סאנס סריף עברי מימי הביניים

leach.granada.hebrew

ראו את שלט הגבס הזה בבית הכנסת העתיק בקורדובה.

"המבנה הצנוע ממוקם בקטע שבין ככר מימונידאס לשער אלמודובאר. הוא נבנה בתחילת המאה ה-14. בתוך בית הכנסת ניתן למצוא שילוב מעניין של קישוטים בגנון המודחאר לצד פסוקים כתובים בעברית."

[מקור]

הסגנון זהה לסגנון תבליטי הגבס של ארמון אלהמברה הידוע שבנו המוּרים בגרנאדה, מה שמעלה את ההשערה כי יוצר השלט היה מעורב בעשייה בארמון, וכי הוא אימץ חלק מן העיטורים ושיטות העבודה שנקט בהם בארמון (שימו לב לרמה הגבוהה יותר של האותיות הערביות, ושימו לב לשימוש בקווים תוחמים מלמעלה ומלמטה בתמונות השונות).

SpainGranada09

[מקור]

gpn1030845-600

[מקור]

depositphotos_7687967-Arabic-stone-engravings-on-the-Alhambra-palace-wall-in-Granada-Spain

[מקור – deposite photos]

אני מנחש ניחוש לא מושכל כי מדובר באדם שידע קרוא וכתוב, אולי יהודי, אולי בכלל מוסלמי שעבד בארמון אלהמברה שאולי עבד בשיתוף עם יהודים שידעו עברית. בכל מקרה – ייתכן שהיה בעל מקצוע מוערך. הרבה חקיקות עבריות של אותיות לא תמיד יצאו טוב גם כשיהודים עשו אותן משום מה. לנוצרים ולמוסלמים – חשיבות אדירה בנושא (ראה את לה בה).

"אות הדפוס העברית לא זכתה הרבה מאותו חידוש של הכתב בכלל. לעיני היהודים לא היו כתבות אומרות כבוד כאותן הכתבות הרומיות, שהיה ביכלתן להשפיע עליהם השפעה של ממש לעשות כבני זמנם שאינם בני ברית. וגם מסורת הסופרים לא היתה בשלב התפתחות חי ופורה. כאן נתנקם אותו פילוג בין הכתב הריפריזנטאטיבי ובין הכתב הרהוט, שעמדנו עליו. וכן העובדה, שלא נעשה מעולם אותו נסיון, שהצליח כל כך בתקופה הקארולינגית בעיצוב דמותה של האות הרומאית: לאחות צורות כתב ריפריזנטאטיבי (קאפיטלי) עם הכתב הרהוט, והתאמת אפיים של השנים."

[מקור – משה שפיצר – על האותיות שלנו]

בניגוד לכותרת הפופוליסטית שכתבתי לפוסט זה, ממש לא מדובר בסאנס סריף (או כפי שאני מעדיף לקרוא לה – טיפוס אות נטולת עוקצים) בהוויתו המודרנית, הגיאומטרית. מדובר באות שנוצרה מגבס, בעלת מאפיינים פשוטים ושימושיים (בניגוד לכך שהיא אמורה להיות מקושטת), בעלת חיתוכים חדים וקווים ישרים. ישנם רמזים לעוקצים, אם מסתכלים במבט חוקר. יש לי השגות אמיתיות לגבי האותיות עצמן, שלא נצטיינו באלגנטיות. אבל מתוך הממצא עולה איזו אמת –

אם הסאנס הלועזי נולד מתוך הצורות הגיאומטריות של חקיקת האותיות של טיפוס האות המופיע בעמוד טריאנוס (בין השאר), הרי שהשלד של הסאנס העברי יכול להיות נאמן למסורת ממנו הוא בא – המסורת הקליגרפית. כלומר, גם לפוטורה הלועזית וגם לקליגרפיה העברית יש משהו ללמד אותנו על אופי האפשרות של הסאנס העברי לעתיד – אות שכרוכים בה גם נקיון וגם שלד קליגרפי, אשר מתווים אופי מדוייק ואלגנטי מתמיד. זה אולי מה שהבין צבי נרקיס שעיצב את "נרקיס בלוק", זה אולי מה שהבין הנרי פרידלנדר, וזה אולי מה שהבין איתמר דוד. וזה מה שאולי נוכל לפתח בשנים הבאות.

Inscripción_en_hebreo_en_la_Sinagoga_de_Córdoba_(España)

[מקור – וויקיפדיה]

אותי, ד"א, מעניין הרישום של האות אל"ף השבורה (למרות שאין לדעת באיזו תקופה נוצר רישום זה, אולי כחלק משחזור ארכיאולוגי). שימו לב לשידרה הישרה, ולזרוע הימנית המסתיימת בחלק העליון במעין אליפסה מוזרה.

small

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סאנס סריף עברי מימי הביניים

  1. גרשון הגיב:

    א. אכן יהודים היו מעורבים בבניית האלהמברה. מזרקת האריות המפורסמת נלקחה מחצרו של רבי שמואל הנגיד, איש הסייף והספר.

    ב. נראה שהאותיות לא חקוקות אלא דבוקות. האות א' נפלה, ונשאר סימן במקום שהיא היתה.
    לכן לדעתי לא מדובר בשיחזור אלא במה שנשאר מהאות המקורית.

  2. yaronimus הגיב:

    יפה כפול 2.
    לא חשבתי שהאותיות דבוקות, תודה שהסבת את תשומת לבי.
    איש הסייף והספר D:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s