Ford Madox Brown
Take your Son, Sir! 1851
[מקור – פרויקט האמנות של גוגל]
בשנת 1851 צייר פורד מאדוקס בראון, ציַיר פרה-רפאליטי אנדלי, את הציור המאוד פוליטי, המאוד נפלא, והמאוד לא גמור* הזה. בתמונה אנו רואים אישה עייפה דמוית מריה ובידיה ילד דמוי ישו. בעיניה המיואשות היא צופה ישירות בצופה ומושיטה לו ילד. מסגרת המראה שמאחוריה משמשת לה כהילה קדושה, ובה אנו רואים דמות מטושטשת של גבר הפושט את ידיו. ״קח את בנך, סר״ הוא שם היצירה, וייתכן כי יש בה לרמז על הציור כמסר פוליטי נגד ניצול המשרתות על ידי בני אצולה או אפילו גברים שהתכחשו לפרי חלציהם.
אז למה התחלתי לדבר על ממזרים? מיד תבינו.

בתמונה: ממזר שיצא מאוד מוצלח [מקור]
תמיר פומרנץ, סטודנט שנה ד׳ ב״בצלאל״ (חובב טיפוגרפיה, חתולים, וּבַצֵק שמרים) נזכר לעדכן אותי שסיים את הפרוייקט שלו, גופן ״חזית״, אותו עיצב בהשראת אותיות העץ שבפוסטר הידוע ״כל הארץ חזית, כל העם צבא״** (אמרה המיוחסת לבן גוריון?). הגופן כולל שני משקלים- משקל שמן ומשקל צר.
בהמשך הפוסט תוכלו להוריד את הגופן על משקליו חינם אין כסף! (יאאאאאא 🙂
[למעלה – ההשראה לגופן ״חזית״. מקור]
[מעל ומתחת: גופן ״חזית״ של תמיר פומרנץ, במשקל צר]
לאותיות המקוריות יש אופי מאוד לא מהוקצע, כמעט גס וחסר תחכום. יש בו כמה וכמה טעויות שמרחיקות אותו מהזהות העברית שלו (ראו את האות אל״ף בעל האופי המאוד רוסי קונסטרוקטיביסטי) ומן ההרמוניה הרצויה (אותיות צרות מול אותיות רחבות מידי). זהו לא גופן דוגמת ״הדסה״, ״דוד״, או ״נרקיס״ עליהן עבדו מעצביהן בשקדנות עשורים שלמים. אין לו את ההילה האקדמית ולא את השורשים הכנעניים העתיקים של הגופנים המפורסמים. תמיר מעיד עליו שהוא ״הממזר הלא רצוי של מנדטורי (יונטף) ו37 (הגילדה)״. אותיות אלה היו במקור אותיות עץ ששימשו לפוסטרים. מעין חמור משא (או פרד) חסר שם שכל תכליתו היא לשאת מטענים גרפיים גסים על גבו. גופן תכל׳ס. אביו ואמו של הגופן אינם ידועים, אבל אפשר למצוא דמיון משפחתי בכל מיני פוסטרים ואותיות, החל מן האותיות של צבי ברגמן, לגופן ״אהרוני״ של טוביה אהרוני, מכרזות קולנוע וכלה בכרזות פוליטיות. הוא נותר מיותם כנראה בשנות השישים ואילך, ולא הופיע בקטלוג מולכו ב1980 (בצדק). הסיבה לחוסר זהות מולידיו היא שבאופן מאוד יצירתי, בתי דפוס עיצבו לעיתים גרסאות משלהם לאותיות העץ, כנהוג ברחבי העולם (ולעיתים קרובות קנו אותיות מוכנות). בכך הולידו עשרות גופנים ״ממזרים״. שנת הולדתו אינה ידועה, אך יש לו תווים גיאומטריים וקרובי משפחה שמצביעים על אופי ברור של אותיות מזמן המנדט הבריטי. אפשר לומר שפומרנץ אימץ אותו ״מהרחוב״.
[מקור – הספריה הלאומית]
עוד מקור השראה לגופן של תמיר
במסדר הזיהוי – מי האבא, מי הבנים?
אני מקווה שבעתיד נוכל לעשות מעט צדק טיפוגרפי, ולחבר בין אותיות ממזרות להוריהן האבודים.
להוריד את הגופנים :
קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as
תודה רבה לתמיר פומרנץ שתרם לכולנו את הגופן הזה.
רשיון: לשימוש חופשי ולא מסחרי
* בעת הציור היתה אשתו של הצייר (אֵמָה, המופיעה בציור) בהריון, ואף ילדה לו את בנו, שמת למרבה הצער כ10 חודשים לאחר לידתו. האבל על מות בנו, וחייו הטראגיים ומלאי המוות גרמו כנראה, לכך שמדוקס בראון לא סיים את הציור מעולם.
**קראו עוד על התערוכה ״כל הארץ חזית, כל העם צבא״ אצל יובל סער וגם בביקורת ב״הארץ״
אהבתי מאוד מאוד, פונט ענק ושימושי להפגנות, המון תודה רבה
בדיוק מה שהייתי צריכה! המון המון תודה – פונט מוש 🙂