את ״אלכימאי״ אנחנו מכירים כבר הרבה זמן, כ-13 שנה, ליתר דיוק, מאז הושק בשנת 2001 בפיצוץ עז*. מאז הוא חולל מהפכה בעיצוב הישראלי, וסימן את הקו הנקי, ההייטקי, הרווח כיום בעיקר בתחום המיתוג. אנחנו מכירים אותו כגופן של ״יס״, ״ווינר״, ״שופרסל״, ״ישראכרט״, ובערך בכל פינה בעיר. במובן מסוים (יהרוג אותי עודד), הופך ״אלכימאי״ להלווטיקה עברי. סוד הצלחתו הוא בנקיון הצורה ובאלגנטיות העברית שלה, מה שמהווה המשך ישיר לאותיות הסאנס סריפיות האלמותיות של נרקיס ואורון, אשר להן לא היה יורש זה זמן רב. עם הצלחה קשה להתווכח.
עודד עזר מוציא עדכון לגופן ״אלכימאי״. עיקר החידוש הוא עיצוב הגרסא הלטינית (אנגלית) של הפונט, אותו עיצב ביחד עם רון גלעד. בהתאם לרוח התקופה, ובהתאם לאופיו של הגופן המתאים למיתוג ולטקסטים (גופן מסוג ״אות טקסט״), מדובר בהכרח ובפתרון בעייה של ממש. זאת על מנת שמעצבים עבריים יוכלו ליצור מסר טיפוגרפי אחיד בעברית ואנגלית.
כעת הגופן כולל 9 משקלים דו לשוניים (עברית-אנגלית) ומנוקדים, 9 משקלים נטויים (אובליק) דו לשוניים ומנוקדים, 4 משקלים צרים, ו2 משקלים רחבים. זוהי עוד דוגמא לתופעת יצירת ״משפחות על״ של גופנים (באופן דומה למשפחות על של הגופנים הלטיניים הקלאסיים כגון ״הלווטיקה״, ״גות׳האם״, ״ff Meta"), הכוללים גרסאות ומשקלים רבים.
באופן אישי, את אלכימאי ״רחב״ (תמונה בהמשך) שעוצב בשנת 2009 אני פחות מסמפט, אולי בגלל שהוא נראה קצת מגושם ביחס לשאר הגרסאות המקפצות כיעלים מעל הדף. את אלכימאי ״צר״ רואים גם כיום מופיע בעיצובים שונים, ולטעמי הוא שומר על הפרופורציות הנאות של הגופן. תשפטו בעצמכם.
*סתם בשביל ״להביך״ את כמה מקוראי האדוקים, מצאתי את הראיון הקדום הזה (pdf) מאתר קונספציה זצ״ל, שערך מאיר סדן עם חברי ״הגילדה״ במתכונתה המקורית (עזר, מירב, סהר).
אלכימאי רחב ואלכימאי צר:
הלשכה לטיפוגרפיה עברית 
אז עכשיו גם הלשכה מפרסמת אייטמים יחצ"ניים? המדרון חלקלק מאד. אשמח אם תשאיר את הבלוג הנפלא הזה כמקצועי, ביקורתי ואקדמי.
אהלן מיקה, תודה על המחמאה.
נגעת לעניין מאוד חשוב, והוא –
זהו בלוג שעוסק בטיפוגרפיה עברית.
אבל אין זה אומר שעסקינן רק בדפים מצהיבים ובמעצבים מתים.
כל מעצב/ת גופנים יכול/ה לפנות אלי ולפרסם פוסט אורח על נושאי טיפוגרפיה עברית, ואין מתאים יותר מפרסום ״אייטם״ (איזו מילה נוראית) על גופן חדש. אני מאחל לכל צהובון באשר הוא שיזכה לכאלה 'אייטמים יחצ״ניים'. עד כה אף אחד לא שילם ללשכה לפרסם. בעבר עסקה הלשכה בפרסום גופנים עדכניים (כמו דו״ח מצב 2012), ולטעמי אין בכך כל דופי. אני מנסה לשמור על התמהיל הנכון בין ביקורת לפרסום חידושים.
בנוסף ארצה לציין כי למרות שהרשומה הזו מצטטת חלקים מהpdf שפרסם מר עזר, היא כוללת חלקים שכתב עבדך הנאמן, וגם ביקורת קטנה ואישית.
לצערי מיקה נגעה בנקודה חשובה, מסכים איתך לחלוטין שאסור להתעלם מהסצנה הקיימת ושלשכה לטיפוגרפיה עברית רצוי שתשקף ותציג גם את הכאן והעכשיו אבל מה שהפריע לי באופן אישי הוא הקלות בה עושים קופי פייסט מ'אייטם לעיתונות'. הפונט באמת מקצועי ונראה מעולה אך לא התפתח כאן שום דיון או בחינה רחבה יותר מעבר למה שנמסר מעודד, שהוא באמת דמות מובילה בנוף הטיפוגרפי העברי. אגב, מה שעשוי לא פחות לעניין הוא מדוע הגילדה התפצלה, הרי הקישור לפוסט מקונספציה ז"ל אכן שב והחזיר שאלות פתוחות שלמרבית המעצבים אין עליהם תשובה.
אהלן דן,
בעניין הקלות לקופי פייסט, אתה או כל אלמוני ופלוני מוזמנים להוכיחני מהי כתיבת ביקורת טובה על ידי כתיבת פוסט אורח, הרי זהו בדיוק המקום. אשמח ללמוד.
יש צורך בביקורת, אכן כן. במיוחד בשדות נישתיים שהביקורת היא מועטה והשיח גם הוא מועט.
אני מקווה או רוצה לחשוב ש״הלשכה״ משופעת יותר בביקורת ובתיעוד מאשר ב״קופי פייסט״ (גם אם אני מעתיק מסמכים ישנים).
זה נכון שמדובר בידיעה חדשותית יותר מאשר פוסט ביקורתי (האם אתה מכיר אתר חדשות טיפוגרפיות?), אבל גם לידיעות חדשותיות (וצר לי, אני חולק על תיאוריית ה״אייטם״ שלכם) יש ערך.
במקום שלכותב אין זמן לכתוב ביקורת, תמיד יהיו פוסטים אורחים או התגובות עצמן.
זה לגיטימי וזה לגיטימי.
אני חייב להודות שפחות מעניינת אותי השאלה מדוע התפצלה הגילדה, אבל זוהי פלטפורמה שבה אתה מוזמן לכתוב כתבה וראיון עם הנוגעים לדבר.