מאקדה – גופן תלת לשוני – חלק ראשון

makeda specimen-6

בחלק הזה אעסוק בקצרה באקלים הטיפוגרפי הנוכחי שבו יצרה לירון לביא טורקניץ', סטודנטית לתואר שני בעיצוב טיפוגרפיה באוניברסיטת רדינג באנגליה ובוגרת המסלול לתקשורת חזותית בשנקר, את הגופן התלת לשוני שלה – "מאקדה". החידוש העיקרי, חוץ מעיצוב גופן ייעודי בשלוש שפות שונות, הוא שפרט לעברית ולאנגלית, עיצבה גם גרסה באמהרית.

הקדמה:

(על מנת להגיע לעיקר, אפשר לדלג על ההקדמה שלי🙂 )

יש כמה שפות או מערכות כתב שבהן הפוטנציאל הטיפוגרפי הגלום עדיין לא ממומש דיו ביחס לשפע הלטיני.

הראשון הוא כמובן הכתב העברי (כמובן שהמצב משתפר בהדרגה) והשני, שמצבו בעייתי יותר, הוא הכתב האמהרי. מערכת הכתב של דוברי השפות האתיו-שמיות (קרוב-רחוק של השפות העברית והערבית החולקות אבות משותפים) כגון דוברי האמהרית והתיגרית נקראת "געז".

בזירה המקומית, ידוע זה מכבר כי ישנו צורך אמיתי בגופנים דו לשוניים הנותנים מענה לצורך העיצובי – עיצוב הרמוני בעברית ובאנגלית אשר ישרת פרוייקטים ברוח זמנים אלה, העושים שימוש בשתי השפות (במיוחד במוצרים הקשורים למיתוג).

את ראשיתו של הנסיון לאחד בין השפות תחת סגנון או מעצב אחד אפשר אולי לייחס למעצב הפורה ג'יאמבטיסטה בודוני האיטלקי, שבספרו יוצא הדופן – ה"Manuale Tipografico" משנת 1818 הציג בערך 8 אלפביתות משפות שונות (וביניהן ערבית, יוונית, פיניקית, ועוד) בנוסף ל142 טיפוסי אות לטיניים מסוג roman וְ italic. אכן מטרה נעלה, אם כי לעיתים לא סבלנית לדקויות השפות השונות. (אפשר לראות עותק אונליין ואפילו לרכוש הוצאה מחודשת של Taschen).

המעצב הישראלי הראשון שבאמת נתן מענה מוצלח לבעיה זו בתרבות העברית היה אשר אורון, אשר עיצב את הגופן עברי הראשון (בשם "אורון") התואם לגופן הלועזי univers. עיצוב גופנים בעלי מערכות כתב כה שונות, הינו מלאכה קשה ומורכבת, מכיוון שלכל מערכת דגשים וצרכים שונים. תקנו אותי אם אני טועה, אבל מאז ועד היום לא עוצבו הרבה גופנים דו לשוניים, ותקצר היריעה מלפרט את הגופנים שכן עוצבו עם מערכות תואמות של עברית ולטינית.

זכור לי מקרה שבו עבדתי עם קהילת "ביתא ישראל" האתיופית על פרויקט לקהילה (שהובילו "אביטל מעצבים"), ובו היינו צריכים להיעזר באחד מאנשי הקהילה על מנת שיקליד את הטקסט האמהרי במיוחד בתוכנה מיוחדת. לאחר מכן היינו מייצאים תמונה של הטקסט על מנת לשלבה בעיצוב. דוגמה זו אולי קיצונית, אך היא ממחישה את הבעייתיות; לפי ידיעותי המצומצמות, לדוברי האמהרית אין מגוון עיצובי גופנים מספיק. הגופנים המעטים מפוזרים ברשת בחינם ומשמשים לגרפיקה יומיומית של הקהילות האתיו-שמיות ברחבי העולם. כאשר הולכים בדרום תל אביב, ניתן לראות כי רוב העלונים המעוצבים בשפת געז עושים שימוש במגוון מצומצם של גופנים, ורוב שלטי החנויות מצוירים ביד (אם כי הסיבה יכולה להיות כספית) .

שלט בכתב געז בדרום תל אביב

שלט בכתב געז בדרום תל אביב

מעבר לכך, להשקפתי הלא מושכלת, רוב הגופנים האמהרים שיצא לי לראות סובלים משלוש בעיות –

  • הראשונה היא שהגופנים מועתקים ישירות מכתבים קליגרפיים, ולכן הם "נשאים" של הבעיות ואי התאימות של גרסאות המקור.
  • השניה היא העדר תחושת הרמוניה (האם יש צורך בכזו תחושה בכתב געז?).
  • השלישית היא שהגופנים החדשים הם לרוב מעין "סלט" של גופנים משפות אחרות, וייתכן כי כמו בשפה העברית, שימוש לא מושכל ב"חלפים" לא תואמים יוצר בעיות קריאות ובעיות זהות חדשות.
ספר עזרה, כתב יד קליגרפי בכתב געז על קלף, תיארוך משוער בין המאה ה-12 למאה ה-15 לסה"נ. MS in Ge'ez on vellum, Ethiopia, ca. 1350-1450, 128 ff. (complete), 28x21 cm, 2 columns, (19x14 cm), 22 lines in square Ge'ez book script, 3 ornamental headpieces (harägs), in black, red and yellow.

ספר עזרה, כתב יד קליגרפי בכתב געז על קלף, תיארוך משוער בין המאה ה-12 למאה ה-15 לסה"נ.
MS in Ge'ez on vellum, Ethiopia, ca. 1350-1450, 128 ff. (complete), 28×21 cm, 2 columns, (19×14 cm), 22 lines in square Ge'ez book script, 3 ornamental headpieces (harägs), in black, red and yellow.

[מקור]

עטיפת קסטה אתיופית, מתוך הבלוג http://www.awesometapes.com/ ייתכן כי הכתב נוצר בעזרת טוש או ציפורן קליגרפית.

עטיפת קסטה אתיופית, מתוך הבלוג http://www.awesometapes.com/
ייתכן כי הכתב נוצר בעזרת טוש או ציפורן קליגרפית.

דוגמא לשימוש עכשווי בגופן געזי

דוגמא לשימוש עכשווי בגופן געזי

[מקור]

פוסטר לסרט אתיופי

פוסטר לסרט אתיופי

[מקור]



קטונתי מלהבין לעומק את הבעייתיות של הכתב ה"געזי", ולכן קשה לומר אם הטענות שלי נכונות. אני מניח כי ישנן כמה דוגמאות טובות לעיצוב גופנים, אך הן עדיין לא עברו את "מבחן הרחוב" (כלומר האם הגופן נגיש לקהל הרחב על מנת שיתן לו קונטקסט שאיננו אקדמי).

הפונט האמהרי gf zemen

הפונט האמהרי gf zemen

[מקור]

כתב כילאיים אתיופי-גותי שעיצב יגזו ביסראט.

כתב כילאיים אתיופי-גותי שעיצב יגזו ביסראט.

[מקור]

כתב כילאיים אתיופי-גותי שעיצב יגזו ביסראט.

כתב כילאיים אתיופי-גותי שעיצב יגזו ביסראט.

[מקור]

אי לכך, הרעיון לגופן עברי-אנגלי-אמהרי של לירון הוא ממש חיוני, מכיוון שהוא יכול לשמש גם לקידום הקהילה המקומית וגם קהילות דוברות אמהרית ברחבי העולם. בנוסף, לא מזמן קוננתי על העובדה המצערת כי אין בשורותינו מספר מספק של מעצבות גופנים עבריים, ולכן מעשיה של לירון הם מבחינת משב רוח מרענן.

liron lavi turkenich

liron lavi turkenich

—————

על המעצבת:

את לירון לביא-טורקניץ' חלקכם יכירו עוד מפרויקט הגמר שלה, הערברית:

ערכת אותיות היברידית, שמשלבת בדיוק נפלא ואוטופי בין עברית לערבית, ונקראית פשוט "ערברית". הכתב כולו מורכב למעשה משני חצאים – חלק עליון של כל אות לקוח מערבית וחלק תחתון מעברית, ובכל דרך ושפה שתבחרו – תוכלו לקרוא כל מילה ולהבין את משמעותה בלי בעיה, הודות לשמירה על המאפיינים המזהים של כל אות. לדבריה, כיוון שרוב המילים בשתי השפות אינן תעתיק מדויק זו של זו, יצרה לירון 638 אותיות חדשות לגמרי, שמורכבות מחיבור של כל אות בעברית – מול כל אות בערבית (מרשים), כך שתוכלו לסמס איזה מילה שתרצו בשפה שלכם ולוודא שגם הצד השני מבין לחלוטין.

לירון לביא טורקניץ', פרוייקט ערברית, תמונה מתוך הבלוג של עודד עזר

לירון לביא טורקניץ', פרוייקט ערברית, תמונה מתוך הבלוג של עודד עזר

כאן, בראיון אישי שערכתי עמה, היא מספרת קצת על עצמה:

שמי לירון לביא טורקניץ', מעצבת גופנים ומעצבת גרפית. אוהבת לטייל בעולם, למצוא מקומות מפתיעים לשתות כוס קפה, לקרוא כל דבר ולחפור בארכיונים מאובקים. במקביל להיותי מעצבת וסטודנטית נצחית אני גם כותבת ומרצה על טיפגרפיה ושאר נושאים. סיימתי תואר ראשון בשנקר במחלקה לתקשורת חזותית, וכפרויקט הגמר שלי עיצבתי כתב חדש ואקספרמנטלי "ערברית" אשר משלב עברית וערבית. כבר בשנה הראשונה הבנתי שטיפוגרפיה, ובעיקר עיצוב אותיות הן האהבה הגדולה שלי, ופתאום הסיבה שהלכתי ללמוד עיצוב שמלכתחילה הייתה לא ברורה לי- בן רגע התחברה באופן מושלם. מאז רוב הפרוייקטים שעיצבתי היו קשורים לאותיות. בסוף שנה ב' התחלתי בתהליכי הבירור לקראת לימודי תואר שני בתחום, בשנה ג' השתתפתי בקורס עיצוב גופנים בהנחיית דני "הטייס" ובשנה ד' במקביל ללימודים התמחתי אצל עודד עזר שלימד אותי המון המון על אותיות עבריות. את התואר השני באוניברסיטת רדינג באנגליה, אחד המקומות המצויינים בעולם ללמוד את התחום, התחלתי מיד בתום הלימודים בשנקר. האפשרות לעצב משפחת פונטים בכמה שפות ריתקה אותי, והשילוב של מחקר דרך אינספור חומרים מקוריים עם מרצים מהשורה הראשונה הוכיחו כי רדינג היא המקום בשבילי.

תוכלו לקרוא עוד על לירון בראיון שערך עמה יובל סער, וכך להשיג עוד תובנות על התהליך.

הנה ציטוט מפיה על מאקדה (בקישור זה תוכלו גם לראות תמונות נוספות של הגופן):

מאקדה, הינו גופן המעוצב בשלוש שפות אשר מקרב בין עולמות שונים. עברית, אמהרית (אתיופית) ולטינית משולבות בהרמוניה זו עם זו ובמקביל שומרות על המבנה הייחודי שלהן. הסיפור של מאקדה, המלכה האתיופית (הידועה גם כמלכת שבא) הוא סיפור של אשה מסתורית וחזקה, אשה נסעה לפגוש את המלך שלמה בירושלים במעשה אשר שינה את פני ההיסטוריה. הגופן מיועד לשימושים רב לשוניים, ומתאים כגופן טקסט בעל גובה אות רחב וחללים גדולים.

הגופן עוצב במסגרת לימודים תואר שני באוניברסיטת רדינג, אנגליה

בחלק השני של הפוסט תוכלו להתעמק בתהליך העבודה ובראיון קצרצר שערכתי עמה, ואפילו להוריד קובץ דגימה (ספסימן).

makeda specimen-3

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מאקדה – גופן תלת לשוני – חלק ראשון

  1. דן הגיב:

    לאור נסיונם המר של טיפוגרפים בילאומיים מוצלחים (אך חסרי הבנה בשפה העברית) לעצב גרסאות עבריות לגופנים כגון Arial המושמץ, Myriad ,Adobe Hebrew וכו', נשאלת השאלה אם זהו אכן תפקידה הטיפוגרפי של לירון הבאמת מוכשרת. לא שיש לנו עודף בגופנים עבריים מוצלחים, למרות שאכן הכיוון הוא חיובי מאד בשנים האחרונות. ואל תתנו את הדוגמא של ינק, הוא אכן קורא ומדבר עברית והוא באמת תופעה חריגה ומוצלחת.
    קשה לי לבחון את טיבו של כתב האמהרי.
    כנ"ל גם לגבי פרוייקט הגמר שלה, הקונספט פורץ דרך, ייחודי ומוצלח, יחד עם זאת התוצאה הגרפית / ויז'ואלית פשוט לא נעימה לקריאה ולא זורמת. הטקסט לא נראה חינני וקריא די הצורך בשום שפה.

  2. פינגבאק: Publications | Liron Lavi Turkenich

  3. אפי גן הגיב:

    אנימרותקת מהאומץ והענין והתוצאה ואוהבת את הגישה. לא הייתי משמיעה אפילו פיפס קטן של ביקורת אלא רק מחבקת באהדה. כן ירבו פרויקטים כאלו. הם יקחו אותנו רחוק.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s