הכתב העברי לשירות בתי הספר | משה טמיר | 1965

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0036_Layer-1

"ההתנסות הידנית של סטודנטים בקליגרפיה מספקת להם ידע שלא יכול להיווצר בשום דרך אחרת. אין זה ידע שכלתני. אתה יכול לקרוא המון מאמרים, אבל רק כשאתה כותב בעזרת היד, היא מספרת לך משהו שקודם לא ידעת." אומר יהודה חופשי בראיון על המחקר שהוא עורך על הטיפוגרף צבי נרקיס, במגזין כולעיצוב (תודה תומר יצחק על הקישור).

היום אני שמח לשתף מסמך שמצאתי בספריית מוזיאון תל אביב לאמנות. זוהי חוברת מעניינת ומשעשעת לעיתים, שהוציא משרד החינוך והתרבות וכנראה היה מבוסס על כנס מורים לציור ואמנות על דרכי הוראת האות בלווי הדגמות מתוך בחוה״מ סוכות תשכ״ה, 1965.

החוברת מאגדת מידע תיאורטי על התפתחות הכתב והאות העברית, דגימות של טיפוסי אות (כנראה מתוך הספר של ראובן ליף), הוראות ללימוד קליגרפיה בבתי הספר, ונסיונות של מורים או בני נוער מרחבי הארץ בקליגרפיה. נראה שהטקסט בחוברת הוקלד כולו במכונת כתיבה, כפי שהיה נהוג בהרבה חומרים חינוכיים באותה תקופה.

ידיד הלשכה יקי חסיד מסביר שפעם היו כורכים ספרים מקונטרסים (דפים מאוגדים) שהודפסו בטכניקות שונות. טכניקת הדפוס היא כנראה היא פרוצס או דפוס משי או ליתוגרפיה. את העמודים השונים צילמו והפכו ללוחות. דפים מסוימים (כמו הדפים עם אותיות מכונת הכתיבה) הודפסו בשחור בלבד, ודפים מסוימים הודפסו בצבע מלא בפרוצס (ציאן, מג׳נטה, צהוב, שחור) (או בדפוס רשת או בליתוגרפיה, קשה לדעת). לאחר מכן אוגדו כל הדפים ונכרכו ביחד. היום קשה ויקר לבקש כריכה של קונטרסים שונים שלא הודפסו באותה מכונה, כי הרבה יותר זול להדפיס את כל הדפים באותה מכונה עם ארבעה לוחות צבע, ולכרוך כל ספר במכונה. אבל אז, עבודה ידנית היתה חלק מהעיסוק בדפוס.

לפי ויקיפדיה, משה טמיר (טולצ'ינסקי) היה אמן ישראלי שנולד באודסה, ברית המועצות (כיום אוקראינה), בשנת 1924. בשנת 1927 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא שירת בפלמ״ח ובהגנה, ושירת בצה״ל.  לאחר שהייה בפריס בשנות החמישים, חזר לישראל, בשנת 1963, והתמנה לתפקיד המפקח על לימודי האמנות במשרד החינוך. במסגרת תפקיד זה פיתח סמינרים להוראה ויזם את "שבוע האמנות" בבתי הספר. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1988. יצירתו המוקדמת של טמיר, מסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, הכילה דימויים הקשורים למלחמת העצמאות. ציוריו מאופיינים בסגנון ציור אקספרסיבי ובשילוב בין הפשטה לריאליזם.

רמת התוצאות הקליגרפיות משתנה, נראה שרובן (שאפשר לראות בקובץ של החוברת בהמשך) לא נעשו על ידי קליגרפים מקצועיים אלא חובבים. אבל בעיני יש משהו יפה בעובדה שמלמדים קליגרפיה לילדים.

בשנת 2004 כשהתחלתי ללמוד עיצוב גרפי, הרעיון של הוראת קליגרפיה בלימודי תקשורת חזותית היה מיושן ולא קיים. נראה שהעיצוב הממוחשב היה חזות הכל. כעת, יש כמה מרצים יקרים שמשלבים את הקליגרפיה בקורסים שלהם כמו גיא תמם, מאיר סדן, בן נתן, אליהו משגב (שהמשיך לעיסוקים אחרים), ויקי חסיד (וסלחו לי אם שכחתי מישהו, זה בתום לב).ראש המגמה ארז גביש  כתב לי שמלמדים קליגרפיה כבר שנתיים בסדנאות בקורסי החובה בשנים המוקדמות כחלק מהבנת מבנה האות.

למרות שאנחנו בשיאו או אפילו בסופו של טרנד הקליגרפיה במחוזותינו, הקליגרפיה חזרה להיות כלי לגיטימי בפיתוח העיצוב והטיפוגרפיה העברית שנלמדת באקדמיה, וזה מבחינתי צעד מאוד חיובי. אני בהחלט רואה את האפשרות שהקליגרפיה תחדור גם ללימודי האמנות במגמות המורחבות שבתיכונים, מה שיאפשר לגל הבא להכיר את הקליגרפיה באופן אישי ומהותי, ולהגיע לכוכבים.

הנה כמה פנינים שמצאתי מתוך החוברת:

כתב סת״ם תורה אשכנזי

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0021_הכתב_העברי_בתיהספר_016

כתב מרובע בסגנון ״בודקו״ (יוסף בודקו) או ״חיים״ (פסח עיר-שי).

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0023_הכתב_העברי_בתיהספר_014 copy.jpg

ארבעת המינים

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0022_הכתב_העברי_בתיהספר_015.jpg

פ״ה מרוקאית מתפללת

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0009_הכתב_העברי_בתיהספר_028

קליגרפיה

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0030_הכתב_העברי_בתיהספר_007

מתוך העמוד הראשון:

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0035_הכתב_העברי_בתיהספר_002

 

טמיר, משה. הכתב העברי לשרות בתי-הספר: דרכי הוראת האות בלווי הדגמות. 1965. ירושלים : משרד החינוך והתרבות. הפיקוח על הוראת-הציור

ירונימוס.

קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

להורדה ברזולוציה גבוהה

DOWNLOAD BUTTON tiny

להורדה ברזולוציה נמוכה.

DOWNLOAD BUTTON tiny

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s