טיפוגרפיה וקריאות | ע״י מרקוס איטקונן | תרגם: יקי חסיד

טיפוגרפיה וקריאות-1

יקי חסיד הוא מעצב גרפי, קליגרף, ומרצה לתקשורת חזותית במכללת אבני. הוא כתב את ״מושגי יסוד בטיפוגרפיה״ – מסמך שלא היה כדוגמתו זמן רב, ולשכתנו ממליצה בחום על קריאתו לכל סטודנט ומתחיל במקצוע הטיפוגרפיה והעיצוב הגרפי.

המסמך הזה, ״טיפוגרפיה וקריאות״ (קישור למטה), יכול להיות שימושי עבור אלו שקראו והפנימו את ״מושגי יסוד בטיפוגרפיה״. תודה רבה לך יקי!

ראוי לציין כמה נקודות:

בעיה חוזרת בטקסט היא, שמכיוון שיקי תרגם אותו לפני שיצר את ״מושגי יסוד״, לעיתים אין דוגמא גרפית למה שמדובר עליו בטקסט, והקורא קצת מאבד את הכיוון. לכן מומלץ לקרוא מסמך זה ביחד עם ״מושגי יסוד״  ע״מ לקבל התרשמות ישירה.

הדבר השני עניין החוקים. החכמה שנאספה בטקסט משקפת נסיון רב בעבודה טיפוגרפית, אשר יכול לחסוך זמן עבודה יקר. עם זאת, למרות שהמסמך מלא בכלי עזר לטיפוגרף, הטיפוגרפיה היא לא מקצוע של חוקים; אני ממליץ להתייחס לחוקים שבטקסט כנקודת התחלה ולא כסוף פסוק.

מדוע? כי למשל: גם גופנים ויישורים שנראים גיאומטריים ומדויקים, אינם באמת כך. הם עוצבו על מנת לתת לקורא/צופה את האשליה הזו. את העין והמוח לא מעניינים נתונים מדויקים. בסופו של דבר, הדברים שקובעים בעיצוב הם העין האנושית, האינטואיציה של המעצב/ת ושל האנשים סביבם, והקונטקסט של העיצוב (זמן / נייר / תרבות / צבע / קומפוזיציה / גופן וכו׳). חוקים שיכולים לעזור לנו בעבודה מסוימת, יכולים לא להתאים לעבודה אחרת עם גופן אחר. לכן תמיד מומלץ להדפיס את הסקיצה שלכם ולבחון את הקריאות בעצמכם. אין חכם כבעל הנסיון.

אני ממליץ לסטודנטים שיש להם סבלנות וזמן, לנסות בעצמם ולבחון את התיאוריות והחוקים במסמך לאור המציאות. המטרה איננה למצוא טעויות בטענות הכותב, אלא להשתפשף בטיפוגרפיה תוך כדי, ולפתח לאט לאט אינטואיציה טיפוגרפית. מהו גודל גופן גדול מידי, מהי שורה ארוכה מידי, וכיוב׳. טיפוגרפיה היא מקצוע של דקויות ושל אינטואיציות, ואפשר לפתח אותם כמו שריר.

לינק להורדה :
קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

DOWNLOAD BUTTON tiny

טיפוגרפיה וקריאות | מרקוס איטקונן | תרגם יקי חסיד

page devider קו הפרדה border

אני מצרף פה גם את ההקלדה של המאמר (תודה רבה לצבי בריגה!!!!) ללא התמונות (אותן תוכלו למצוא בקובץ).

page devider קו הפרדה border

טיפוגרפיה וקריאות

מרקוס איטקונן

תרגום והארות מחכימות לשפה העברית: יקי חסיד

ישנם הרבה גורמים טיפוגרפיים שונים המשפיעים על הקריאות של טקסט מודפס. ביניהם בחירת הגופן, הגודל, אורך השורה, ריווח בין שורות וסידור הטורים.

טיפוגרפיה משמעותה העיצוב והעימוד של דף מודפס, ובמיוחד ארגון הכתב על העמוד. יש לה השפעה עצומה על הרצון לקרוא טקסט ועל כמה עניין נגלה בקריאתו לאורך זמן. טיפוגרפיה מעוצבת היטב יכולה להכיל גם התייחסויות לתוכן וקהל היעד של הטקסט.

למרות שטיפוגרפיה יכולה ליצור דימוי במוחו של הקורא, מטרתה העיקרית היא יצירת טקסט נעים לעין, קל לקריאה ואפילו צורה מושכת. קריאות מושפעת על ידי מספר גדול של גורמים טיפוגרפיים. הגורם הראשון החולף במוחו של אדם לא מקצועי הוא גודל הגופן, שהוא חשוב כמובן, אבל לא עוזר במיוחד אם שאר הגורמים לא טופלו בצורה מקצועית ותכליתית.

בחירת הגופן

כשאנו באים לקבוע את הטיפוגרפיה הסופית הניתנת לדפוס של טקסט, הבחירה הראשונה היא של אופי הגופן. גופנים רגילים ניתנים לחלוקה גסה של שתי קבוצות עיקריות: סריף וסן-סריף. בגופן סריפי שבו הקווים הם בשני עוביים. האסנדרס (עולים מעל השורה) הם דקים, והדיסנדרס (יורדים מתחת לשורה) עבים יותר. כמו כן, גופן סריפי מאופיין בסריפים, צורות אופקיות קטנות בסוף האות.

גופן סן-סריפי לא כולל סיומות אלה, והקווים באופן בסיסי הם בעלי אותו עובי.

גופנים סריפיים שימשו לצרכי דפוס החל משנת 1470 , כמעט מאז שטכנולוגיית הדפוס קיימת. הם עברו שלבים סגנוניים שונים, אך צורתם הבסיסית היא כמו לפני 500 שנה. כיום אנחנו יכולים לבחור בין כמה גופנים שנשארו למעשה ללא שינוי במשך מאות שנים; הם רק שונו קלות כדי להתאים לצרכים המשתנים של טכנולוגיית העימוד והדפוס.

הגופנים הסן-סריפיים הראשונים הופיעו רק באמצע המאה ה-19, ובהדרגה נהיו נפוצים בשימוש לתוך המאה ה-20.

השאלה הנצחית היא האם גופנים סריפיים נוחים יותר לקריאה מאשר גופנים סן-סריפיים. בדרך כלל מקובל לחשוב כך, אבל אנחנו גם יותר מורגלים לכך: באופן טבעי אנחנו קוראים באופן שוטף יותר גופנים וסגנונות שאנחנו רואים יותר ואנחנו מכירים. גופנים סריפיים עדיין משמשים יותר מגופנים סן-סריפיים והם הבחירה המקובלת לפרסומים המכילים טקסט ארוך כמו ספרים ועיתונים.

כשמתקדמים הלאה מההיסטוריה הארוכה ומלאת האירועים של עיצוב גופנים, גופן קל לקריאה יכול להיות מאופיין כמפורט:

  1. יש להימנע מיותר מדי שינויי עובי בגופנים סריפיים. הניגודיות (קונטרסט) בין קווים דקים לעבים גורם לטקסט להראות חסר מנוחה ומטושטש בעיין. מסיבה זו עדיף להשתמש בגופנים ישנים מהמאה ה-16 ובפיתוחים החדשים שלהם (Garamond, Minion, Bembo, Sabon), ולהימנע מגופנים סריפיים מודרניים מהמאה ה-18 (Bodoni, Didot). הגופן הנפוץ Times קרוב יותר בעיצוב לגופנים הישנים, אך שינויי העובי בו קצת יותר גדולים.
  2. הגופן לא יכול להיות צר מדי. המילה "Condensed" (צר) בשם הפונט מעידה שזו גרסה מוצרת של הגופן. גופנים צרים גורמים לטקסט להראות כצפוף ודחוס. האותיות קשות להבחנה זו מזו ותהליך הקריאה מואט.
  3. הגופן לא יכול להיות דק מדי. המונחים "Light / Extra Light" (דק) מתייחסים לאותיות דקות מאד (משקל שלד). כאשר גופנים אלה מודפסים על נייר לבן, לא נוצרת ניגודיות מספקת בעין, והטקסט נראה חיוור. במיוחד בתנאי תאורה לא טובים הקריאה יכולה להיות מייגעת.
  4. לצורות לא רגילות יש אפקט שלילי. ככל שהגופן שונה מהמקובל בגופנים סריפיים או סן-סריפיים, כך הוא יותר קשה לקריאה. צורה יכולה להשתנות במספר דרכים: גופן יכול להיות רחב מהרגיל, גיאומטרי או מסוגנן בצורה כזו שהצורה הבסיסית של האותיות נהיית לא ברורה. לקריאה שוטפת האותיות צריכות להיות מובדלות אחת מהשנייה בנקל, כך שיהיו ניתנות לזיהוי מיידי בלי צורך לעצור לחשוב.

כדי שאותיות יזוהו בקלות, מומלץ להימנע משימוש מיותר באותיות גדולות (Uppercase) למשל בכותרות. אותיות גדולות נוטות ליצור אחידות של קו גובה, בו קשה יותר להבחין ביניהן. צורת האותיות משתנה הרבה יותר בטקסט המעומד באותיות קטנות, וגורם לטקסט להראות הרבה יותר חי.

גודל הגופן

מאמר זה עוסק בעיקר בקריאות של טקסט רציף (Body Text). הכוונה לגוף טקסט ארוך, המכיל בעיקרו טקסט לקריאה והגודל המקובל הוא 9-12 נקודות (points). זו מידה טיפוגרפית עתיקה המבוססת על מדידה באינצ'ים. נקודה אחת נקבעה כשוות ערך ל-0.353 מ"מ בשנת 1985, בערך בזמן הפריצה הטכנולוגית בעימוד ובדפוס (מחשב).

גוף טקסט יכול גם להיות קטן מ-9 נקודות אם הגופן הוא קריא במיוחד.

אין קווים מנחים אוניברסליים לגודל גופן. הבחירה תלוייה בגורמים כמו רוחב הטור, בהירות ופרופורציות של הגופן, וגיל הקוראים המיועדים.

כמאמר נפוץ הנוגע לגודל גופנים: חובבנים משתמשים בגופן גדול מדי, ומקצוענים בגופן קטן מדי. ברור -12 נקודות, שזו ברירת המחדל של תוכנות עיבוד תמלילים ועימוד, גדול מדי לפרסומים רגילים בדפוס – להוציא עיצוב עבור קבוצות מיוחדות. מצד שני, מעצבים גרפיים, בעיקר צעירים, נוטים להשתמש בגופן קטן מדי שלא לצורך. 8 נקודות יכול להיות גדול מספיק עבור המעצב, אבל לא עבור קורא ממוצע מעל גיל 30. תפקידו של המעצב הגרפי הוא לא לבחון כמה קטן יכול להיות הטקסט הנקרא, אלא ליצור חווית קריאה קלה ומהנה. שימוש בגופן קטן מדי יכול להעיד שהמעצב לא לוקח בחשבון את תפקיד הטקסט וחשיבות העימוד, אלא מתייחס אליו כמשהו לא מעניין שלא צריך להפריע לתמונות או לאלמנטים גרפיים.

עיתונים גובלים מסיבות פרקטיות בגודל הגופן הקטן ביותר לטקסט רציף. כאשר העיתון היומי המוביל בפינדלנד Helsingin Sanomat שינה את העיצוב שלו בשנת 2000, הוא שינה גם את הגופן ואת גודלו. גודל של 8.6 נקודות שימש בגליונות הראשונים, אך הקוראים מחו שזה גודל קטן מדי, והוא הוגדל ל-9.1.

בספרים גודל הגופן המקובל הוא בין 9.5 ל-11 נקודות.

הבחירה בגודל גופן מסתבכת בשל שינויים בגובה ה-x (X-heights). זהו הגובה של אותיות קטנות ללא תוספות מלמעלה או מלמטה (גוף האות). דוגמה לאותיות אלה הן a, m, n, u, וכן ה-x המדובר. אפילו אם שני גופנים שונים משתמשים באותה שיטת מדידה של נקודות, 10 לדוגמה, הם בבירור יכולים להראות כבעלי גודל שונה. הסיבה לכך היא שהגודל נקבע לפי האותיות הגדולות, אך לא לוקח בחשבון את גובה האותיות הקטנות ביחס אליהן. גובה גוף (X-height) קטן יגרום לטקסט להראות קטן ממידת הנקודות שנבחרה, ויצריך הגדלת הגופן.

גובה גוף האות נקבע על ידי מעצב הגופן בהתאם לצרכיו וטעמו. מבין הגופנים הסריפיים הנפוצים, ל- Garamond יש גובה x נמוך. Stone Serif, Lino Letter, Trump הם בעלי גובה x גדול.

אורך השורה

קריאה מתבצעת בקפיצות קטנות, כך שבכל קפיצה העין קולטת בין 5-10 סימנים כל פעם. מחקרים שמדדו את תנועת העין, קריאה מהירה הקולטת טקסט באופן צילומי אינה אפשרית מבחינה פיזיולוגית.

55-60 סימנים (כולל מרווחים) נחשבים כאורך שורה מתאים, המאפשר לעין 6-12 עצירות מהירות בכל שורה. 35-40 סימנים נחשבים לאורך שורה מינימלי. שורות קצרות יותר יגרמו לקורא לעבור משורה לשורה לעתים קרובות שלא לצורך, וכן יגרמו לבעיות ביישור הטקסט ועימודו (ראה את הפרק על עימוד טורים). מסיבות טכניות בעיתונים משתמשים ברוחב טור קטן עוד יותר, כ-30 סימנים בשורה. בהתאמה, 90 סימנים לשורה נחשבים כגבול העליון. יש ספרים חריגים המעוצבים ברוחב זה, וכן לדוגמא טקסט על קיר בתערוכות.

ריווח שורות (Leading)

כפי שצויין למעלה, הפרמטרים לקביעת אורך השורה די רחבים. כתוצאה מכך חשוב להתאים את הריווח בין השורות בהתאם לאורך השורה שנקבע. אורך שורה וריווח בין שורות לא ניתנים להפרדה: כאשר משנים אחד יש לשנות גם את השני. הכלל קובע כי טקסט בשורה ארוכה (טור רחב) דורש ריווח גדול יותר בין השורות מאשר טקסט בשורה קצרה. יש לכך שתי סיבות: טור רחב עם מרווח קטן בין השורות נראה דחוס וכבד, ואינו מעורר רצון לקרוא. שנית, מרווח מוגדל בין השורות דרוש כדי לעזור לקורא לעבור בקלות משורה ארוכה לשורה הבאה.

בטור בינוני עד רחב (55-60 סימנים) מקובל להשתמש בריווח בין שורות הגדול ב-2 עד 3 נקודות מגודל הגופן. לדוגמה, בטקסט בגודל 10 נקודות הריווח יהיה 12-13 נקודות (הסימון הטיפוגרפי הוא 10/12 או 10/13). אם השורות ארוכות יותר, יכול להיות שדרוש ריווח של 14 נקודות. בדומה, בטורים צרים ריווח של 11 נקודות מספיק לטקסט בגודל 10 נקודות. אם משתמשים בריווח גדול בין השורות בטור צר, השורות מעין ניתקות אחת מהשנייה, ועקביות הראייה של הטור מתפרקת. אפילו שורה רווח תדרוש קפיצה גדולה ומיותרת.

מלבד רוחב הטור, הבחירה בריווח בין השורות מושפעת מגובה ה- x של הגופן (כפי שנדון למעלה). אם גובה ה-x גדול, רווח נוסף נדרש (1 נקודה). אחרת האותיות הגבוהות מהאותיות הקטנות לוקחות יותר מדי מהחלל בין השורות והטור מתחיל להראות כבד ונוקשה.

ריווח בין מילים ואותיות (Tracking)

בעיות בריווח של מילים ואותיות נובעות מיישור של טקסט (יישור בלוק). ריווח לא נכון וריווח משתנה משורה לשורה הן בעיות נפוצות. הן מפריעות הן לקריאות והן למראה האסתטי של הטקסט. בטקסט המיושר לבלוק השורות מאולצות להיות בעלות אותו אורך גם אם התוכן של כל שורה שונה: מספר האותיות וריווחי המילים משתנים בין השורות וחלק מהאותיות רחבות יותר מאחרות. השורות מיושרות על ידי השימוש בחללים הריקים שבהן, ומיקומם ניתן להגדרה בהתאם לתוכנת העימוד.

הרעיון הבסיסי הוא שהרווח בין הסימנים – זאת אומרת המרחק בין האותיות, הספרות ושאר סימני המקלדת – צריך להישאר קבוע בכל הטקסט. זאת הסיבה לכך ששינויים במרווחים בין האותיות חייבים להיות קטנים בהגדרות תוכנת העימוד. המטרה היא לשמור על הריווח האידיאלי שעוצב לגופן (מבוטא בדרך כלל כ-100%). הפרמטרים צריכים להיות במינימום 1%- ובמקסימום 1%+ (ברירת המחדל ב- InDesign היא 0%). שינויים אלה הם קטנים מדי להבחנה אפילו בידי קורא מיומן.

מכיוון שהחלל המיותר בחלק מהשורות צריך להיות מכוון לאיזשהוא מקום, המקום הטוב ביותר לכך הוא הרווחים בין המילים. הם קיימים בכל מקרה, ולכן שינוי קטן בהם אינו מטריד כמו שינוי מרווח בין אותיות.

ברירת המחדל גם בריווח בין מילים היא 100%. מכיוון ורוב תוכנות העימוד מייוצרות בארה"ב, ברירת המחדל נקבעה כדי להתאים לשפה האנגלית. בפינית, גרמנית ועוד שפות המילים ארוכות יותר, כך שלא מזיק להשתמש בערך גבוה יותר לריווח בין המילים. אפשר לקבוע את הערך הרצוי ל-105%. המינימום יכול להיות 95% והמקסימום 135%. בצורה זו החלל המיותר מתחלק לרווחים בין המילים ומגדיל אותם מעט.

גם התאמה של היישור לא עוזרת בכל מצב. אם אתם עובדים ביישור בלוק בשורה בעלת 30 סימנים, ריווח מדוייק בין מילים הוא בלתי אפשרי.

ישנם ארבעה סוגי יישורים: בלוק, מסרק ימין (שוליים משוננים לשמאל), מסרק שמאל (משונן מימין), ויישור אמצע. השניים הראשונים מתאימים לטקסט רץ רגיל.

יישור בלוק הוא הנפוץ ביותר, אך הוא יוצר בעיות בריווח בין מילים בטורים צרים. ככל שיש פחות סימנים בשורה, כך יש פחות מרווחים בין מילים. אם לא משתמשים במיקוף בסוף שורה, החלל המיותר מצטבר ומתחלק על פחות רווחים בין מילים בתוך טור צר. בעייה זו חמורה במיוחד בשפות עם מילים ארוכות. בפינית למשל, יצירת טור ביישור בלוק יפה דורשת שורה בעלת כ-50 סימנים, בעוד באנגלית שורה של 40 סימנים ניתנת למיקוף נקי.

מסרק ימין (בעברית) או שמאל (לועזי) יכול להיות אפשרות מתאימה, בעיקר כשמשתמשים בטורים צרים. ביישור מסרק הרווח בין המילים נשאר קבוע, והחלל המיותר שנוצר מופיע בסוף השורה. לעומת זאת, טורים ביישור מסרק דורשים כיוונון טיפוגרפי נוסף: מיקופים לא מתאימים [בעברית בעיקר מיקופי סמיכות] חייבים להיות מטופלים, שכן הם בולטים יותר בטקסט משונן. תשומת לב מיוחדת נדרשת לכך שלא יהיו יותר מדי שורות עוקבות המסתיימות במיקוף (מומלץ 3 שורות מקסימום), ושהצד המשונן משתנה בצורה חלקה משורה לשורה. סוף השורה לא צריך להכיל חלל גדול ליד סוף הטור, והטור צריך להראות אחיד ללא הצרה או הרחבה.

טורים ביישור מסרק הפוך (שמאל בעברית וימין בלועזית) הם הרבה יותר קשים לקריאה: הקורא צריך לחפש את תחילתה של כל שורה במקום אחר. מיקופים לא מתאימים בולטים עוד יותר כאשר הם מופיעים בתחילת שורה. טורים מסוג זה מתאימים למעשה רק לטקסטים קצרים כמו הדגשות והערות.

טורים ביישור אמצע אינם מתאימים לטקסט רץ, אך משמשים למשל בהזמנות המכילות רק כמה שורות. עיצוב טורים יפים ביישור אמצע וחלוקה טבעית של הטקסט בין השורות דורש הרבה עבודה וזמן, כך שיהיו ניתנים לקריאה בכל אורך שורה.

הזחה (Indents)

שינויים בין פסקאות צריכים להיות נראים בצורה כלשהי. בטקסט רץ זה נעשה על ידי הזחת השורה הראשונה של פסקה חדשה, ולא על ידי שורה רווח. שורות ריקות מפרקות טור טקסט ותופסות חלל נוסף שלא לצורך. כמובן שיש לך יוצאים מהכלל – שורה ריקה יכולה להיות יעילה בטקסטים המכילים הוראות למשל, או אלמנטים מפורטים הדורשים תצוגה ברורה ככל האפשר. בכל מקרה, אין להשתמש גם בהזחה וגם בשורה רווח באותו טקסט כדי לסמן מעבר בין פסקאות.

הזחה מקובלת בטקסט רץ היא בין 5-3.5 מ"מ. טיפוגרפיה מסורתית מגדירה את ההזחה בהתאם לגודל הגופן והריווח בין השורות. אם גודל הגופן הוא 10 נקודות והרווח בין השורות הוא 12 נקודות, ההזחה צריכה להיות 4.2-3.5 מ"מ. הזחות גדולות מ-5 מ"מ די נפוצות, אך הן לא מועילות בשום אופן, ואפילו להיפך: הזחות ארוכות מדי משאירות חללים מכוערים בטקסט הרץ.

פסקה ראשונה בטקסט אינה מוזחת, וכן פסקה ראשונה אחרי כותרת משנה. אין סיבה להזיח מכיוון והשינוי בפסקה ברור לקורא בין כה וכה.

ריווח בין טורים

הרווח בין הטורים צריך להיות מוגדר אם משתמשים בשני טורים או יותר בעיצוב. הרווח הנפוץ והמתאים ביותר לטורים בינוניים עד רחבים הוא 5 מ"מ. בטורים רחבים במיוחד ניתן להגדיל את הרווח בכמה מילימטרים. 4 מ"מ מספיקים לרווח בין טורים צרים, כמו אלה המשמשים בעיתון.

חשוב שהחללים השונים בטיפוגרפיה יגדלו באופן הגיוני, יחד עם כיוון הקריאה: הרווח הקטן ביותר (בין אותיות) הוא כמעט בלתי נראה. הרווח בין המילים בבירור גדול יותר, והרווח בין השורות גדול עוד יותר. המרווח האחרון והגדול ביותר הוא בין הטורים, ועליו ליצור הפרדה נאותה מבלי לפרק את הטקסט.

כותרות משנה

כותרות משנה משמשות כמרווח נשימה עבור הקורא בתהליך הקריאה ומנווטות אותו בתוך הטקסט. מבחינה טיפוגרפית, כותרות משנה צריכות להיות מובדלות מהטקסט הרץ באופן ברור, אך לא להיות מודגשות יתר על המידה. הדגשה מספקת ניתן ליצור על ידי שינוי גופן (למשל כותרת משנה סן-סריפית חצי כבדה) או על ידי ריווח: משאירים רווח מעל ומתחת לכותרת המשנה, כאשר מלמעלה יש יותר רווח. אם מצמידים את כותרת המשנה להמשך הטקסט, שורה רווח מעל מספיקה.

אם בפרסום יש יותר מסוג אחד של כותרת משנה, חשוב לעצב אותן טיפוגרפית בזהירות ובהיגיון. הבעיה בדרך כלל היא שככל שכותרת המשנה יותר חשובה במדרג יש נטייה להגדיל אותה עד זרה בצורה מכוערת. לא מומלץ להשתמש ביותר משני דירוגים לכותרות משנה. מערכת כותרות מורכבת יותר היא קשה לעיצוב ברור, וכותרת המשנה לא נחרטת בזכרונו של הקורא.

אין להשתמש במיקוף לא בכותרות ולא בכותרות משנה. אם נאלצים להשתמש במיקוף בכותרת, המקום הטוב ביותר למקם אותו הוא במילה מורכבת משתי מילים, בחיבור ביניהן. כמו כן חשוב לשקול אלו מילים מסיימות את השורה כאשר הכותרת מחולקת לשתי שורות. הכוונה היא לשמור רצף תוכני בין מילים כך שמשמעותה של כותרת המשנה לא תאבד בחלוקה בין השורות.

לא בצורה זו:

שבעה אלופים ושלושה

מקומות שניים

אלא כך:

שבעה אלופים

ושלושה מקומות שניים

שוליים

שוליים לא משפיעים באופן ישיר על קריאות הטקסט, אך תורמים ליצירת האווירה במוצר המודפס. שוליים צרים גורמים לעמוד להראות מכווץ ורווח לא נכון בין טורים מפריע לאיזון העמוד. שוליים תמיד יהיו גדולים יותר מהרווח בין הטורים.

העקרונות המקובלים בעיצוב רגיל: ראשית, השוליים התחתונים צריכים להיות גדולים יותר מהשוליים העליונים כדי שהטקסט לא ייראה כזורם לתחתית העמוד. שנית, השוליים החיצוניים צריכים להיות גדולים יותר מהשוליים הפנימיים (צד הכריכה), כך שכפולה תיראה כיחידה אחת ולא תישבר בין העמודים. עיקרון זה מיושם בעיקר בטיפוגרפיה של ספרים.

הריווח בין השורות המשמש בעיצוב גם משפיע על השוליים: לטקסט שאינו מרווח מאד בין השורות מספיקים שוליים קטנים, לטקסט מרווח בין השורות יש להתשמש בשוליים גדולים.

נייר

הגורמים הנוספים (נייר, דיו, טכניקת הדפסה) אינם נוגעים ישירות בעיצוב הטיפוגרפי, אך הם משפיעים על צורתה המודפסת. איכות הנייר משפיעה על הטקסט המודפס לפחות בשלוש דרכים:

  1. נייר מצופה (כרומו) ונטול עץ מפיקים את הטקסט בצורה קצת שונה. בנייר נטול עץ (או ממוחזר) הטקסט נוטה להתעבות מעט מכיוון והדיו חודרת ומתפשטת בתוך הנייר. תופעה זו ניתנת להבחנה בעיקר בעיתונים ולפעמים בנייר נטול עץ לספרים. עיבוי קל הוא בדרך כלל לטובה, מכיוון ואותיות דקות מקבלות נוכחות גדולה יותר, בעוד אותיות רגילות לא מתפשטות בצורה נרחבת מדי. בנייר מצופה האותיות לא מתעבות כמעט בכלל, ומודפסות בצורה חדה. אותיות דקות עלולות להראות אפילו דקות מדי.
  2. צבע הנייר יכול להשפיע על מידת הנוחות בקריאה. נייר מולבן במיוחד רק גורם לניגודיות חזקה מדי עם דפוס שחור. תופעה זו היא אפילו חמורה יותר עם ניירות מבריקים המשקפים אור. נייר מט או נטול עץ בצבע לבן טבעי או קצת צהבהב נעימים יותר לקריאה.
  3. שקיפות הנייר קובעת אם הטקסט של העמוד הקודם או העמוד הבא ניראה דרך הדף. ייצרני נייר ומשווקים מבטאים את שקיפות הנייר באחוזים: ככל שהאחוז גבוה יותר כן השקיפות גדולה יותר.

השקיפות משתפרת בכל סוגי הנייר ככל שמשקלו עולה. 95% שקיפות נחשבים כמספקים. בעיות מתעוררות כאשר השקיפות היא מתחת ל-93%.

סוגי נייר ניתנים לחלוקה על פי הרכבם לנייר מכני (המכיל עץ טחון) ונייר נטול עץ (עשוי מציפה וכימיקלים). נייר מכני הוא פחות שקוף, אך יש לו גם חסרונות: הוא נוטה להצהיב ולהישבר עם הזמן. נייר מכני אינו מתאים למוצרים האמורים לשרוד זמן רב כמו ספרים.

דיו להדפסה

הגורם האחרון בהבטחת קריאות הוא דפוס מספק. טקסט שחור צריך להיות שחור ולא אפור. דבר זה נבדק במהלך ההדפסה על ידי מדידת הדחיסות. יש דבוק בתקנים הספציפיים לנייר מצופה ונטול עץ. דחיסות גבוהה (שחור חזק יותר) ניתן להשיג בנייר מצופה יותר מאשר בנייר נטול עץ, אך רמה מספקת של שחור ניתנת להשגה בכל סוגי הנייר. לפעמים הדחיסות עלולה להיות גדולה מדי, וזה בתורו גורם לעיבוי האותיות ולבעיות בייבוש הנייר. האמור לעיל מתייחס לדפוס אופסט ולא לדפוס דיגיטלי.

טיפוגרפיה של פרסומים פשוטים

טיפוגרפיה של פרסומים פשוטים (דפי מידע למשל) צריכה להיות על פי הקווים המנחים במאמר זה עם ההבדלים הבאים:

  1. גודל הגופן בדרך כלל קצת גדול יותר מאשר בטקסט רץ (ספרים ועיתונים).
  2. שורה רווח משמשת להפרדה בין פסקאות (במקרה זה אין להשתמש בהזחה).
  3. הטקסט מיושר במסרק (ימין לעברית ושמאל ללועזית). אין להשתמש במיקופים אלא אם כן אין ברירה וצריך לשבור מילה מורכבת משתי מילים לשתי שורות. הגיון תוכני נשמר בחלוקת המילים. משפטים יתחילו במידת האפשר בשורה חדשה. למרות זאת לא מומלץ ליצור טקסט חסר מנוחה (הוראות בגוף המאמר). עיצוב סופי ושבירת שורות ייקבע רק כאשר הטקסט מועמד בפורמט הסופי.
  4. אורך השורה הוא בדרך כלל 55-60 סימנים (כולל רווחים).

גופנים עבריים נבדלים מהלועזיים במבנה האות, כיוון הקריאה וצורת משיכת כלי הכתיבה. הסריף הלועזי נובע מאלמנט קישוטי שהתפתח בכתובות אבן בתקופה הרומית, והוא קישוט לאות. הסריף העברי, או ליתר דיוק תג, נובע אורגנית מצורת הכתיבה עם ציפורן.

גופנים עבריים קליגרפיים ששימשו בדפוס עד המאה ה-20. בתחילת המאה ה-20 עוצב לראשונה גופן עברי מודרני המתאים במיוחד לדפוס ולקריאה, פרנק-ריהל.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הופיע הגופן השוויצרי Helvetica, שהשפיע עמוקות על עולם העיצוב. בשנות ה-60 עיצבו צבי נרקיס (נרקיס בלוק, נרקיס תם) ואשר אורון (אורון) גופנים עבריים מודרניים. הגופן אורון עוצב במיוחד כדי להתאים לטיפוגרפיה משולבת עם הגופן הלועזי Universe, תוך התחשבות באותיות קטנות וגדולות.

גופן בעל צורות לא רגילות, שאינו מתאים לשימוש בטקסט.

שימוש באותיות גדולות וקטנות מקשה על ההתאמה לטקסט בעברית. פתרון חלקי המתאים בעיקר לטקסט קצר הוא לעבוד באותיות גדולות בלבד מול העברית. פיתרון זה אינו מתאים לטקסטים ארוכים כפי שמוסבר מימין למעלה.

בכל מקרה לא מקובל לעצב טור טקסט לקריאה הרחב מ-12 ס"מ.

ב- InDesign בחלון Paragraph אפשרות Justification.

בעברית לרוב המילים קצרות יותר, ולכן עלול להתעורר צורך בשינוי ברירת המחדל.

בעברית בעייה זו פחותה בגלל המילים הקצרות, ובדרך כלל מיקוף אינו מקובל ואינו נראה טוב.

מרקוס איטקונן

Markus Itkonen

מעצב גרפי מפינדלנד, יליד 1965, שעיקר עיסוקו עיצוב ספרים וטיפוגרפיה.

בעל סטודיו עצמאי ללא עובדים, שהוקם ב-1987 וממוקם בהלסינקי.

מלמד טיפוגרפיה.

בעל תואר שני בתולדות האמנות ותקשורת מאוניברסיטת הלסינקי (1991). בוגר בית הספר לעיצוב של אגודת המעצבים הגרפיים הפינית, 1986. איטקונן חיבר ספר על טיפוגרפיה (2003), וכתב מאמרים על טיפוגרפיה.

החל משנות ה-90 ספרים שעיצב זכו במספר ציונים לשבח בתחרות הספר היפה ביותר הפינית.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s