פרויקט הכתובות של עודד עזר

הכְּתוּבָּה היא מסמך שנחתם בחתונות יהודיות, כחוזה חוקי במסורת היהודית. כיום, מעמדו משמש באופן כללי כהצהרת מחויבות, כאוביקט טקסי, וגם כיצירת אמנות. הכתובה תמיד שיקפה את הלך הרוח של הזמנים והמקומות שבו נוצרה בעולם היהודי. צורתו מתעדכנת ומתרעננת בזכות דורות חדשים של אמנים, המפתחים את אמנותם עם השקפתם הייחודית*.

עודד עזר (ארור ברנש זה, שמהשפעתו הטיפוגרפית המופלאה לא נוכל להתחמק D: ) כבר יצר שלוש כתובות משנת 2007, וכעת חבר למעצבת הגרפית צילי פיינס על מנת לעצב קולקציה חדשה ומגוונת יותר. עזר עיצב כתובה עם איכויות טיפוגרפיות ותלת מימדיות (העבודות התלת מימדיות מופיעות כתצלום בכתובות).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הכתובּות המקוריות (מתחת לפסקה) כתובות בחמש שפות (עברית, אידיש, אנגלית, צרפתית, וספרדית), וסודרו בגופן בית הלל של עודד עזר, ב״שוקן״ של פרנציסקה ברוך, ובגופנים הלועזיים זאפפינו (הרמן צאפף), גאודי אולד סטייל (פרדריק וו. גאודי), וקאסלון (וויליאם קאסלון). נראה לי שכך גם החתן וגם הכלה לא יוכלו לטעון ברבנות שלא הבינו את המסמך או שלא הצליחו לקרוא אותה🙂

מצגת זאת דורשת JavaScript.

(לא בכדי כתוב בסוף הכתובה – ״והכול שריר וקיים״. זהו משפט שנכתב בסופו של שטר, ומשמעותו – חיזוק משפטי לכתוב בשטר על ידי כותבו.**)

קצת קשה למצוא עושר טיפוגרפי ולשוני שכזה בימינו, שמזכיר את הרגישות של התנ״ך הפוליגלוטי של פלנטין (1569) עם העברית של גיום לה בה, או את הפוסטר עם דגימות הגופנים של וויליאם קאסלון (1728) שכולל גם עברית וערבית .

התנ״ך הרב לשוני של פלנטין. הגופנים עוצבו ע״י גיום לה בה. 1569

התנ״ך הרב לשוני של פלנטין. הגופנים עוצבו ע״י גיום לה בה. 1569

[מקור: סקוט מרטין קוסופסקי]
דגימות גופנים של וויליאם קאסלון, 1728, מקור - וויקיפדיה

דגימות גופנים של וויליאם קאסלון, 1728.

[מקור: וויקיפדיה]

עזר עיצב והוציא לאור את ״בית הלל״ בשנת 2006, כמחווה ״הצבי״ של צבי האוסמן וד״ר משה שפיצר משנת 1954. מתוך האתר של עודד עזר (ראו ציטוט בהמשך).

light2 גופן בית הילל בעיצובו של עודד עזר

עזר אמנם כבר לא מעצב בסגנון של הכתובות שיצר והמשיך הלאה, אבל את אותן איכויות ניתן למצוא בפרוייקט שונים שעיצב ויצר לאחר 2006: המחווה למילטון גלייזר, ״האצבע״, שמשלב שירה וטיפוגרפיה, וגם ב״המסר״ שקדם לו.

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עוד קצת על כתובות: אפשר להצביע על הכתובה (וגם ההגדה) כאמצעי האולטימטיבי להפגנת איכויות קליגרפיות לאורך המסורת. הקליגרפיה של ספרי התנ״ך היתה קדושה מידי, מסוגפת בחוקים נוקשים, ולכן לא נתונה לשינויים וחידושים (הגם שאלה קרו במרוצת השנים). ספרים אחרים הצריכו שימוש בדפוס ובאותיות (ובמובן זה הקליגרפיה היתה לא כלכלית ולא פונקציונאלית). לעומתם, הכתובה הנה הצהרה חד פעמית וחגיגית שאליה נוקזו הכשרונות האמנותיים. היא משלבת צרכים פונקציונאליים (אותיות קטנות וברורות של חוזה חוקי), וצרכים טקסיים וחגיגיים (עיטורים וכותרות). היא ביטוי של עושר, של חוק, של תרבות, של תקוות, ושל כח. דומה שהכתובות המהודרות ביותר היו מעין יצירות אמנות שנוצרו למען פטרונים עשירים כמו ברנסאנס. הנה כמה כתובות שעוצבו ביד אמן בקהילות יהודיות שונות.

 

כתובה מגיברלטר, 1826, עם עיטורים וכמה סוגי אותיות. אותיות הכותרת עוצבו בסגנון שמנמן ומוארך, ונראה שהאותיות למטה הן אותיות בסגנון איטלקי רהוט או ספרדי רהוט (למרות שקשה לשפוט מכיוון שהתמונה קטנה).

כתובה מגיברלטר, 1826, עם עיטורים וכמה סוגי אותיות. אותיות הכותרת עוצבו בסגנון שמנמן ומוארך, ונראה שהאותיות למטה הן אותיות בסגנון איטלקי רהוט או ספרדי רהוט (למרות שקשה לשפוט מכיוון שהתמונה קטנה).

כתובה מפירנצה משנת 1969.

כתובה מפירנצה משנת 1969. מודגשות המילים המסיימות את השטר "והכל שריר ובריר וקיים". הקליגרפיה אמנם בסגנון אות מעורבת אשכנזית-ספרדית (כנהוג בכתובות רבות), אך הסגנון פה ישיר, וכמעט סגפני. לא תמצאו כאן את העיטורים שבכתובות אחרות. האותיות הנאות נכתבו במומחיות, והקשת הטיפוגרפית שנוצרה בהתאם לחיתוך הנייר, מהדירה את התוצאה הסופית. מקור – וויקיפדיה

 

page devider

אודות פונט בית הלל:

פונט בית הלל שעיצב עודד עזר, כמו ‘נחצב’ מתוך פונט הצבי מתוך נסיון לחשוף את האות המסורתית מתוך האות המודרנית, ובכך ‘להשלים לאחור’ את עבודתם של צבי האוסמן וד”ר משה שפיצר משנת 1954. יהודה חפשי, מעצב וחוקר בסוגיות בטיפוגרפיה עברית, כותב על הגופן בית הלל:

“…בשנת 2006 הוציא עודד עזר לאור את פונט בית הלל שעיצב. דף ה-Specimen של הפונט מקרין רהיטות ומקצועיות. הדף מציג את שני המשקלים של הפונט וכתמי הטקסט בגודל אות קטן, באופן שבו מוצגים רוב הפונטים הסטנדרטיים למכירה. אולם הסיפור העומד מאחורי ההחלטה לעיצוב הפונט, תהליך העבודה והתוצאה הסופית, מלמדים על מורכבות היצירה של עזר. הפרוייקט החל מתוך רצון למחווה למעצב פונט הצבי – צבי האוסמן, אשר עיצב פונט זה במהלך שנות ה־50 של המאה העשרים. במרוצת השנים הלך ונתפס פונט זה כמיושן והשימוש בו הצטמצם. יחד עם זאת האכויות הטיפוגרפיות והחדשנות שבפונט הם שגירו את עודד להתחיל בעבודה.

“הכוונה הראשונית היתה שהפונט ישמש בעיקר כאות כותרת, ויוספו לו סימנים חדשים שלא היו קיימים בפונט הצבי. עבודת העיצוב היתה אינטואיטיבית והתבססה בו זמנית על צורה ועל תכני השפה העברית ושימורה. במהלך העבודה חלו שינויים ברוחב הקוים האנכיים והם הפכו דקים בהשוואה לפונט המוצא. כתוצאה מכך נוצר מאפיין דומיננטי חדש ב’בית הלל’ והוא החיבור המיוחד בין גגות האותיות לקווים האנכיים. ככל שהתקרב עיצוב הפונט להשלמה התברר שהפונט יכול לשמש גם כפונט טקסט. יחד עם זאת בתקריב לחלקים באות הבודדת ניתן לזהות החלטות מרחיקות לכת שאופייניות לטיפוגרף־אמן ניסיוני. חיתוך הסריף כפי שנראה באות ע’ לדוגמה, הוא אקט נועז שלכאורה עלול לקחת את הפונט למקום בלתי שמיש, בוודאי לא בטקסטים ארוכים. אולם, הפונט מצליח לענות במקביל על הדרישות המקצועיות כפונט לכל דבר והן לצרכים היצירתיים וחופש הביטוי המחשבתי. התוצאה הסופית מרתקת ומוכיחה כי ניתן לקיים באותו פונט שתי התייחסויות, אקספרימנטאלית וקלאסית, בהצלחה.

“יתכן והפרויקט לא היה מגיע למקומו אילולא היה התהליך כולו מגובה בסיפור דמיוני שהגה עודד. בסיפור, הוא חוזר בזמן לשנים בהם עוצב פונט הצבי, נפגש עם צבי האוסמן וביחד הם מתלבטים לסוגיית צורתו של ‘בית הלל’ התוצר הסופי הוא למעשה פרי עבודה בצוותא של שני אנשים. האם זה רלוונטי שאחד מהם נפטר מזמן?”

page devider

* מתוך הקומוניקט באתר הכתובות

** מקור – וויקיפדיה

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על פרויקט הכתובות של עודד עזר

  1. אפשר לראות אוסף מרשים מאד של כתובות מכל רחבי העולם דרך הספריה הלאומית בקישור הזה: http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/ketubbot/Pages/collections.aspx
    הכתובות הן דרך מצויינת לראות איך הטיפוגרפיה העברית מושפעת מהמיקום הגיאוגרפי, ומרתק לראות מאפיינים תרבותיים דרך עיצוב הכתובה. הכתובות של עודד ראויות ביותר והפוסט עצמו נהדר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s