הרפורמה של קפלן

8631002677_ae3cd5cbc8_o

בדומה לרעיונותיו ההזויים של שונפלד, הרפורמה לשפה העברית של יוזף קפלן משנת 1933, מייצגים את הבעייתיות הטמונה בגישה המודרניסטית – להתיימר לתקן בעיה חשובה ואמיתית על ידי שינוי דורסני ואירופוצנטרי ובחוסר הבנה מוחלט של המסורת והאופי של המושא הלא מערבי, שנתפס כ"פגום" ו"חלש".

הבעיה היא כמובן לא בקפלן עצמו אשר הקדיש מזמנו על מנת לנסות לפתור בעיה אמיתית בשפה העברית, אלא בהלך הרוח המודרני שהוליד באותם שנים תופעות רקובות אף יותר. הבעיה היא אולי, מעבר לקשיים בדפוס, שהעברית אולי נתפסה כמייצגת את ההיפך מן הרוח המודרנית. זאת בדומה לגישה המתנשאת (גם של היהודים המערביים) כלפי האוסט יודן ותרבות השטעטלים שקידשה את המסורת. במקרה כזה הופכת המסורת לנטל על רוח הקדמה, ויש לרבע את המעגל על מנת שהעברית תוכל להגשים את האידאל הציוני במלואו ובמתכונתו המקורית – וילה בג'ונגל – מוצב מודרניסטי ומערבי איתן בקרב ה"פראים".

העברית של שונפלד וקפלן היא איננה כבר עברית חדשה, וגם לא ישנה, כי מעין יצור כלאיים מעוות וחסר קיום משלו, יציר מבט עיוור אשר אינו מכיר בשונה ממנו. לא בכדי נשכחו הצעות אלה עם הזמן. אני מאוד מודה על העובדה שהעברית לא עברה תהליך חריף של ליטון חסר רגישות, מכיוון שהזהות של השפה הדבורה והכתובה והמעוצבת היא הזהות שמרכיבה אותנו כיום כישראלים, כעברים, כיהודים במזרח התיכון, וכבר מזמן לא היו דברים אלה רלוונטים כמו בתקופתנו הנוכחית (רמז).

התמונה והמידע נתרמו באדיבותו של פיליפ מסנר, חבר טוב משוויץ (המדינה, לא הפועל) שעוזר מאוד בהפצת המידע על הטיפוגרפיה העברית. ניתן לראות את התמונות בעמוד הפליקר של מסנר.

התמונה העליונה היא בעצם מדבקת אקסליבריס שעוצבה ע"י קפלן, ונסרקה ע"י מסנר מאחד הספרים שכנראה היו לספרן שוויצרי בשם לות'י, שהיה נוצרי וציוני ועבד בספריה הלאומית בציריך. כך מתקבלת תמונה מעניינת על האדם (כוונתי לקפלן) ועל דיעותיו, כפי שהציטוט מציע:

"הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ; מַדּוּעַ, נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו–לְחַלֵּל, בְּרִית אֲבֹתֵינוּ…."

( ספר מלאכי ב' פסוק י' ).

8600334108_326b85fcc5_o 8605412151_33bc7a994d_o

זהו קיצור של מאמר מאת יוזף קפלן שפורסם בשנת 1933 במגזין הגרמני Archiv für Buchgewerbe und Gebrauchsgraphik, שהתמקד בספרים ובעיצוב גרפי. פיליפ מסנר תרגם כמה שורות וכתב אותן למעננו יחד עם ביקורת, ומשם תרגמתי אותו בעצמי, מה שיכול ליצור טעויות.

קפלן מציג את הצעתו לרפורמה של הכתב העברי, אשר הוא מאמין כי היא חיונית להחייאת השפה העברית לא רק כשפת ספרות, אלא כשפה בשימוש יומיומי. קפלן טוען כי ישנו צורך ברפורמה, מכיוון שהאדם המנסה ללמוד את השפה חווה קשיים רבים עד שהוא יכול לקרוא עברית לא מנוקדת. עליו להיות בקיר בידע תחבירי גדול על מנת שיוכל לקרוא משפט. קפלן ממשיך וטוען כי כל עוד העברית שימשה רק כשפה כתובה, לא היה צורך בביטוי קולי. המצב השתנה בשנים בהם נכתב המאמר, שבהן העברית החלה לשמש שוב כשפה דבוּרה.

הווקליזציה או הניקוד שבמסורה לא התאימה לדעתו להתמודדות עם האתגר החדש, מכמה סיבות: הראשונה היא הקושי או המורכבות שבהדפסת טקסט עברי מנוקד (בטכנולוגיה של דפוס בלט), אשר עלותו כפולה לעומת טקסט לא מנוקד. בנוסף, הנקודות והקווים הזעירים יוצרים בעיות רבות. בהדפסה באיכות גרועה מיטשטשים ההבדלים בין פתח לסגול וקמץ, מה שיכול לשנות את משמעות המילה באופן כולל.

בחלק השני של המאמר קפלן עוסק בהצעות השונות לשיפור מערכות הניקוד. הוא מציין את איזאק רוזנברג שהציע שעל העברית לעבור ליטון כולל (מלשון לטיני), ומציין גם שז'בוטינסקי היה תומך נלהב להצעה זו. בעיתון העברי "הזמן" הוצגה הצעה לפיה אותיות תנועה (vowels) ימוקמו בין העיצורים עבריים. ארתור אונגנד ביחד עם "האגודה לפונַטיקה של הכתב העברי" של מקס בודנהיימר (ציוני גרמני מוביל) מציעים תוספות למערך האותיות העבריות.

ידידי פיליפ מסנר מראה כי קפלן מנסה להביא שמות גדולים מן התרבות והפוליטיקה הציונית, כנראה על מנת לרפד את הצעתו בשכבה של כבוד. הוא למשל מציין כי ביאליק כתב לו מכתב תמיכה לאחר הפרסום הראשון של הצעתו לתיקון הכתב העברי בשנת 1914.

kaplan

בתמונה – ההצעה הקודמת משנת 1914. באדיבות פיליפ מסנר.

למרות כל השמות הגדולים, הוא דוחה את הצעותיהם של הקולגות שלו על הסף. הוא חושב שהדרך היחידה לרפורמה שהוא רואה אותה כנחוצה, היא להשתמש בסימני תנועה מוכרים, ולהשתמש בהם כאותיות לכל דבר. ההצדקה שלו היא שמבחינת מבט היסטורית, התיקונים שהוא מצריך הם מזעריים, ושתיקונים דומים קרו יותר מפעם אחת בהיסטוריה של השפה העברית. למעשה, נראה שחשוב היה לו להראות כי תיקוניו לא זרים לכתב העברי.

הוא מציע "שידרוג" הבידול בין האותיות שי"ן ו"סין" (שׂי"ן) ובין האותיות יו"ד ו, הוא מתייחס לכמה כתבי יד עתיקים. בנוסף, הוא טוען כי רעיון הליגטורות אינו זר לכתב העברי, ומציע ליגטורות לתיעתוק עיצורים קריליים. שילוב בין זי"ן לש"ין לאות Ж (דזש) ושילוב בין טי"ת לש"ין לאות Ч (ראו הערה מוויקיפדיה למטה). בנוסף, הוא עיצב ליגטורה של האותיות מ"ם וסמ"ך, אשר יהוו מענה עברי לליגטורה No. (מספר)

שינויים אלו, קפלן מדגיש, מיועדים רק לעברית מודרנית וחילונית, ואינם מיועדים לטקסטים דתיים. מטרתם להחייאה של השפה הלאומית. עם הרפורמה שלו, כל החסרונות יוסרו והעברית תהיה שוות ערך לכל שיטות הכתב המודרניות האחרות.

לאחר מכן הוא מונה כמה מן השינויים הנוספים:

  1. הסרה של העוקץ (הסריף) על מנת לשוות לטקסט מראה "יפה ורגוע יותר" (משום מה העוקץ מופיע רק באות פ"ה).
  2. מסיבות אסתטיות, בכל אות מופיע קו אופקי, וכל אות מעוצבת בצורה סימטרית.
  3. ע"י כיפוף הדיגלון של האות למ"ד, נוכל לאפשר סידור צמוד של טקסט עברי לראשונה.
  4. לא יהיה בלבול בין אותיות בעלות צורה דומה (למשל, קפלן הוסיף קווים קצרים באותיות רי"ש וכ", על מנת למנוע את הבלבול הנפוץ בין דל"ת לבי"ת).
  5. ביטול התנועה חוֹלם.
  6. לעומת זאת, השווא נחשבת ע"י קפלן לרהוטה מספיק לעברית המודרנית.
  7. הדגש הוחלף בקווים קטנים אופקיים באותיות המתאימות.
  8. צמצום כולל של סך התוים בסט (עם המספרים והפיסוק) מ-110 לבערך 45 עד 48 תוים – לדעתו, שינוי זה יתן ייתרון גדול לשפה העברית.

——-

הערות מוויקיפדיה:

  • ч – מציינת צ' בצורתה הרכה. אין צורה קשה. הצעת תעתיק: צ'.
  • ж – מציינת עיצור הדומה לעיצור ז' (כמו ז'אן), אך העיצור עצמו נמוך יותר ונשמע גס יותר. אין לעיצור צורה רכה. הצעת תעתיק: בלית ברירה, ז'.
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הרפורמה של קפלן

  1. אפוש הגיב:

    תזה מעניינת בהחלט.
    מעניין אותי כיצד הוא תכנן שהישראלים (של היום) ילמדו את זה…
    (אמונתי היא שהיחידים שהיו מתעניינים בזה, היו אלו חובבים מושבעים של השפה העברית ואוהבי אתגרים למיניהם, מעבר לזה – אפס)

  2. yaronimus הגיב:

    אהלן. אני חושב שהוא תכנן שהישראלים של היום כבר לא ילמדו את זה כשפה חדשה, אלא כילדים בכיתה א'. וכן – היחידים שהתעניינו בזה הם "אוריינטליסטים" (והכוונה לא לזלזול הסעידיסטי, אלא לעוסקים בתחומי מחקר האוריינט).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s