וחָקַקְתֶּם

אותיות חקוקות הן תופעה עדיין נדירה בעברית, אך מרתקת מאוד. ברשומה הזו ארחיב על מחקר שאני עושה על אותיות עבריות חקוקות ועל הצורניות המיוחדת שלהן, וגם אחשוף גופן בתהליך יצירה.

1. אותיות חקוקות של לירון לביא.

מתישהו אצור פוסט שכולו לינקים טיפוגרפיים. אבל, לעניין: לירון לביא פתחה בלוג חדש העוסק בלימודי התואר השני לעיצוב פונט (!!) באוניברסיטת רידינג שבאנגליה.

הבלוג עוסק ברובו בעיצוב גופנים לטיניים, אך ישנם כמה רשומות העוסקות גם בעברית. בין השאר הרשומה המעניינת הזו העוסקת בנסיון חקיקת אותיות עבריות ולועזיות, עם הפתרון המעניין מאוד של שיכול המילים "open" וְ "סגור". מתבררת הבעייתיות שבחקיקת אותיות עבריות, מכיוון שאלה נולדו במשיכת הקולמוס על הנייר, ולא בדומה לאותיות הלטיניות שחייבות את צורתן (בחלקן) לאות הרומאית החקוקה (כמו בעמוד טריאנוס).

stoncutting4stoncutting10 stoncutting13

כאשר אני מדבר על אותיות חקוקות, אני לא מתכוון לאותיות מובלטות או שקועות, שהרי כאלה ניתן למצוא למכביר. אני מתכוון לאותיות שנחקקו בחומר ביד אמן, ומתכתבות עם החוּקיות שבחקיקה לפי המסורת הלטינית. אותיות עבריות שכאלה אפשר למצוא בבתי העלמין היהודיים שבאירופה, ושווה לחקור בעניין זה. אדרבה, העדויות לאותיות עבריות חקוקות נחשפות בחפירות ארכיאולוגיות גם כיום, למרות כי איכות החקיקה והאות אינן משתוות לדוגמאות לטיניות בנות זמנן.

2. עדה ירדני

ב"ספר הכתב העברי", כותבת עדה ירדני:

שני הסוגים העיקריים של כתובת אבן הן כתובות בתבליט, שבו האותיות בולטות והשטח שמסביבן סותת, וכתובות חקוקות. כדי להכין כתובת לביצועה באבן יש לעצב את האותיות כך שהסתת יוכל להעביר את צורתן אל האבן. לשם כך כדאי לשרטט אותן על נייר שקוף גדול. אם נתבונן בכתובת על אבן נבחין בשתי צורות בולטות של חקיקת המשיכות. האחת היא חקיקת המשיכה באופן שכח רוחבה מרוקן מתוכנו והיא מתוחמת בקירות ישרים:

הצורה השנייה היא חקיקת המשיכה באופן שקירותיה משתפעים ויורדים אל עבר הציר המרכזי שהוא המקום העמוק ביותר. במקרה זה נשים לב שבקצות המשיכות הציר מתפצל לשנים ונמשך אל עבר הפינות:

document0653

בעיצוב הכתובת לחקיקה כזאת המעצב יסמן גם את הצירים המרכזיים. להלן דוגמה של עיצוב אות לחקיקה על אבן:

document0652

document0651

(תמונות וציטוטים מתוך: ירדני, עדה [1991] ספר הכתב העברי, ירושלים: כרטא)

3. מוזיאון רוקפלר.

נסיונות ראשוניים שנעשו בחקיקת אותיות עבריות עד שנות השישים ניסו לשוות לאנדרטאות ומבנים אופי ממלכתי שכה היה נחוץ למדינה הצעירה בראשית דרכה. תוך כדי עבודות אלו, הוכיחו המעצבים והמעצבות את הטעויות האפשריות וגם את האפשרויות הטמונות באותיות החקוקות, ויופי זה לא פוּתח כהלכה עד היום. הדוגמא הראשונה היא האותיות שחקק אריק גיל במוזיאון רוקפלר בשנת 1932 לערך:

בשנת 1932 הגיע ארצה, כמין "עליה לרגל" פרטית, וישב בירושלים. בהשפעת המושל הבריטי החל מתת עשרה תגליפים חקוקים באבן, הקבועים בקירות מוזיאון רוקפלר. כאן החל מתענין באות העברית והחל מעצב את האות העברית שלו שהופיעה בתגליפיו, בלא שהבין כלל את השפה או את עקרונות האות העברית.

(הציטוט לעיל והסריקות להלן – תמרי, איתי, אות עברית חדשה, אוניברסיטת תל אביב, הגלריה האוניברסיטאית, הפקולטה לאומנויות, אדר־אייר תשמ"ה)

typobook_oi1_061

▲כותרות לאולמות שסיתת אריק גיל ושִמשו בבסיס עיצוב האות "גיל". בהשוואה לאות הלאטינית, ניכרת דוֹמוּתה בתגיה וביחסי הגודל של אותיותיה. ניכר בו, במעצב, שלא ירד לעומקם של ההבדלים בין "ד" ל"ר".

typobook_oi1_062▲בשתי דוגמאות אלה ניכר עדיין שהאות העברית לא הגיעה בעת סיתותה לשלבי עיצוב סופיים. כך למשל, האות מ"ם סותתה בשתי הכתובות ביחסי גודל שונים (השגיאה שסותתה, מעידה על אי־הכרה של השפה ואולי גם על חוסר־הקפדה מספיק מצד המזמינים).

typobook_oi1_063▲כתובות עבריות אלה כוסו בעת שהמקום נשלט בידי הירדנים, ורק לאחר מלחמת ששת הימים שבו ונחשפו מחדש.


כאמור, כפי שמציין ד"ר אתי תמרי, לא מדובר בנסיון מוצלח, שכן הוא נוצר על ידי מעצב שלא היה בקיא ברזי האות העברית.

תמונות צבעוניות מתוך הבלוג של יאנק יונטף:

4559351459_db69e4ef75 4559351551_d01e0c1a724559981402_4b46cbd5f14559981260_a5ec1b8b20  4559351879_8535deddd14559351711_c4f8900afb

בתמונות ניתן לראות כיצד הבדלי העובי הלא חריפים ונקיון הקו עוזרים לאות (במיוחד הערבית והלועזית) לתפקד בצורה טובה תחת החוקיות של החקיקה.

4. אותיות חקוקות כאופציה לגופן ראווה.

כהמשך לנסיון זה, ראו את הדף מתוך "כתב אמנותי עברי" (את הדף הספציפי הזה תרם אורי ליבני)מ1955, המעלה אפשרות של אותיות ראווה מודפסות המחקות את האותיות החקוקות. המעניין הוא שכתב זה, הקרוי "כתב אבן עתיק" (ומעליו "כתב ירושלמי חדש") מזכיר מעט את הכתב החקוק במוזיאון רוקפלר (ראו את האותיות אל"ף ופ"ה).

2537075403_628cc7f56a_o

5. בית דיזינגוף.

הדוגמא הבאה נלקחה מוויקיפדיה, והיא לוחית הזיכרון בכניסה לבית דיזינגוף, המנציחה את הכרזת העצמאות. ב-1958 עיצב פרד פאוקר את הלוח ״עשר שנות ישראל״ בבית דיזנגוף בת״א. [מקור]

Independence_Hall_Plaque

ייתכן כי החוקיות של החקיקה מסתדרת טוב עם קונטרסט עוביים חלש (כלומר הבדלי עובי שאינם חריפים) ולכן ייתכן כי האות מטיפוס אשכנזי לא תצלח למטרה זו, מכיוון שקווים דקים מקשים על החקיקה להגיע לעומק הדרוש, וקווים עבים במיוחד ייראו לא מתאימים וידרשו עומק חריג. לצערי אני לא מבין בחקיקת אותיות ולכן צריך להביא טענה זו לידי נסיון. בנוסף, אני לא בטוח שלמרות הדוגמאות ברשומה זו, הכתב צריך להיות זוויתי ומשולש. האותיות החקוקות הרומאיות מורכבות גם מעיגולים ואליפסות.

בכל אופן הכתב בבית דיזנגוף יפה, ויש בו תמימות של תחילת הדרך. הוא מזכיר כתבים עבריים עתיקים חקוקים ובפסיפסים, כמו אלה שציין

6. משה שפיצר במאמרו "על האותיות שלנו":

pic_034

כתובת ריפריזנטאטיבית על גבי לוח אבן מסותתה יפה, ששימשה על פי תוכן הכתובת לסתימת כוך בו נטמנו עצמות עוזיה מלך יהודה ('לכה התית טםי עוזיה מלך יהודה ולא לםפתח'). האותיות הא, מים, טית, ומים סתומה מראות צורות קדומות. לעומת זאת מורגשת הנטיה ליישור הקווים והשואתם זה לזה (תקופת בית שני). בעיבוד הזוויות יש אולי לראות השפעה של כתובות אבן רומיות או יווניות.

4102981317_362eb551e9_o

pic_001

שני שברי המצבות נבחרו מתוך מספר רב של שברים דומים שנשתמרו בדרום איטליה, שהיתה בזמנם תחת שלטון ביזאנטיון, וכולם מוצאם מן המאה התשיעית. באותה תקופה ממש קם באותם סביבה מרכז של תרבות עברית מחודשת, המיוצג לפנינו בשמות כגון שפטיה בן אמיתי, אמיתי בן שפטיה, שבתי דונולו, והוא המרכז הראשון של תורה ושל פיוט באירופה הידוע לנו יפה הן משרידי יצירותיו, הן מתוך 'מגילת אחימעץ' המתארת אותו תיאור חי ונאה. משם התפשטה התרבות העברית כנראה תחילה לחלקיה הצפוניים יותר של איטליה ומכאן לאשכנז.

pic_002

הכתב שעל גבי המצבות משמש לנו דוגמא קדומה ביותר של כתיבה עברית שנשתמרה לנו באירופה. ואם כן יש בה משום סיום – באשר חוזרים בה הסימנים שמצאנו בכתיבה המזרחית – ויחד עם זה התחלה, שבהמשכה ניפגש בכתובות של המאה השתים עשרה מגרמניה. הכתבה במצבה הזו מעודן מאד ונראה לנו כדוגמא מצויינת לכתיבה של התקופה. המצבה הניתנת בתמונה למעלה (תמונה קודמת) כתובה כתב פחות מעודן אבל מצויינת בצורות ברורות מאד.

(מקור: שפיצר, משה, "על האותיות שלנו", מתוך – עלי עי"ן, מנחת דברים לשלמה זלמן שוקן אחרי מלאות לו שבעים שנה, ירושלים תש"ח-תשי"ב.)

כמה נקודות מעניינות בנושא זה מתוך הספר של ירדני (ירדני, עדה [1991] ספר הכתב העברי, ירושלים: כרטא):

"אין קשר בין המורפולוגיה של האותיות לבין הבחינה הכמותית – גודל האותיות או סידורן על משטח הכתיבה, אם זה עמוד בספר או מגילה או מצבה […] כך למשל, כתוצאה מחיקוי של חריטת אותיות לאטיניות נוצרו באותיות העבריות לעתים צללים הנראים כעיבויים בקצות הקווים.

document068

הכתבים החקוקים שנראו לעיל מזכירים כמה מהכתבים שסיקרה ירדני בספרה, כמו 'כתב כתובות קבורה מן המאות ה־3 וה־4 לסה"נ', ו'כתב גלוסקמאות הרודיאני מהודר' (30 בקירוב לפני סה"נ ־70 לסה"נ), וייתכן כי ה"כתובות הממלכתיות הציוניות" של קום המדינה קשורות לאוצרות שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות (בין השאר למגילות ים המלח שנתגלו בשנים 1947-1956).

document062document061  document063document064

7. היכל הספר.

את יצירת המופת הזו מצאתי בכניסה להיכל הספר המשמש מקום תצוגה למגילות ים המלח במוזיאון ישראל. שם מעצב האותיות או החקק אינו ידוע (אשמח אם מישהו יודיעני על זהותו).

IMG_6785IMG_6786  IMG_6787 IMG_67818

למרות האשליה האופטית, האותיות חקוקות (כלומר שקועות ולא בולטות).

IMG_6788 IMG_6791 IMG_6790 IMG_6789

הנה עוד לוח המציין את שמות האדריכלים באותו מקום, המציג אותיות דומות אך פחות מושקעות.

IMG_6795

טיפוס האות מוכר, וכנראה שאוב ישירות מאותיות בשם "אוניברסאל" המופיע ב"כתב אמנותי עברי", הלוגו של כתב העת קדמוניוֹת, אותיות מתכת בספריה הלאומית, ועוד עטיפות ספרים משנות השישים. מכיוון ש"כתב אמנותי עברי" נוצר כחוברת "השראה" למעצבים וסטודנטים, סביר להניח שכל מעצב יצר וואריאציה שונה מעט, וזו אולי הגדוּלה של העיצוב בתקופה שלפני הלטראסט והגופנים הממוחשבים – האותיות אמנם לא היו "מושלמות" ואחידות, אבל הן המשיכו לצמוח באופן כמעט דרוויניסטי.

2537893046_e20e5b17e3_o

אותיות מתכת בספריה הלאומית

565037_10151202022309501_1263554146_n 75txxnka[מקור]

233483561901978430_RgndUK9F_c $(KGrHqF,!oUE8Vws2sK!BPKUPmHILQ~~60_57 $(KGrHqJ,!iYE5oN-qC8FBO,nVstTvg~~60_57

8. גופן "היכל".

זהו גופן שנמצא בתהליך יצירה ושפצור, ולכן העבודה עוד רבה. למרות שאני מודע לבעייתיות של חשיפת תהליך עבודה על גופן לפני השלמתו (לצערי תופעת ה"השפעה הישירה" רווחת בתעשייה), אני מאמין בשני דברים: הראשון הוא הטוּב של בני האדם, והשני – כי הידע שאני מעביר יכול לעזור לכל אוהבי הטיפוגרפיה העברית, ואולי גם הערות שאקבל בשמחה יחכימו אותי. הגילוי הנאות הוא שאין לי אי אלו זכויות על האותיות ולכן אני לא בטוח שאוכל למכור את הגופן בעתיד, אבל העניין בבירור.

font Heichal

9. עמוד טריאנוס

אי אפשר לעסוק באותיות חקוקות ולא להזכיר את האבא של האותיות החקוקות הלטיניות, עמוד טריאנוס (Trajan's Column), שממנו צמח הגופן Trajan שעיצבה קרול טוומבלי בשנת 1989 עבור חברת אדובי – גופן אחד לשלוט בכולם (הגופן בה"א הידיעה של כרזות הסרטים ההוליוודיים, הנושא בחובו את התחושה האֶפּית והמיתולוגית שהסרטים מנסים להעביר לצופה).חשבו על האפשרויות אם היה לנו טרייג'אן עברי (עברי באמת, לא מורכב מחלפים של גופנים לועזיים) (חשבו על זה כקול קורא).

קצת על העמוד מוויקי:

עמוד טריאנוס (באיטלקית: Colonna di Traiano) הוא אנדרטה שהוקמה ברומא על ידי אפולודורוס מדמשק במצוות הסנאט הרומאי. האנדרטה ממוקמת בפורום טריאנוס על גבעת הקווירינאל צפונית לפורום הרומאי. האנדרטה הוקמה בשנת 113 ותבליטה מתאר את ניצחונו של הקיסר טריאנוס בכיבוש דאקיה.

[מקור התמונות]

trajan_lg trajan_detail_lg trajan_inscr_lg

הגופן טרייג'ן והופעתו בכרזות

screen-shot-2011-10-26-at-15-28-15

[מקור]

10. הומאז'

אני מצרף עוד הפתעונת. את העמוד הבא עיצבתי בקטלוג פונטייפ כאשר נדרשתי ליצור עיצוב המבליט את איכויותיו של הגופן קמומיל, שלמרות שמו העדין מצאתי בו איכויות של אות חקוקה. התמונה השלישית היא של סקיצה שבסוף הוצאה מן הקטלוג הסופי, והיא נוצרה מן הטקסט המתורגם של הכתובת בעמוד טריאנוס.

DSC_1126

DSC_1123

SK_M BOOK-41

11. סיכום

התחלתי עם החקיקה החדשה של לירון לביא, ואז העמקתי לכתבים של עדה ירדני ומשה שפיצר, ולתופעות חקוקות בהיסטוריה הישראלית כמו אותיות הרודיאניות וחקיקות עבריות קדומות, וכלה בתופעות אחרונות כמו בית דיזינגוף, מוזיאון רוקפלר, והיכל הספר. הצבעתי על המקור האפשרי של האותיות הממלכתיות של היכל הספר המפיעות בעוד מקומות ועיצובים. סיימתי עם גופן "היכל" בעבודה שמקורו באותיות "היכל הספר", ועם הומאז' לעמוד טריאנוס בקטלוג פונטייפ.

יש משהו שמרתק ומרגש אותי באותיות המעוצבות לחקיקה, וכאלה שמאזכרות את האופי הממלכתי הזה*. האווירה הממלכתית נותנת לך תחושה של משהו רם ונישא שאתה יכול להסתכל עליו בהערצה, כמו רעיון או איש שאתה מעריץ. מצד אחד קצת קליגרפי, מצד שני מאוד נקי וברור, רזה מעט, עוקצים מרומזים, עומד איתן.

ירונימוס

* באותו נושא, לא בכדי קראתי לבלוג הזה "הלשכה" בחצי תקווה וחצי חיוך, שאולי יום אחד תהיה לשכה אמיתית לטיפוגרפיה העברית, אבל עוד חזון למועד.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על וחָקַקְתֶּם

  1. הי לכולם,

    לגבי מה שכתב ירונימוס: "ייתכן כי החוקיות של החקיקה מסתדרת טוב עם קונטרסט עוביים חלש (כלומר הבדלי עובי שאינם חריפים) ולכן ייתכן כי האות מטיפוס אשכנזי לא תצלח למטרה זו, מכיוון שקווים דקים מקשים על החקיקה להגיע לעומק הדרוש, וקווים עבים במיוחד ייראו לא מתאימים וידרשו עומק חריג. לצערי אני לא מבין בחקיקת אותיות ולכן צריך להביא טענה זו לידי נסיון."

    מהיכרותי עם חקיקה באבן, ניתן לחקוק אותיות עם הבדלי קונטרס חזקים. ברמת העקרון אין עומק מוגדר שבו האותיות צריכות להיות חקוקות – אך העומק תורם להצללות יפות של הצלעות הפנימיות. אפשר לראות דוגמאות לאותיות עם הבדלי קונטרס עבים אצל Richard Kindersley. http://www.kindersleystudio.co.uk/central-research-laboratories/

    http://www.kindersleystudio.co.uk/latymer-arts-centre-1999/

    אכן נשמע מתאים יותר להשתמש בכתב ספרדי למטרות אלו, אך בעיני אין מניעה לשימוש בכתב אשכזני, ואולי אפילו יכולים להיווצר משחקי אור וצל מעניינים.

    • yaronimus הגיב:

      אהלן לירון, סליחה שלא הגבתי קודם לכן (התגובה שלך ראויה!).
      טוב לשמוע חוות דעת אחרת של מישהי שיש לה אשכרה קשר ישיר עם הנושא.
      אני חושב שחובת ההוכחה עליך🙂
      אם תצליחי למצוא / ליצור חקיקה ראויה של גופן בעל קונטרסט גבוה כמו "דרוגווילנא",
      נוכל לדבר עליה כאן בלשכה.

      לגבי הדוגמא שצירפת, עדיין מדובר בקונטרס מאוד עדין לעומת
      חלק מטיפוסי האות העבריים הקיצוניים של המאה ה-19.

      ראי את הפוסט הזה שכתב דן ריינולדס, קצת קשה לי לראות איך האותיות נראות (האיכות לא טובה בשביל תקריב).
      http://www.typeoff.de/2006/10/30/old-degree-project-abstract/

  2. Bentzi Binder הגיב:

    לוחית הזכרון של הנצחת הכרזת המדינה שנמצאת בהיכל העצמאות בת"א עוצבה ע"י דוד פאוקר בשנת 1958.

  3. פינגבאק: Publications | Liron Lavi Turkenich

  4. פינגבאק: Press | Liron Lavi Turkenich

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s