וריאציות – רשומה תחת בנייה

וריאציות שונות על הגופן ״דוד״ של איסמר דוד

[עם כיוון השעון, מתחיל מן הטור הימני באמצע: גוטמן, מולכו, טרנספרטק, פלרון, דוד חדש של מונוטייפ, אוטולוג׳יק, ׳דוד חדש׳ של פונטביט. אנא עזרו להוסיף עוד אלפים]

דיון התפתח בפייסבוק בעקבות הפוסט שעסק בגופנים נעדרים, (מעניין איך מחברים בין הלשכה לבין הדיונים שמתפתחים בפייסבוק). כתוצאה מכך שלח לי הטיפוגרף שמואל סלע דגימה נדירה של הגופן ״דוד״ (בתמונה לעיל), משנות השמונים ובאישורו של איתמר דוד. כולנו רגילים לדוד של הפי.סי, או דוד של קטלוג מולכו, אבל קשה לדעת כיצד נראה גופן דוד כשיצא ׳חם מן התנור׳, בצלמו המקורי (למרות שעל שאלת המקוריות אפשר לדבר הרבה, אני אניח לכם להתחיל כאן דיון).

לבן תקופתנו ייראה הדיון הזה כשיאו של שיח דקדני, קפדני, צייקני, המתחרה ביֵקיות שלו רק עם דיוניהם המפולפלים של חכמי הגמרא או נזירי ימי הביניים. מה זה משנה היום? מה אתה מבלבל בשכל עם הדוידים והפרנקים שלך, עם השאלות המודרניסטיות שלך, זו התעסקות של אליטה בצלאלית משנות השמונים. אין מקור, הכל וריאציה של פרשנות. זה לא מעניין, וזה לא סקסי. תראה איזה פונטים מדהימים יש היום, איזו התחדשות.

אני מסכים, נדמה שבעידן הסימולקרה והפסטיש, הקלות הבלתי נסבלת והנפלאה של ההעתקה, השאיפה להכיר במקור כלשהו היא מגוחכת. אז מה אם יש מקור? למה להידרדר לפנטזיות מטאפיזיות?

עם זאת, מאחורי הראש מגרדת לי מחשבה טורדנית, והיא, שאף אחד לא זוכה כיום להכיר (והס מלהזכיר את המילה ״להשתמש״ או ״לעצב עם״) אותם אבות מזון טיפוגרפי שעברו כל כך הרבה פרשנויות. חשבו כיצד העולם היה נראה אם כל מה שידוע לנו על ארכיאולוגיה היה שאוב מממצאים בני ארבעים שנים ופחות.

מהפכת המחשוב הושלמה, והמון מקורות כתובים ומודפסים נמוגים להם. תפקיד הלשכה במובן זה הוא לא רק להעלות ספינות עתיקות מנהר הסטיקס, אלא גם להניח אותם על שולחן המעצבים, לנתח, ואולי לנסות להבין את המשמעות של העבר הזה על ימינו ועל המנעד הטיפוגרפי שלנו.

שמואל כתב על הסריקה של הגופן דוד:

לפי איתמר דוד עצמו – הגרסה המקורית היא זו שיצאה לאור בגליונות מעתק של 'טרנספרטק' בתחילת שנות ה-80 (בתמונה). דוד ביקר אז בארץ ומסר באופן אישי את ביצועי האותיות לחברה שהפיצה את הגליונות, כדי שתצלם אותם לצורך הפקתם. במפגש עם קומץ אנשים הוא הסביר את ההבדלים בין הגרסה הקליגרפית שלו, לגרסה המקובלת שהוכנה עבור הפקת סדר.
ההבהרה של דוד נראת הגיונית, כיוון שבלתי אפשרי היה להפיק אז את הדקוּיות הקליגרפיות בגדלי אות קטנים, והצורה המוּכרת לנו כגרסת הסדר היא התוצאה של המגבלה הזו.

davidקובץ pdf להורדה

אז מה למדנו? למדנו שאין ממש גרסא מוחלטת. גרסת הסדר לא מכילה את הרזולוציות שניתן היה להכיל לאחר מכן, איתמר דוד של שנות השמונים לא היה אותו דוד משנות השישים, התקופה והטכנולוגיה שונות.

לכן, אני גורס, שעל מנת להבין באמת את אותם אבות מזון, אנחנו זקוקים לאיזו ראיה כוללת, גדולה יותר, של הוריאציות השונות, לא רק של איזה ״מקור״, ולהבנה שהצורה ההחלטית של הגופן היא עניין מטאפיזי יותר מאשר פיזי.

במחקר שלי עסקתי בבעייתיות של מציאת ״מקור״ לגופנים שמקורם בחומר:

״בעיות בניתוח הגופנים העתיקים: כשאנו ניגשים לבחון את צורתו של גופן עתיק מסוג "אות ספר", ובמיוחד כאשר אנחנו רוצים להגדיל את האות הגדלה לא טבעית (המתפקדת בצורה טובה יחסית בגודלה המקורי), אנו דורשים לדעת את הצורה או האידיאל של האות, כזו שאיננה מושפעת מהגשמיות של החומר. קשה להצביע מהו הגופן המקורי. עד היום ישנם מעצבים העושים שימוש בגרסה דיגיטלית של גופן כלשהו, והם בטוחים כי זוהי ההתגלמות הקרובה ביותר של הגופן המקורי.

כיום, למרות האופי השיעתוקי של תקופתנו, מעצב/ת הגופן יכול לספק גרסא אחת, אידיאלית**, ווירטואלית, מדויקת, בפורמט דיגיטלי, המתאימה לכל הגדלים בהדפסה איכותית. כאשר מוציא מעצב או מעצבת הגופן את הקובץ הדיגיטלי לאור, ישנו מקור שאפשר להתייחס אליו כמקור יחיד.

כפי שטענתי בפרק הקודם, בעבר, עיצוב והפקת האותיות או הגופן היו מוטמעים בחומר באופן בלתי נמנע. עם ראשית הדפוס עוצב גופן בהתאמה לגדלים שונים. לכן באופן בלתי נמנע, היו וריאציות בין הגדלים השונים ואף בין ביטויים שונים של אותו הגודל. מבט חוקר ומדוקדק על הבדלי הגדלים, מגלה שגרסת גופן שעוצבה לגדלים מזעריים מכילה פגמים הנובעים מעייפות החומר, והיא פחות מדויקת מטבעה מכיוון שנחקקה בחומר בידיים ועיניים אנושיות.

האותיות שעוצבו בגרסה הזעירה מגלות לנו רמזים שנוכל לראותם רק בגודל הספציפי שאליו נוצרו. בהשאלה לעולמנו, ההשוואה בין הגרסה הזעירה לגרסה הגדולה יותר היא כמו מבט בפני תינוק רכים, המכילים בתוכם את הפוטנציאל ההתפתחותי לפני מבוגר. האות הזעירה רכה יותר, ומכילה רמזים לאות הגדולה יותר, שהיא אינה כבר האות המשמשת לקריאת טקסט שוטף אלא היא בעלת אופי ייצוגי יותר. אין דין גודל "6 פונקט" כדין גודל "20 פונקט" וכיוב'. מעבר לכך, מכיוון שלפני המהפכה הדיגיטלית היו הגופנים תלויי זמן, חומר, והקשר, אין דין אות אחת כאות אחרת באותו סט של אותיות, ובספרים שונים (מכיוון שלעיתים נעשו שינויים במתכוון או שלא במתכוון בגוף האות).
לכן אי אפשר להצביע על גופן "לה־בֶּה" אחד, כפי שאי אפשר להצביע על גופן "גאראמונד" אחד או על גופן "שונצינו" אחד. על המבט החוקר להיות מבט משלים, מבט המנסה לשחזר בדמיון ארכיאולוגי את תמונת המצב האבודה, מבט המנסה לגשר בין מה שהחומר וההיצע הטכנולוגי מכתיבים, למדיום, לפגעי הזמן, לבין הגדלים השונים שעוצבו, לבין מה שהתכוון ה"משורר". לכן ל"חפירה ארכיאולוגית טיפוגרפית" אפשרות לייצר נרטיבים אפשריים או צורות שונות ומגוונות המבוססים כמובן על העדויות ועל החסרים. גם שחזור של מגילה ממגילות ים המלח מצריך חשיבה יצירתית מכיוון שמוטל על החוקר להשלים את החסר.

כאמור, בעבודה זו נגעתי גם בבעייתיות של המתח בין הצורה האידיאלית של האות לבין ההתגשמות הפיזית שלה. אם בעבר הביטוי החומרי היה משמעותי על מנת ליצור קטגוריה אחידה או "טיפוס" (type), ייתכן כי יש שחיקה בביטוי הזה. ייתכן כי השינויים הטכנולוגיים מכתיבים אפשרות של אות וגופן המתפקדים כגרסה אידיאלית (כפי שחזה ובנה אותה המעצב) במרחב הוירטואלי והלא פיזי. שאלה זו היא אחת השאלות העתידיות שכדאי לבחון בעבודה אחרת.״

————

** ראוי לסייג את מה שנאמר אז עם העובדה שלקבצים דיגיטליים יש נטיה להשתנות לפי גחמת יוצריהם, כפי שידוע במקרה אמזון, קינדל, ואורוול.

ברצוני כעת, בעזרתכם, לשרטט איזה קו ״התפתחותי״ של הגופן בעזרת דגימות טיפוגרפיות באיכות טובה. אז אם יש ברשותכם גופן או דגימה לדוד (שאינו נכלל בקבצים הבאים), מקורי, משובח, או מעוות, אשמח לצרף קובץ pdf לכאן.

Ö מתוך: שפיצר, משה, "על האותיות שלנו", מתוך – עלי עי"ן, מנחת דברים לשלמה זלמן שוקן אחרי מלאות לו שבעים שנה, ירושלים תש"ח-תשי"ב. 501-481

גם איתמר דוד מחפש לו מזה שנים דרך עצמית לשם ניסוח מודרני של האותיות, ותוצאות עבודתו נראות בעיקר על גבי שלטים ואריזות. אות דפוס חדשה שלו תוכנס כנראה בעתיד הלא רחוק במערכת האותיות שבמכונת סידור 'אינטרטייפ'. אליהו קונגולד צייר אות דפוס בנוסח ספרדי בשביל מהדורה חדשה של ספרי המקרא אשר עתידה להתפרסם מטעם האוניברסיטה העברית.

Ö גרסא מוקדמת, כנראה משנות הארבעים/חמישים, בשימוש במודעה לסיגריות.

Ö ׳דוד׳ שהופיע בקטלוג מולכו, 1980.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קובץ pdf

Ö ׳Doved׳ של אוטולוג׳יק (תודה רבה לתורם שהעדיף להישאר אנונימי)

דוד, גרסאת אוטולוג׳יק קובץ pdf

Ö ׳דוד׳ שהופיע כאותיות מעתק בגליונות מעתק של טרנספרטק (מאושר ע״י איתמר דוד) (סריקה ע״י שמואל סלע).

גליונות מעתק של 'טרנספרטק' בתחילת שנות ה-80 (בתמונה). דוד ביקר אז בארץ ומסר באופן אישי את ביצועי האותיות לחברה שהפיצה את הגליונות, כדי שתצלם אותם לצורך הפקתם.

גליונות מעתק של 'טרנספרטק' בתחילת שנות ה-80 (בתמונה). דוד ביקר אז בארץ ומסר באופן אישי את ביצועי האותיות לחברה שהפיצה את הגליונות, כדי שתצלם אותם לצורך הפקתם.

קובץ pdf להורדה

Ö ׳גוטמן דוד׳ של שמואל גוטמן, נפוץ בתוכנת אופיס של מייקרוסופט. באדיבות יקי חסיד.

גוטמן דוד וגוטמן עדי, שמואל גוטמן, שנות ה-90

גוטמן דוד וגוטמן עדי, שמואל גוטמן, שנות ה-90

קובץ pdf להורדה

Ö ׳דוד חדש׳ של מונוטייפ (מי מעוניין לתרגם את המאמר הזה באתר לינוטייפ וגם את העמוד הזה?)

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קובץ pdf – ריכוז של כמה דגימות של ״דוד חדש״ של מונוטייפ

Ö ׳דוד חדש׳ של פונטביט

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קובץ pdf

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על וריאציות – רשומה תחת בנייה

  1. scriptimy הגיב:

    שלום.
    תודה על המאמר המפורט,אעיר על שתי אותיות דוד נוספות חסות כאן:
    דוד של מסטרפונט,
    דוד החופשי, של קולמוס.

    וכן יש גרסה מאד מעובדת ששמה גוטמן דוד.

    ואם נדבר על פונטים יורשים, אז פונטקסט, של פונטביט, וכתבה של מסטרפונט.

    • scriptimy הגיב:

      יש לציין גם שנרקיסים, היא אות משיקה לדוד. ודוד הייתה לה לדוגמה.

      ניתן לראות דוגמה מענינת באות ששמה "אות קטיפה של פונטביט, שניכר שהיא שואבת השראה גם מנרקיסים וגם מדוד.

    • yaronimus הגיב:

      בשמחה🙂 את/ה יכול לשלוח דגימות בבקשה?

  2. גרשון הגיב:

    לדעתי דוד של קטלוג מולכו = דוד אוטולוג'יק.

  3. phlegmat הגיב:

    היי.
    שאלה שמעסיקה אותי כמה שנים –
    למי – אם בכלל – יש את הזכויות על הפונטים של אוטולוגי'ק?
    אני אישית אוהב את הגרסאות שלהם לפרנקריהל, דוד, נרקיסים, הדסה, קורן וחיים.
    במידה והייתי רוצה להשתמש בהם בצורה חוקית – מה הכתובת שלי?

    • yaronimus הגיב:

      אהלן, הכתובת שלך היא אוטולוג׳יק.
      דבר איתם, למרות שהמחירים שלהם בכלל מותאמים לחברות, לא ליחידים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s