שלום חם לכל קהל הקוראים, אני ממשיך בנון שלאנט את העבודה כאן בלשכה, ואעלה כמה מסמכים שמצאתי וסרקתי בספריית מוזיאון תל אביב.
המסמך הזה שנוצר על ידי ירוחם ורדימון (אבא של ירום רדימון) הוא הצעה לתיקון בעיות הקריאה, או יותר נכון הבעייתיות של הניקוד. במקום ניקוד, ורדימון מציע שינוי בגוף האות, שיסמן את הווקאליות. בנוסף הוא מציע שינויים יותר מרחיקי לכת בצורת האותיות כדי לבדל בין האותיות הדומות (למשל ב׳,כ׳,פ׳). באופן כללי, מטרת הפתרון להפוך את השפה העברית לקלה יותר לזיהוי להמוני העולים החדשים של אותה תקופה.
ירוחם ורדימון, לבעיית כתב הדפוס העברי, ירושלים : דפוס רפאל חיים הכהן, תש"א.
לפי ויקיפדיה, ירוחם ורדימון (1 בנובמבר 1897 – 23 בספטמבר 1968) היה מראשוני הקולנוע הישראלי, מחנך וחוקר האות והלשון העברית. (הוא גם היה האבא של המעצב ירום ורדימון).
אנקדוטה מעניינת היא שורדימון היה המנהל של קולנוע אופרה מוגרבי בתל אביב.
על מנת למשוך את הקהל לבקר בקולנוע הגה ורדימון ויצר את "פרסום החוצות" הראשון בארץ (אין עדות לקיום דבר שכזה בבתי קולנוע אחרים בעולם של אותה תקופה) ובאמצעים שונים: בחזית הבניין בנה תפאורות ענק מתחלפות, לסרטיו וזאת בנוסף לכרזות הסרטים שהוזמנו על ידו והודבקו שם. עד 1935 צוירו הפרסומות ברובן על ידי הצייר ישראל הירש ולאחר מכן על ידי שמואל אשכנזי, המעצב וצייר התפאורות הראשי של בתי הקולנוע מוגרבי ואלנבי – על הגגון שבחזית הקולנוע הוצבו שמות הסרטים באותיות בודדות כשבחזיתן נורות ניאון צבעוניות, "כמו באמריקה", מראה מרהיב בשעות החשיכה.
ורדימון הוציא לאור ספר על הכתב העברי. הוא עיצב פונט עברי חדש בו השתמש לפרסום הסרטים, והוציא גם חוברת בנושא.
ירונימוס.
קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as
להורדה ברזולוציה גבוהה
להורדה ברזולוציה נמוכה.
מקור: אפרים ארדה, ויקיפדיה.
מקור: אפרים ארדה, ויקיפדיה.
הלשכה לטיפוגרפיה עברית 