כתבות על הנרי פרידלנדר, 1960, 1971.

הדסה עולם הדפוס 1961

כתבה וידיעה על הנרי פרידלנדר ו״הדסה״ מתוך גליונות שונים של ״עולם הדפוס״ ששלח לי הגביר יגאל זורע מן הבלוג השכן ״קווים ונקודות״ (תודה רבה!).  את הכתבה מהגליון העוסק בפרידלנדר תוכלו לקרוא למטה. את הטקסט שבסריקת שער המגזין למעלה, הלקוח מן העלון שפורסם בשנת 1958 עם הוצאתה לאור של ״הדסה״, תוכלו לקרוא בתמלול שעשיתי של קטלוג ״אות עברית חדשה״.

נתחיל בקטנה: הנרי פרידלנדר – חתן פרס גוטנברג. (1971)

את פרס גוטנברג לשנת 1971, העניקה העיר מאיינץ (מגנצה) ומוסד גוטנברג העולמי, לחברנו הנרי פרידלנדר מירושלים.

חבר שופטים בהרכב של שישה, קיבל החלטה, להעניק את הפרס לשנת 1971, לה׳ פרידלנדרי עבור מפעל חייו בשטח הטיפוגרפיה ועבור  קידומה ופיתוחה של האו העברית, ויצירתה של האות ״הדסה״.

הפרס מוענק אחת לשלוש שנים עבור עבודה מצטיינת בשטח הטכני, האמנותי או המדעי, הקשורה להמצאתו של גוטנברג.

חלוקת הפרס התקיימה ביום 21 ביוני ש״ז במוזיאון העולמי לאמנות הדפוס בעיר מאיינץ אשר בגרמניה.

חתן הפרס — הנרי פרידלנדר, חלוץ החינוך המקצועי לדפוס בישראל ומקים הדפוס הלימודי במרכז ברנדייס בירושלים שעשרות חניכיו תופסים מקום נכבד בשורות בעלי המקצוע בישראל.

"עולם הדפוס", רבעון,  גליון 4/111, אוגוסט 1971

עולם הדפוס 2 פרס גוטנברג לפרידלנדר 1971

נמשיך בגדולה: כתבתו של גדעון שטרן מ1960 על עבודתו של הנרי פרידלנדר כמעצב וכמדריך בדפוס הלימודי ב״הדסה״, ירושלים.  איזה איש מיוחד..

הנרי פרידלנדר
עשר שנות עבודתו במקצוע הדפוס

כאשר הנרי פרידלנדר עלה ארצה ב־1950 כדי לקבל עליו את ההנהלה של דפוס למודי ירושלים, עמדו לזכותו יצירות אמנותיות רבות בעיצוב ספרים ובכתב, הן בעט והן בציור אותיות המיועדות להדפסה. שמו היה אז ידוע בארץ רק למעטים, אף־על־פי שהוא היה בין האמנים המעטים אשר עבדו באות העברית; מעטים אך ידעו שסיים כמעט את העבודה בציור אות עברית חדשה, היא האות הידועה היום לכולנו בשם ״הדסה״.

כאשר נוצר המגע הראשון בינו לבין עובדי וחובבי הדפוס בארץ, נתגלה איש אשר גישתו לאמנות הדפוס היתה חדשה לנו לחלוטין. בצדי הישגיו וידיעותיו הרבים בכל הנוגע לטיפוגרפיה עברית ולועזית, טכניקת הדפוס, הצבע ועיצוב הספר בכללו, נראה לעינינו אדם אשר יסודות אישיותו, מוסרו ועמדתו מול העולם, נוצר במידה רבה מאותו ״חומר נםשי״ ממנו נוצרה עמדתו האמנותית.
ביסוד גישה זו הרגשנו שילוב של רצינות ויושר־לבב] אשר לגביו אין דבר ״בלתי־חשוב״. כל דבר חשוב ביצירה כמו שכל דבר חשוב בחיים. מי שראה את הרכוז ואת האהבה בו מתמסר פרידלנדר למתווה של פתק־ברכה או הזמנה למסיבה, יבין שכאן יש יותר מקפדנות שגרתית. להיפך, הוא יודע היטב להבדיל בין עיקר לטפל, וברצון משאיר יד חפשית לתלמידיו וחבריו לעבודה, מבלי להתערב אף אם הדבר יוצא פחות טוב מאשר הוא עצמו היה עושה אותו. אך רגיש הוא מאוד לפגמים הנובעים מתוך זלזול או חוסר מאמץ. כי יודע הוא היטב שעבודה שנעשתה ברצון מלא ובשמוש בכל הכוחות הטמונים באדם, אינה יכולה להיות פסולה לגמרי, אף האם היא לקויה מתוך חוסר בקיאות או חוסר נסיון.

גישה זו כלפי העבודה היוצרת נדירה בימינו, וזרה לחלוטין לרבים מאתנו. אך ברור שגישה מעין זו מהווה יסוד איתן — אולי היסוד הטוב ביותר שיכול להיות — לגבי חינוך נוער לעבודה יוצרת. אין לי ספק שכל אחד מבוגרי דפוס למודי אף אם לא ברור לעצמו הדבר בהכרה, ספג ורכש מה שהוא מגישה זו ההופכת כל עבודה לעבודת קודש. גישתו של אמן זה לעבודת הדפוס היא גישה ״מוסרית״, והפרת יסוד היושר והרצינות בעבודה היומיומית דינו כדי לקוי מוסרי.

הצלחתו בתפקיד מנהל דפוס למודי מבוססת על היכולת האמנותית הגבוהה, ההופכת כל דבר־דפוס היוצא מתחת לידיו ליצירה הנושאת את חותם השלמות, ויכולת הדרכה והשראה הן לגבי החניכים והן לגבי המדריכים.
לדפוס למודי שני תפקידים: ללמד, לחנך ולהדריך את החניכים להיות בעלי מקצוע טובים, ולספק את דרישות המזמינים לעבודה טובה, יעילה ומהירה. קיימת תמיד הסכנה שבלחץ העבודה היומיומית הניגגוד בין המשימות השונות הנ״ל יגרום לאבדן אחת המטרות האלה — היעילות בבצוע העבודה אינה הולכת תמיד בקנה אחד עם ההכשרה הטובה ביותר, כי כמובן יותר נוח לתת בצוע עבודה מסויימת בידי חניך שכבר מנוסה בה, מאשר בידיו של אחר שיש להסביר לו את הכל מחדש. כמו־כן עלול טיב העבודה לסבול כאשר לחץ הזמן נותן את אותותיו. אך פרידלנדר איננו מוותר, לא על טיב נאות ולא על הכשרה טובה ושיטתית. לעדות לכך הם הבוגרים של דפוס למודי אשר רכשו להם שם טוב בכל רחבי הארץ, ודוגמאות רבות של עבודות מעולות, אשר לא נופלות מטובי דברי הדפוס המיוצרים בארץ, ובמקרים רבים מגיע בהחלט לרמה בינלאומית. רבים מהדברים שנוצרו תחת פקוחו של ה. פרידלנדר זכו בפרסים בתערוכות והתחרויות בחוץ־לארץ. נסיונו בעבודות מתווה ופקוח על ייצור ספרים בהולנד נתן אותותיו מיד עם התחלת עבודתו בדפוס למוד, ואף־על הקשיים הכרוכים ביצירת עבודה טובה בידי חניכים, חוג המזמינים הולך ומתרחב.

אך הישגיו לא מצטמצמים רק בשטח עבודתו בכתלי המוסד. איש זה, אשר היה עולה חדש היודע בקושי לדבר עברית, עבד ופעל בתוך גופים ציבוריים שונים הנוגעים לעולם הדפוס בארץ, והיה בין מעצבי ״חוק החניכות״ אשר חל בראשונה על מקצוע הדפוס ובזה תרם תרומה, שהיום עוד אי־אפשר להעריך אותה כהלכה, להרמת רמת המקצוע הזה, ולקידום החינוך המקצועי בארץ בכלל מאותה גישה מוסרית־רצינית שמציינת את אפיו בכללו, נתרשמו כל אלה שבאו במגע איתו בוועדות ממשלתיות וציבוריות, וכך קמו לו מעריצים וידידים רבים.

סימן נוצץ ובולט אחר להישגיו האמנותיים מהווה אות ״הדסה״ אשר נוצקה והתחילה להופיע כאות לסידור יד לפני כשנתיים, ואשר יציקת הגדלים והחיתוכים השונים שלה מתקדמת עתה בקצב מהיר. לא כאן המקום לביקורת והערכת אות זו, אשר ידועה כבר היטב למדפיסים בארץ, ואשר היא מהווה הפלגה חדשה בשטח אות הדפוס העברית. העובדה שאחרי עשרות שנים של עבודה וליטוש האות קיימת עכשיו בעופרת ומופיעה בדפוס בכל רחבי הארץ, נותנת בלי ספק סיפוק רב ליוצרה והכתרה נאותה למאמציו.

בשיחה בזמן העבודה פרידלנדר אמר לי פעם: ״היה לי מזל בחיים — תמיד ניתן לי לעשות מה שאני אוהב לעשות!״ — אך האמת היא הפוכה — אחד מסודותיו של האיש שהנו עושה באהבה מה שהוטל עליו לעשותו. שמחת היצירה והעשייה, בדברים קטנים כגדולים, ובצד זה נכונותו לעשות כל אשר הוטל עליו בנאמנות — אלה קוי האופי המתבלטים בעיני אחרי עבודה משותפת של עשר שנים.

כן ירבו!
גדעון שטרן

הטיפוגראף הנודע פאול סטנדרד על הנרי פרידלנדר

כעת העולם יכול שוב ליהנות מהאמנויות, וייתכן שיתפרסם שמו של הנרי פרידלנדר, שכנראה נועד לקדם את ענייני הטיפוגרפיה ועיצוב ספרים. כתלמידו של רודולף קוך, כמובן שהוא מאומן היטב בכתב אמנותי, באותיות דפוס ועיצוב ספרים בכללו. אחרי גמר לימודיו בבית־המלאכה המפורסם של קוך באופנבך, פרידלנדר עבד במשך כמה שנים בדפוס האג־דרוגולין בלייפציג, אחד מבתי הדפוס הטובים ביותר באירופה להדפסת ספרים. מנהלו שם היה ארנסט קלנר, גם הוא מתלמידי קוך, אשר נהרג בהפצצה אוירית במלחמה ; ובזה נלקח מאתנו טיפוגראף המצטיין בדאגתו העמוקה לטיב ויופי גם במהדורות גדולות.

כמו אחרים רבים, פרידלנדר נאלץ לעזוב את גרמניה. הוא התיישב בהולנד ועבד בהוצאת ספרים כמעצב ספרים וטיפוגראף. לפני הפלישה הנאצית להולנד הוא התווה עטיפות מגן, כריכות ועבודות־זוטא לשתי הוצאות־ספרים אננטי־פשיסטיות — קורידו וא. דה־לנגה. אחרי הפלישה הוא הסתיר את עבודותיו בדפוס וכתב, ועבודות אחרות רבות אשר בהם חתר לקידום וטפוח כשרונותיו. כמעט כל אלה נחרבו במלחמה אך מה שנשאר מגלה בפנינו אמן־אומן בעל השקפות חזקות המקובל במיסטיקה דתית עמוקה — אדם אשר טבעו בודאי דיבר ישר אל לבו של קוך. מורה זה, האיש הגברי השלם עם עצמו בחייו, באמנותו ובדתו, יצר בבית המלאכה שלו באופנבך מרכז אמנותי שהיה גם מרכז אֵתי — אולי יותר נכון לאמור שהצביון האתי נתגלה רק לאלה המחוננים בחוש מיוחד לזה — ועבודתו של פרידלנדר, כמו זו של קוך, מראה שכבר בתחלתו הוא מצא השראתו בתנ״ך. נוסף לענייניו בכתבי הקודש היה לו גם עניין מיוחד בחסידות ובכתבי החכמים הסיניים העתיקים. שני הדברים הנ״ל נתפרסמו אחרי מלחמת העולם הראשונה ע״י מ. בובר.
כתבים מיסטיים ועיוניים אלה השפיעו על כל עבודותיו של פרידלנדר, והם עוזרים לנו להבין את טעמו הרגיש ואת שליטתו הבטוחה על המלה הכתובה והמודפסת. כי בדומה להשקפות אלו אשר שוללים את הבלטת הכשרון ״למען עצמו״ כך נראית מתוך עבודותיו הגראפיות תפיסה של ריסון עצמי וכבוד לזולת. ״זולת״ זה כולל מחברים. הטקסט הוא דבר קדוש, והוא רואה תפקידו בכך למסרו ללא פגם או עיוות טיפוגראפי לקורא.

נראה שהמתווה של פרידלנדר מזמין את הקורא, ואינו מפתיע או הולם אותו. הצורה דוברת בקול שקט לעינים הרעבות לקרוא, לספר כמקור של עדנה ודעת — דעת ההופך להיות עדנה לאדם. זאת הגישה המציינת, ברמות שונות של טעם, את החלק החשוב של קהל הקוראים. כשעבודתו של פרידלנדר נבחנת נגד רקע זה, הן לא רק טובות ויפות בעצמן, הן מוכיחות שעבודה נכבדת כזו מתקבלת בשמחה ע״י הקורא בן—דורנו.

בזמן עבודתו אצל האג־דרוגולין, מו״ל מלייפציג (זלמן שוקן) בקש מבית הדפוס (אשר היה בו גם בית יציקת אותיות) אות עברית למכונת סידור אשר שייכת באמת למאה העשרים. נסונו הרב בכתיבת כתב עברי הכשיר את פרידלנדר למחקר מעמיקבצורות העברית העתיקה והצורות המאוחרות יותר בדפוס עד לזמן החדש. ב־1932 הוא סיים ציורי־נסיון של האות ״כוזרי״ אשר חתר לפתרון ״טיפוגראפי״ ע״י טיהור האות מתכונות העט, בעיקר ע״י צמצום ה״תגים״ (הסריפים). התוצאה לא מצאה חן בעיניו ; האות נראתה ערטילאית, ופרידלנדר שאל את דעתו של סטנלי מוריסון על נסיון זה. מוריסון הצביע על חשיבותם של התגים, ובהחזרתם התגבר פרידלנדר על ה״ערטילאות״ הקודמת. ״ב־1942 האלף־בית המתוקן, סימני פיסוק וספרות, היה מוכן, כביקורי המחתרת שלי. רוב העבודה עוד לפני — אך הדרך ברורה״ — כך כתב האמן אז.

(Paul Standartd, PRINT No.2, 1947)


מלב ללב

שמואל פרץ

אין בכוונתי לספר על גדולתו המקצועית של מר הנרי פרידלנדר. לכולנו הוא מוכר וידוע כאמן, כחוקר מקצוע הדפוס וכטיפוגרף בעל שעור קומה בינלאומי.
ברצוני לחשוף חלק אחר של אישיותו. אותו החלק אשר נוגע יותר מכל, לכל תלמיד ותלמיד שלו. כוונתי לפרידלנדר המחנך וה״אב״.

שתי השקפות ברצוני להעלות על הנייר. האחת — השקפתי שלי. והשניה — מפליא, אולם גם היא שלי.

זה נשמע אולי מוזר, כשלאדם אחד יש שתי השקפות באותו הענין. ובכן, היום רואה אני אחרת את מה שראיתי פען בצורה שונה.
כאשר מסתכל האדם על נקודה מסויימת לאחר מספר שנים, הרי אין היא נראית לו כפי שנראתה פעם. השקפתי השתנתה כשם השתניתי גם אני.
לראשונה ראיתי אותו לפני עשר שנים. הוא בא ארצה כ״עולה חדש״ שהוזמן במיוחד לנהל בית ספר מקצועי צנוע וקטן־מימדים, אשר בו למדתי באותה תקופה.

לאחרונה ראיתיו במסיבת־היובל שנערכה לכבודו לפני שבועות מספר, כשהוא מנהלו של בית ספר מקצועי גדול וידוע, בית הספר השתנה. לפני עשר שנים היה יצור רך, ואילו היום — מפעל ידוע ברבים. כן, הכל השתנה. רק לא פרידלנדר. זוהי המסקנה אליה הגעתי בערב מסיבת־היובל. אותו דיבור אבהי בעל צליל הסבתי מיוחד במינו. כל דבר נאמר בצורה שקולה, בשקט ובמתינות, במטרה שיובן כראוי.

ייתכן שימצא מי שיחלוק על דברי, אך בכל זאת מעז אני לאמר, שאינני זוכר את פרידלנדר צועק. גם כאשר כעס, ואפילו כשהוציאו אותו מגדר סבלנותו. הוא היה מרים את קולו, ואומר לך להפסיק לעשות שטויות.

אך זוהי שיטתו, וזוהי שיטה מענינת. כי אם צריך לנזוף במישהו, או להטיף מוסר, הרי דבריו השקטים והאיטיים חודרים ללב ולראש בצורה שאין מנוס ממנה.

זהו פרידלנדר ״המחנך״.

הוא ממלא את תפקידו כאב למשפחה גדולה ואז — הוא פרידלנדר ״האב״. אם יש לך בעיה אישית כלשהי, אם רוצה אתה לקבול על משהו — תמיד תמצא אוזן קשבת ולב פתוח. הוא יודע להרגיע, לנחם ולעודד ומי כמוני יודע שזה נעשה מלב ללב.

בתחילת הרשימה הזכרתי השקפה שנשתנתה ובכן, מהו ההבדל בין השקפתי דאז לזו של היום? אוכל להשיב על כך במלים ספורות: אז ראיתי את פרידלנדר כאדם הממלא תפקידו ומשתדל ומתאמץ לבצע את מלאכתו על הצד הטוב ביותר, ומתוך מסירות מפתיעה.

היום גיליתי שהענין שונה. פרידלנדר כלל וכלל אינו משתדל ומתאמץ. הוא עושה זאת בצורה הטבעית ביותר, משום שזהו תמצית חייו. הוא אינו יכול אחרת. מקצוע הדפוס הפך חלק מנשמתו. כאותו מעיין שאינו חדל מלנבוע הוא מעביר את הידע הרב שלו לאחרים.

מר פרידלנדר, מורי היקר. תקופה ארוכה עברה מאז סיימתי את חניכותי בדפוס הלימודי בירושלים, דרך ארוכה עשיתי בשלבי המקצוע והגעתי לאן שהגעתי. אך אחת אני מכיר ומוקיר ; אותו יסוד בריא שקיבלתי בתחילת הכשרתי הוא ללא ספק הודות לך ולצוות האנשים הנאמנים שעבדו במחיצתך.

אני שולח לך את תודתי וברכתי האישית לשנים רבות של עבודה פוריה מתוך שמחה וסיפוק. מרשה לעצמי לצרף לברכה את כל תלמידיך הרבים, בוגרי הדפוס הלימודי באשר הם.

וראה, טוב לשמוח במעשיך, כי הם חלקך.

כסלו תשכ״א
שמואל פרץ

"עולם הדפוס", כרך רביעי גליון 1/37, ינואר 1961

עשור לפרידלנדר עולם הדפוס 1961  1

עשור לפרידלנדר עולם הדפוס 1961 2

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על כתבות על הנרי פרידלנדר, 1960, 1971.

  1. שמואל סלע הגיב:

    חשוב לקרוא ולהבין שהערך האמיתי של עיצוב מערכות אותיות קודם לשיקולי הרווחיות מהעיצוב.

  2. תודה רבה על המשך העשרת הידע הטיפוגרפי וריכוזו במקום אחד.
    ואנצל במה זו לקרוא לכל מי שבידו היכולת, לפעול להחזרתה של האות הנפלאה הזו ליצירה הנעשית בארץ, שהרי כידוע לצערינו אין כעת שום דרך להשיג את הפונט היפיפה הזה.

    כמו עוד אות ספר מדהימה שנכחדה (וכנראה שאפילו אין לה גרסה דיגטלית איכותית): נרקיס לינוטייפ.

    וחסד גדול עם הציבור כולו יעשו מי שיזכה להחזיר עטרה ליושנה.

    • yaronimus הגיב:

      אהלן אליעזר, שמח לראות אותך שוב כאן בלשכה. תודה לך.
      אני ממש מסכים איתך, זה מרגיז שאנחנו מנועים מלהשתמש בגופנים האלה!!!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s