הכתיב ולהשלמת הא"ב) הצעתי להוסיף שתי אותיות לא"ב המרובע שלנו, אשר ישמשו כאותיות ווקאליות לתנועות פתח (  ַ ) וסגול (  ֶ ). לשם כך הצעתי להשתמש בשתי אותיות שאולות מהא"ב הישן, מכתב ה"דעץ", דהיינו באות Phoenician_he  לשם פתח ובאות Phoenician_yodh לשם סגול.

בשעתו לא נתקבלה הצעתי בהסכמה, ולא נתמכה והן על־ידי ועד הלשון הן על־ידי סופרים מומחים בדקדוקה של לשוננו, כנראה מתוך חשש לחדושים "קיצוניים". מצדי הסכמתי להביא תיקון בהצעתי המרחיקה לכת, ולעשות נסיון שני לתקון הא"ב, מבלי תוספת אותיות.

מום אורגני הוא באלפבית העברי והערבי, – חוסר אותיות התנועה – האותיות הווקאליות – חסרון זה שהורגש עוד בימי ילדותו של הכתב שלנו, – תוקן באלפביתות האחרים אשר הסתעפו מהכתב העברי שלנו, כמו, למשל, בא"ב היוני, ואחריו בא"ב הלטיני, המכילים שיטה מפותחת של אותיות ווקאליות.

gezer_board

[תעתיק של לוח גזר. מקור: אתר ג'יפולוג. לא הופיע במאמר]

נסיונות הווקאליזציה שלנו מצויים אמנם עוד בכתב העברי הישן, כגון בכתבת גזר, בנקבת השלח, בחרסי לכיש וכו' – אולם עד לידי שיטה שלמה לא הגיעו לפני שנפגשה התרבות העברית עם התרבות היונית בכבושו של אלכסנדר מקדון: התגליות החדשות שבמערת קומראן, במרובעת וכו', במדבר ים המלח מראות לנו שיטה יותר מפותחה. אולם רק בימי הגאונים – לאחר תקופת התלמוד – נעשה נסיון נועז, הומצאו סימני הנקוד ע"י נקדני טבריה ובעלי המסורת האשורית. עוד בימי הבית הראשון ידעו אבותינו, כאמור, להשתמש באותיות מסוימות לשם סימון התנועות. אלו היו האותיות הנחות אהו"י. ככה נהגו גם הכנענים והקרתגיים; אלה האחרונים נצלו גם את האות ע'ין – לתנועת "אוֹ" (o לטיני).

האותיות הנזכרות נתקבלו כאמהות תנועה בכל תפוצות ישראל, בהן השתמשו בכתב העברי, אם לצורך הלשון העברית והארמית או גם ללשונות לעז, המדוברות בפי היהודים. האלף – סימנה בכל מקום את הפתח (a); אולם בכמה ארצות שמש גם בתור קמץ קטן. כך היה בארצות אשכנז וגם בתימן, היו"ד – סימנה חיריק (i) – בכל מקום; אך לפעמים גם "e" (בלאדינו) וה"וויו" שימשה כאחת גם לתנועת אוֹ (o) וגם לְאוּ (u), אולם בארצות אירופה בוטא החולם כאוֹי (oi) ובקצת מקומות, כגון ליטא – כאֵי: ובתימן דבר מה בינוני – בין oi לבין ei.

בניצולן של אהו"י לשם ביטוי תנועות היתה הצלה פורתא, אולם הסימנים הללו לא הספיקו בכדי למלא את הצרכים במקום ניקוד. והנה כל עוד השתמש העולם בכתיבת יד גרידא אפשר היה להוסיף את הנקוד המלא. כן אפשר היה לנקד כל דבר כל עוד מלאכת הדפוס נשענה על סידור יד אותיות אותיות. שנוי גמור בא בזמננו עם החלפת סדור היד בסדור מוכני ב"לינוטייפ". הנקוד נעשה קשה ולעתים בלתי אפשרי, ביחוד במקום שדרושה מהירות מיוחדת כגון בהדפסת עתון יומי. מו"לי העתונים וגם מו"לי הספרים התחילו לזלזל בניקוד מטעמי חסכון נייר וקמוץ הזמן, והספרות המודרנית היא בדרך הכלל בלתי מנוקדת. רוב הקוראים משתבשים בקריאה הנכונה, והילד מתרגל לקריאה משובשת ומסורסת, ושבשתא מכיון דעל – על.

233483561902199877_uWnKd1Ya_c

[דוגמא לשימוש באותיות אהו"י כאותיות ווקאליות בכתב יידיש. מקור: אתר Hebrewbooks. במקור לא הופיע במאמר]

ואם בקריאה עברית מקורית כך, בקריאת עתונים וספרי מקצוע – על אחת כמה וכמה. שאם בקריאה עברית מקורית יכול הקורא והמורה להסתייע בכתבי הקודש או בסדורי תפלה ובמלונים המנוקדים, לוַדא על ידי כך את הקריאה ולתקן את השגיאות – מה יעשה הקורא האומלל לגבי מלים לועזיות ושמות לועזיים, לגבי מונחים מדעיים ומקצועיים שנכנסו לחיים? איך יקרא אותם הקורא – האמון על הא"ב העברי, ואינו בקי בטיב השמות בכתב אחר: איך יבטא את המלה "פּוֹלִיוֹ" (מחלת שתוק הילדים): פּוֹלִיוֹ או פּוּלִיו – פֿוֹלִיוֹ או פֿוּלִיו? מנין ידע יהודי עיראקי משכיל אם השם פישמן נקרא – "פישמאן" או "פּישמאן" – בשעה שהסופרים וביחוד העתונאים אינם טורחים לצייד את האות בניקוד ובדגש! והבעיה נעשתה חמורה יותר אצלנו מיום קום המדינה, כשהאלפבית שלנו מחייב לשמש ככתב ממלכתי וחובה על כל התושבים, ואנו משתמשים בו בצדק בכל תעודה רשמית ובלתי רשמית, בצבא ובחיים האזרחיים, במסחר, במשפט, בתעשייה, בשרותי צבור, במודעות ובפרסומים, במדעי טבע ובכל מקצוע ואף בפוליטיקה: בשעה שנוספו לנו אלפי שמות זרים – שחובתנו הלאומית אמנם אומרת לנו להחליפם לעבריים – אלא שלא רבים הם הנשמעים לצו הלאומי הזה, ומכל מקום זהו תהליך אטי ויש שמות לועזיים שבחו"ל שאין לדבר על עִבּוּרם: כיצד נלמד לכתוב אותם ולהדפיסם על דיוקם מבלי להטעות את הקורא ומבלי להרגיל את הילד לבטוי משובש לכל ימיו?

אפשר היה, כמובן, לגזור במדינה על הנקוד שהוא חובה, וששום חבור בבית ספר, שום ספר, שום תעודה לא יופיעוּ בלי נקוד. אולם לשם כך לא מספיקה גזרה סתם. יש להתקין מכונות כתיבה ומכשירי דפוס מתאימים, שאפשר יהיה להדפיס כל דבר בניקוד, אם בנפרד או במחובר: אם בנפרד, הרי זה יאיט מאד את הסדור (כפלים לפחות) ויגדיל את בזבוז הנייר (כפלים לפחות), והאם במחובר – הרי ספק הוא אם אפשר להתקין תבת אותיות כל כך גדולה: יש לנו כ"ב אותיות מלבד בכפ"ת הדגושות (אם לא לחשוב את ג' וד') וחמשו סופיות הרי זה 31; ואם נבוא לנקדם רק בחמש נקודות, הרי ידרשו 155 תאים; ואם ב־7 נקודות הרי זה 217, מלבד השוָא, החֲטָפים, הדגשים והמפיקים וכו'.

Penteteuch

[ניקוד טברני (טברייני).  מקור: וויקימדיה קומונס. Source: Plate XII. "The S.S. Teacher's Edition: The Holy Bible." New York: Henry Frowde, Publisher to the University of Oxford, 1896. לא הופיע במאמר במקור]

הצעתי באה לתפוס את הרע במיעוטו. רצוני לדאוג בראש וראשונה למלים הלועזיות וכן לשמות הפרטיים הלועזיים, להבטיח את הכתיב שלהם בכתב העברי בדיוק האפשרי, מבלי להזקק לניקוד מלא.

לשם כך אני מציע:

ללא שם-2

ידעתי שבזה אי עוד פתרון לכל הבעיה – אולם יש בזה פתרון לגבי רוב השמות הלועזיים לפחות, וזוהי הצלה פורתא.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על יצחק בן־צבי, "לתיקון האותיות שלנו", 1955

  1. שמואל סלע הגיב:

    יש נשיאים ערכיים שעסקו בכל אותיות האלף־בית העברי, ויש כאלה שהתמקדו רק באות השביעית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s