מאקדה – גופן תלת לשוני – חלק שני

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

בחלק הראשון כתבתי הקדמה וסיפרתי קצת על לירון לביא טורקניץ', המעצבת שעיצבה את "מאקדה", גופן תלת לשוני בכתבים עברית-לטינית (אנגלית)-אמהרית (געז).

בחלק הזה אתמקד בתהליך העבודה לפי ראיון קצרצר עם לירון. תוכלו למצוא כאן גם קובץ להורדה של דגימת הגופן (ספסימן).

כאמור,

מאקדה, הינו גופן המעוצב בשלוש שפות אשר מקרב בין עולמות שונים. עברית, אמהרית (אתיופית) ולטינית משולבות בהרמוניה זו עם זו ובמקביל שומרות על המבנה הייחודי שלהן. הסיפור של מאקדה, המלכה האתיופית (הידועה גם כמלכת שבא) הוא סיפור של אשה מסתורית וחזקה, אשה נסעה לפגוש את המלך שלמה בירושלים במעשה אשר שינה את פני ההיסטוריה. הגופן מיועד לשימושים רב לשוניים, ומתאים כגופן טקסט בעל גובה אות רחב וחללים גדולים.

הגופן עוצב במסגרת לימודים תואר שני באוניברסיטת רדינג, אנגליה

לצפייה בגופן
תוכלו להוריד את הדגימה כאן:

אתם מכירים את התרגיל: הורדה של קובץ:
קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

download-button

makeda specimen

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

.

הראיון

הנה כמה שאלות מתוך ראיון קצרצר בדוא"ל שערכתי עמה:
מהו המצב העכשווי של הטיפוגרפיה האמהרית?

כיום, מבחינת טיפוגרפיה באמהרית ישנו שימוש כמעט בלעדי בגופן אחד אשר התפתח מהגופן של אבדי (Abbadie) והועתק שוב ושוב. (בדומה למקרה העברי של גופן פרנק ריהל הדומיננטי אך יותר קיצוני). אבדי עיצב גופן אמהרי בהשראת קליגרפיה, הוא שילב כמה סגנונות בעיצוב הגופן, והושפע בעיקר מסגנון הgwelh (אגב, אבדי עצמו לא היה אתיופי).

לאורך השנים היו כמה נסיונות להפוך את הכתב ללטיני יותר, וניתן לראות דוגמאות גם אצל בודוני, אשר חתך והדביק חלקי אותיות לועזיים ויצר מעין מוטציה שאינה נאמנה למבנה הכתב. הבעיות בכתב של אבדי הן רבות, ובשל איכות הדפוס במקרים רבים הן מועצמות: הכתב בעל קונטרס גבוה מאד ומשקלו באופן יחסי כבד מאד ויוצר כתמים כהים מאד על הדף. הכתב, על אף שהינו כיום מודפס כפונט- לא התפתח הרבה מאז הכיוון הקליגרפי המקורי (בניגוד ללטינית בה ניתן לראות הבדלים רבים בין קליגרפיה לגופנים טיפוגרפים וגם בעברית). בעולם כולו אין כמעט גופנים באמהרית, וכפי שכתבתי- רובם מאד דומים לאותו מודל של אבדי שהוא לאו דווקא הכי מוצלח- אלא מה שאנשים רגילים אליו.

כתב יד אתיופי קליגרפי. באדיבות אליהו משגב לירון לביא טורקניץ'.

כתב יד אתיופי קליגרפי. באדיבות אליהו משגב לירון לביא טורקניץ'.

זהו מראה טיפוסי של דפוס וטיפוגרפיה אתיופית. דוגמא מתוך ספר ילדים לגופן שנוצר בעקבות הגופן האמהרי של אבדי. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

זהו מראה טיפוסי של דפוס וטיפוגרפיה אתיופית. דוגמא מתוך ספר ילדים לגופן שנוצר בעקבות הגופן האמהרי של אבדי. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

זהו מראה טיפוסי של דפוס וטיפוגרפיה אתיופית. דוגמא לגופן שנוצר בעקבות הגופן האמהרי של אבדי. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

זהו מראה טיפוסי של דפוס וטיפוגרפיה אתיופית. דוגמא לגופן שנוצר בעקבות הגופן האמהרי של אבדי. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

זהו מראה טיפוסי של דפוס וטיפוגרפיה אתיופית. דוגמא לגופן שנוצר בעקבות הגופן האמהרי של אבדי. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

זהו מראה טיפוסי של דפוס וטיפוגרפיה אתיופית. דוגמא לגופן שנוצר בעקבות הגופן האמהרי של אבדי. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מדוע החלטת ליצור דווקא גופן עברי-לטיני-אמהרי?

חלק מהדרישות ברדינג הן לעצב את משפחת הפונטים בשפה נוספת ללטינית. היה לי ברור כי אעצב גופן בעברית, אבל רציתי להתנסות בעיצוב בשפה שאיני יכולה לקרוא. חיפשתי שפה שתהיה רלוונטית גם בישראל ושיהיה לה צורך. כחלק מהמחקר בדקתי היכן משתמשים בטיפוגרפיה אמהרית בישראל ולצערי גיליתי שמספר הפעמים שמסמכים במוסדות שונים (ובעיקר משרדים ממשלתיים) מתורגמים ומופיעים באמהרית הם ספורים עד לא קיימים. רציתי לתת אפשרות ופתח ליצור בקלות טיפוגרפיה הוגנת ונעימה אשר תכבד גם אוכלוסיות נוספות בישראל. דגש נוסף היה על עיצוב שלושת השפות באופן הרמוני שיעבדו ביחד ויוכלו לחיות זו לצד זו. כיום גם בין העברית לאנגלית ברוב המקרים אין התאמה סגנונית, ולגבי אמהרית ושפות אחרות בטח ובטח שאין. הקשר העלילתי בין עברית ואמהרית, וממנו גם הגיע שם הגופן "מאקדה" הינו חזק; בנוסף להיות שתי השפות שמיות, סיפור פגישתם של מלכת שבא (מאקדה באמהרית) והמלך שלמה הוא סיפור מרתק, ואני מאמינה שחשוב וכדאי לקרוא אותו.

הגופן האמהרי של ג'יאמבטיסטה בודוני, (בערך 1818). מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

הגופן האמהרי של ג'יאמבטיסטה בודוני, (בערך 1818). מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.  | הערה – אפשר לראות את הבעייתיות שבליטון (לטיניזציה) חופשי של כתב אמהרי לפי סטנדרטים לטיניים מערביים. התוצאה מתרחקת מן המקור ואולי פחות קריאה, בדומה לכתב העברי של בודוני (ירונימוס).

ספרי בבקשה על תהליך העבודה ועל הקליגרפיה.

תהליך העבודה התחיל במחקר מאד רחב ומעמיק. באמהרית, שלא הכרתי לפני השקעתי בהתחלה את מלוא המאמצים. כיוון שלא ידעתי לקרוא את השפה ולזהות את האותיות החלטתי להתחיל את עיצוב המשפחה דווקא ממנה, במחשבה שאוכל להגיע לצורות אותיות מעניינות. קליגרפיה אמהרית שולבה במחקר ומתוך הנסיונות הוצאתי כמה מאפיינים ראשוניים להמשיך איתם (חלקם אגב לא נשארו בגרסה הסופית). כאשר היו לי מספר אותיות באמהרית עברתי לקליגרפיה עברית ולועזית ובעבודה עם האותיות הקיימות עיצבתי אותיות נוספות. הדגש, כפי שכתבתי, היה ליצור הרמוניה בין שלושת השפות אך כל הזמן הייתי צריכה לבדוק שאני לא הולכת עם ההתאמה רחוק מידי- שעדיין כל אות תשמור על המאפיינים שלה. כך, באמצע העבודה הייתי צריכה לחזור לקליגרפיה עברית ולהזכיר לעצמי איך באמת האותיות אמורות להיות בנויות ולהשעין את הגופן המתהווה על הגיון בכתיבה. בתהליך העיצוב עצמו דילגתי בין שלושת השפות וניסיתי לעצב כל אחת מהן שתהיה שלמה בתוך עצמה וגם עם שותפותיה. הדפסות רבות בגדלים שונים, עבודה על ריווחים וסימני פיסוק היו גם כן חלק נכבד מהעבודה.

מחקר ראשוני ויזואלי של זויות, כיווני כתיבה וצורות יסוד של כל כתב. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מחקר ראשוני ויזואלי של זויות, כיווני כתיבה וצורות יסוד של כל כתב. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מחקר ראשוני ויזואלי של זויות, כיווני כתיבה וצורות יסוד של כל כתב. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מחקר ראשוני ויזואלי של זויות, כיווני כתיבה וצורות יסוד של כל כתב. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

קליגרפיה אמהרית מסורתית. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

קליגרפיה אמהרית מסורתית. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מהם הקשיים שנוצרו בהתאמה בין השפות?

הקשיים, או יותר מדויק האתגרים שליוו אותי יכולים להתחלק לשלושה מרכזיים. הראשון, כמה נשארים נאמנים למסורת של הכתב, לקליגרפיה ולגופנים הקיימים ולעומת זאת כמה מגוונים ומחדשים. לדוגמא באמהרית מאד רציתי ליצור משהו חדש ומעניין. ככל שהתקדמתי בעיצוב גיליתי שכדאי קצת "להרגע" עם החידושים ושחשוב להכניס כאלו באופן מושכל ותמיד עם סיבה. האתגר השני היה לעצב בשפה שאיני יודעת לקרוא. לשם כך, שלב המחקר שהמשיך לאורך כל התהליך היה מהותי ונתן לי אפשרות לספק סיבות לכל החלטה עיצובית. בנוסף, התייעצתי עם מעצב גופנים אתיופי שידע להכווין אותי במקרה וסטיתי מההגיון. האתגר השלישי, והוא הגדול ביותר מבחינתי היה למצוא איך גורמים לשלושה כתבים שונים לחלוטין במבנם להיראות כמו משפחה אחת. איך באופן אופטימי הגבהים והמשקלים נראים דומים, איך סימני הפיסוק והספרות מתאימות לשלושתם ואיך מאפיינים מסויימים גורמים לתחושת ההרמוניה. במקביל- הצורך להתאים בינן מבלי לפגום בכל אחת מהן היה חלק נכבד מההחלטות היום יומיות.

 קליגרפיה אמהרית יותר חופשית. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

קליגרפיה אמהרית יותר חופשית. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

בחירת אלמנט מאפיין ראשוני לגופן מאקדה. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

בחירת אלמנט מאפיין ראשוני לגופן מאקדה. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

בחירת אלמנט מאפיין ראשוני לגופן מאקדה. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

בחירת אלמנט מאפיין ראשוני לגופן מאקדה. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

ספרי בבקשה על התוצאה. איזה שימוש את מיעדת לגופן? איך היית רוצה לראות אותו בעולם האמיתי?

את התוצאה אני מאמינה שהכי כדאי לראות ולא לתאר, אבל בכמה מילים: מקאדה הינו גופן אשר מורכב מעברית, אמהרית ולטינית (כולל כמעט את כל השפות אשר משתמשות בכתב לטיני כולל דיאקריטקס). הדגש הוא על טקסטים דו או תלת- לשוניים. הגופן מגיע בשלושה משקלים לכל שפה, ובאיטליקס עבור הלועזית. הייתי שמחה אם ישתמשו בגופן כפי שתיארתי במסמכים ובשילוט, ובעצם בכל מקום אשר נדרשת יותר משפה אחת. כמובן שאין כל מניעה בשימוש של כל שפה בנפרד.

סיונות ראשוניים חופשיים של הרמוניה בין השפות. כפי שניתן לראות - התוצאה הסופית "רגועה" יותר, אך לירון מעידה כי השלב הזה היה חשוב כדי לפתוח את הראש. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

נסיונות ראשוניים חופשיים של הרמוניה בין השפות. כפי שניתן לראות – התוצאה הסופית "רגועה" יותר, אך לירון מעידה כי השלב הזה היה חשוב כדי לפתוח את הראש. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

סיונות ראשוניים חופשיים של הרמוניה בין השפות. כפי שניתן לראות - התוצאה הסופית "רגועה" יותר, אך לירון מעידה כי השלב הזה היה חשוב כדי לפתוח את הראש. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

נסיונות ראשוניים חופשיים של הרמוניה בין השפות. כפי שניתן לראות – התוצאה הסופית "רגועה" יותר, אך לירון מעידה כי השלב הזה היה חשוב כדי לפתוח את הראש. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

סיונות ראשוניים חופשיים של הרמוניה בין השפות. כפי שניתן לראות - התוצאה הסופית "רגועה" יותר, אך לירון מעידה כי השלב הזה היה חשוב כדי לפתוח את הראש. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

נסיונות ראשוניים חופשיים של הרמוניה בין השפות. כפי שניתן לראות – התוצאה הסופית "רגועה" יותר, אך לירון מעידה כי השלב הזה היה חשוב כדי לפתוח את הראש. מתוך המחקר על גופן "מאקדה". באדיבות לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

איך הפרויקט התקבל?

אני מאמינה שהפרויקט התקבל כפרויקט מסקרן וחשוב, אשר מעלה שאלות ומנסה להתמודד עם שילוב בין שלושה כתבים כל כך שונים אחד מהשני. על ידי הבנת התהליך ודרך העבודה ניתן לעצב משפחות גופנים בשפות נוספות בעתיד. הנושא של שילוב כל שפה עם אנגלית הוא רלוונטי מתמיד, גם בדפוס וגם בעולם הדיגיטלי.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מתוך חוברת הדגימה של גופן מאקדה שעיצבה לירון לביא טורקניץ'.

מסמכים נוספים

¶ לירון כתבה מסמך שאולי יעניין כמה מכם, על עיצוב גופנים רב לשוניים, ואותו נפרסם בקרוב בלשכה.

¶ בקרוב תפרסם לירון את עבודת התזה שלה – "מפראנק ריהל לפנינים" (אנגלית) העוסקת באדפטציה של גופן "פנינים" על ידי חברת מונוטייפ לגופן פרנק ריהל שעוצב במקור בשנת 1910 ע"י רפאל פרנק. לירון נסמכה על ההתכתבויות המקוריות מתוך תהליך עבודת העיצוב וההפקה בחברת מונוטייפ; מן הגופן המקורי שעוצב למדיום של אותיות מתכת מיטלטלות לסדר-יד, אל האתגרים שביצירת גרסה למכונת המונוטייפ, הקשר עם לקוחות בישראל ובעולם ובהשוואה בין שתי הגרסאות. תמצית (abstract) לעבודה ניתן לקרוא בקובץ הבא:

download-button

abstract

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מאקדה – גופן תלת לשוני – חלק שני

  1. עמית הגיב:

    מישהו יודע איפה אפשר להשיג גופן פנינים?

  2. פינגבאק: Publications | Liron Lavi Turkenich

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s