אלה שני מסמכים שתרם חיים אליאסף מ׳הסדריה׳ הזכורה לטובה.
הקובץ הראשון הוא ״כתב היד והכנתו לדפוס״, והוא עוסק בדקויות של הכנת מסמך (כמו סקיצה של ספר או חוברת) לסידור אותיות לדפוס (זהו פחות מסמך טיפוגרפי). הדפוס הוא כמובן דפוס בלט, ובו אותיות מתכת מסודרות בשורה על מנת להרכיב משפטים, או גלופות מתכת עם תמונה שנצרבה עליהן.
שם נענות השאלות שנוגעות לשימוש בסימני פיסוק, נוסח, כתיב, ראשי תיבות, זה מסמך בעל ערך היסטורי, ויש בו גם חלק טיפוגרפי (חלק ג׳) המלמד אותנו איך היו פותרים בעיות כמו היעדר גרסאות איטאליק לגופן של הספר (משתמשים ב״מרים״), איך עושים הדגשה בהיעדר משקל בולד (מ ר ו ו ח י ם א ת ה א ו ת י ו ת ), מה מבחר הגופנים הטובים לקריאה (אלה שבית הדפוס מספק), כיצד מעצבים ציטטה (ואיזה סוג של ציטטה), הערות משנה (מסדרים באותיות שונות מאותיות־הטכסט, כרגיל באותיות פטיט), איך מנקדים סְדָר לא מנוקד (כלומר אותיות שנוצקו ללא ניקוד), ועוד.
״
תפקיד הטיפוגרפיה הוא — להווֹת מעין שליחות בין המחבר לקורא. שליחות זו היא תמלא בנאמנות רק אם תהיה ברורה כל־צורכה, יעילה ומושכת את העין. למטרה זו נוצרה במאות בשנים מסורת של כללים ואמצעים טיפּוגרפיים, שנתקבלו על הכול. הספר, למשל, מתחלק לפסקות ופרקים, שאפשר להכירם בנקל תודות ל״פתיחות״ (Absatz, Indentation) ולרווחים בין פרק לפרק. כותרות וכותרות־משנה, שצורת אותיותיהן מיוחדת, מקלות על הקורא את ההתמצאות בנושא. מלים או משפטים המודגשים בעזרת הטיפּוֹגרפיה, מסייעים לחדור לעומקו של הכתוב. סימן־ההיכר של ההערה הוא, שהיא מובאת ״מתחת לקו באותיות זעירות. אין במסגרת חוברת זו לעמוד על כל האפשרויות הטיפּוֹגרפיות, מה גם שהלשון העברית מעמידה אותנו לפני בעיות טיפּוֹגרפיות־טכניות מיוחדות […]
״
להורדת קובץ pdf:
קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as
בלע, משה ג. (1949) כתב־היד והכשרתו לדפוס, תל אביב: הוצאת ״דפוסים״, דפוס ״אלישע״.
הקובץ השני הוא מילון למונחי דפוס בעברית, אנגלית, וגרמנית, שהוצא בסיוע מוסד ביאליק ובפיקוחו של המשורר הלאומי וגם זאב אשור (מוכר מאיזה פוסט שכתבתי). השנה היתה 1930, ועל מנת לעזור במאבק על עצמאותה של השפה העברית, חשו שיש צורך חשוב במילון מונחים לענף הדפוס שכנראה נשלט על ידי מונחים בשפה הגרמנית.
בסיווג אותיות יש לנו אות פותחת מקושטת (״איניציאל״), אותיות פנים, אותיות כתב (אותיות קורסיביות כנראה), אותיות לכרזות ואותיות לספרים, אותיות מכונת כתיבה, אותיות מלואים, אותיות מעֻטרות, אותיות מצֻינות ואותיות מצויות, וכו׳.
אל נא תאמר גרייפר אלא ״אצבעות״. אם ברצונך בטביעת זהב, תוכל לבחור בין ארד, ארֵד, ארֹד־זהֹב, וארֹד־כסֹף.
גלופת אות מורכבת מן הראש, הכתף, הגֹבה, הרגל, המִדה, הרוחב, והחריץ בבסיסה, שמצביע לדפס היכן נמצאת תחתית האות. זאת על מנת שלא יעמד רחמנא ליצלן את האות כשראשה על הקרקע.
מי שרוצה לרווח את השורות (leading), יחצֹץ ביניהן בעזרת חצצה. על כתב איטאליק עברי היה אפשר לחלום, ובינתיים לקרוא לו ״כתב משֻפּע״
באמת, שעות של הנאה…
להורדת קובץ pdf:
קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as
(1930) מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי הַדְּפוּס, תל אביב: הוצאת ז. אשור, בית הדפוס ״אמנות ארץ ישראל״.
הלשכה לטיפוגרפיה עברית 
תודה – פשוט תודה על התכנים המאלפים שאתה מביא
תודה לך על התגובה! ותודה לחיים אליאסף על תרומת המסמכים.
תודה רבה על החוברות המרתקות!