הכתב העברי לשירות בתי הספר | משה טמיר | 1965

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0036_Layer-1

"ההתנסות הידנית של סטודנטים בקליגרפיה מספקת להם ידע שלא יכול להיווצר בשום דרך אחרת. אין זה ידע שכלתני. אתה יכול לקרוא המון מאמרים, אבל רק כשאתה כותב בעזרת היד, היא מספרת לך משהו שקודם לא ידעת." אומר יהודה חופשי בראיון על המחקר שהוא עורך על הטיפוגרף צבי נרקיס, במגזין כולעיצוב (תודה תומר יצחק על הקישור).

היום אני שמח לשתף מסמך שמצאתי בספריית מוזיאון תל אביב לאמנות. זוהי חוברת מעניינת ומשעשעת לעיתים, שהוציא משרד החינוך והתרבות וכנראה היה מבוסס על כנס מורים לציור ואמנות על דרכי הוראת האות בלווי הדגמות מתוך בחוה״מ סוכות תשכ״ה, 1965.

החוברת מאגדת מידע תיאורטי על התפתחות הכתב והאות העברית, דגימות של טיפוסי אות (כנראה מתוך הספר של ראובן ליף), הוראות ללימוד קליגרפיה בבתי הספר, ונסיונות של מורים או בני נוער מרחבי הארץ בקליגרפיה. נראה שהטקסט בחוברת הוקלד כולו במכונת כתיבה, כפי שהיה נהוג בהרבה חומרים חינוכיים באותה תקופה.

ידיד הלשכה יקי חסיד מסביר שפעם היו כורכים ספרים מקונטרסים (דפים מאוגדים) שהודפסו בטכניקות שונות. טכניקת הדפוס היא כנראה היא פרוצס או דפוס משי או ליתוגרפיה. את העמודים השונים צילמו והפכו ללוחות. דפים מסוימים (כמו הדפים עם אותיות מכונת הכתיבה) הודפסו בשחור בלבד, ודפים מסוימים הודפסו בצבע מלא בפרוצס (ציאן, מג׳נטה, צהוב, שחור) (או בדפוס רשת או בליתוגרפיה, קשה לדעת). לאחר מכן אוגדו כל הדפים ונכרכו ביחד. היום קשה ויקר לבקש כריכה של קונטרסים שונים שלא הודפסו באותה מכונה, כי הרבה יותר זול להדפיס את כל הדפים באותה מכונה עם ארבעה לוחות צבע, ולכרוך כל ספר במכונה. אבל אז, עבודה ידנית היתה חלק מהעיסוק בדפוס.

לפי ויקיפדיה, משה טמיר (טולצ'ינסקי) היה אמן ישראלי שנולד באודסה, ברית המועצות (כיום אוקראינה), בשנת 1924. בשנת 1927 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא שירת בפלמ״ח ובהגנה, ושירת בצה״ל.  לאחר שהייה בפריס בשנות החמישים, חזר לישראל, בשנת 1963, והתמנה לתפקיד המפקח על לימודי האמנות במשרד החינוך. במסגרת תפקיד זה פיתח סמינרים להוראה ויזם את "שבוע האמנות" בבתי הספר. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1988. יצירתו המוקדמת של טמיר, מסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, הכילה דימויים הקשורים למלחמת העצמאות. ציוריו מאופיינים בסגנון ציור אקספרסיבי ובשילוב בין הפשטה לריאליזם.

רמת התוצאות הקליגרפיות משתנה, נראה שרובן (שאפשר לראות בקובץ של החוברת בהמשך) לא נעשו על ידי קליגרפים מקצועיים אלא חובבים. אבל בעיני יש משהו יפה בעובדה שמלמדים קליגרפיה לילדים.

בשנת 2004 כשהתחלתי ללמוד עיצוב גרפי, הרעיון של הוראת קליגרפיה בלימודי תקשורת חזותית היה מיושן ולא קיים. נראה שהעיצוב הממוחשב היה חזות הכל. כעת, יש כמה מרצים יקרים שמשלבים את הקליגרפיה בקורסים שלהם כמו גיא תמם, מאיר סדן, בן נתן, אליהו משגב (שהמשיך לעיסוקים אחרים), ויקי חסיד (וסלחו לי אם שכחתי מישהו, זה בתום לב).ראש המגמה ארז גביש  כתב לי שמלמדים קליגרפיה כבר שנתיים בסדנאות בקורסי החובה בשנים המוקדמות כחלק מהבנת מבנה האות.

למרות שאנחנו בשיאו או אפילו בסופו של טרנד הקליגרפיה במחוזותינו, הקליגרפיה חזרה להיות כלי לגיטימי בפיתוח העיצוב והטיפוגרפיה העברית שנלמדת באקדמיה, וזה מבחינתי צעד מאוד חיובי. אני בהחלט רואה את האפשרות שהקליגרפיה תחדור גם ללימודי האמנות במגמות המורחבות שבתיכונים, מה שיאפשר לגל הבא להכיר את הקליגרפיה באופן אישי ומהותי, ולהגיע לכוכבים.

הנה כמה פנינים שמצאתי מתוך החוברת:

כתב סת״ם תורה אשכנזי

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0021_הכתב_העברי_בתיהספר_016

כתב מרובע בסגנון ״בודקו״ (יוסף בודקו) או ״חיים״ (פסח עיר-שי).

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0023_הכתב_העברי_בתיהספר_014 copy.jpg

ארבעת המינים

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0022_הכתב_העברי_בתיהספר_015.jpg

פ״ה מרוקאית מתפללת

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0009_הכתב_העברי_בתיהספר_028

קליגרפיה

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0030_הכתב_העברי_בתיהספר_007

מתוך העמוד הראשון:

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0035_הכתב_העברי_בתיהספר_002

 

טמיר, משה. הכתב העברי לשרות בתי-הספר: דרכי הוראת האות בלווי הדגמות. 1965. ירושלים : משרד החינוך והתרבות. הפיקוח על הוראת-הציור

ירונימוס.

קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

להורדה ברזולוציה גבוהה

DOWNLOAD BUTTON tiny

להורדה ברזולוציה נמוכה.

DOWNLOAD BUTTON tiny

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

ירוחם ורדימון – לבעית כתב־הדפוס העברי | 1941

001

שלום חם לכל קהל הקוראים, אני ממשיך בנון שלאנט את העבודה כאן בלשכה, ואעלה כמה מסמכים שמצאתי וסרקתי בספריית מוזיאון תל אביב.

המסמך הזה שנוצר על ידי ירוחם ורדימון (אבא של ירום רדימון) הוא הצעה לתיקון בעיות הקריאה, או יותר נכון הבעייתיות של הניקוד. במקום ניקוד, ורדימון מציע שינוי בגוף האות, שיסמן את הווקאליות. בנוסף הוא מציע שינויים יותר מרחיקי לכת בצורת האותיות כדי לבדל בין האותיות הדומות (למשל ב׳,כ׳,פ׳). באופן כללי, מטרת הפתרון להפוך את השפה העברית לקלה יותר לזיהוי להמוני העולים החדשים של אותה תקופה.

ירוחם ורדימון, לבעיית כתב הדפוס העברי, ירושלים : דפוס רפאל חיים הכהן, תש"א.

010.jpg

 

 

לפי ויקיפדיה, ירוחם ורדימון (1 בנובמבר 1897 – 23 בספטמבר 1968) היה מראשוני הקולנוע הישראלי, מחנך וחוקר האות והלשון העברית. (הוא גם היה האבא של המעצב ירום ורדימון).

אנקדוטה מעניינת היא שורדימון היה המנהל של קולנוע אופרה מוגרבי בתל אביב.

על מנת למשוך את הקהל לבקר בקולנוע הגה ורדימון ויצר את "פרסום החוצות" הראשון בארץ (אין עדות לקיום דבר שכזה בבתי קולנוע אחרים בעולם של אותה תקופה) ובאמצעים שונים: בחזית הבניין בנה תפאורות ענק מתחלפות, לסרטיו וזאת בנוסף לכרזות הסרטים שהוזמנו על ידו והודבקו שם. עד 1935 צוירו הפרסומות ברובן על ידי הצייר ישראל הירש ולאחר מכן על ידי שמואל אשכנזי, המעצב וצייר התפאורות הראשי של בתי הקולנוע מוגרבי ואלנבי – על הגגון שבחזית הקולנוע הוצבו שמות הסרטים באותיות בודדות כשבחזיתן נורות ניאון צבעוניות, "כמו באמריקה", מראה מרהיב בשעות החשיכה. 

ורדימון הוציא לאור ספר על הכתב העברי. הוא עיצב פונט עברי חדש בו השתמש לפרסום הסרטים, והוציא גם חוברת בנושא.

ירונימוס.

קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

להורדה ברזולוציה גבוהה

DOWNLOAD BUTTON tiny

להורדה ברזולוציה נמוכה.

DOWNLOAD BUTTON tiny

 

500px-האדמה_הטובה,_מוגרבי_(2)

מקור: אפרים ארדה, ויקיפדיה.

מה_יפית_עמק_נוי,_מוגרבי_(2) (1)

מקור: אפרים ארדה, ויקיפדיה.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

נעמה הנקין ז״ל

11241028_10153267213694435_6724220273935638326_n

בצער רב אני כותב על נעמה הנקין, שנרצחה הלילה עם בעלה איתם בפיגוע ירי סמוך לישוב איתמר.

נעמה, נוחי על משכבך בשלום. היית אישה מדהימה. למדנו עיצוב גרפי יחדיו באסכולה מימד, וזכורה לי במיוחד העבודה שיצרת במסגרת לימודייך, כתובת אש עם המילה בית, שהיתה חזקה במיוחד. סיימת את הלימודים במכללת ״הדסה״ וגם תואר ראשון במדעי הרוח ב״אוניברסיטה הפתוחה״. הקמת בית לתפארת והולדת 4 ילדים. פתחת את סטודיו ״המעבדה״ ששירת לקוחות במקצועיות. עם הזמן התגלית כיזמת מדהימה, הוצאת את הספר ״ל-כוח״, ופיתחת קורס ייחודי לטיפוגרפיה עברית – ״טיפוגרפיה למעצבים״ שיועד לגרפיקאים מהמגזר הדתי והחרדי, וזכית ללמד שני מחזורי תלמידים. אין ספק שתחסרי לתרבות העברית.

ירונימוס

פורסם בקטגוריה כללי | 4 תגובות

קטלוג קיץ 2015 של פונטייפ

מה שלומכם חברים?

הרבה זמן שלא עדכנתי, ״החיים עצמם״ דרשו ממני נוכחות יתר.
רציתי להודות לכם על כל האימיילים החמים! ריגשתם אותי כל כך.
לא ידעתי שלנישה הקטנטונת הזו יש כל כך הרבה אוהדים, שלא הבינו מה פירוש הירידה בתפוקה, שעה שהטיפוגרפיה העברית מקבלת כל כך הרבה פנים חדשות ומלהיבות, כמו היוזמה המגניבה ״22 אותיות״ של אופיר שביט מפורום ״טיפוגרפיקס״, שבה מוזמנות מעצבות ומעצבים לעצב אות מתוך האלפבית העברי. כל שבוע הוא אות אחרת, ובקרוב האות ח׳.

קיבלתי שצף של פניות מקוראים נפלאים לחזור לפעילות, ואמנם אני עדיין מתקשה להקדיש את עצמי לרווחת הכלל כפי שעשיתי לפני כן. בנוסף, טיפוגרפיה עושים באהבה או שלא עושים בכלל.
אני עסוק בפרויקט שמכלה את זמני (אבל בתקווה שיעלה יפה).
יש כמה חידושים מעניינים שעומדים בקנה.
כפי שאני תמיד אומר, אם למישהו מכן או מכם מתחשק להצטרף ולהיות עורכ/ת, אני אשמח מאוד, כי הלשכה צריכה להיות עניין משותף וקבוצתי.

בכל מקרה, בשביל לא להשאיר אתכם רעבים לגמרי, נעסוק כעת בקטלוג קיץ 2015 של פונטייפ (גילוי נאות: בשנת 2012 עיצבתי עבורם קטלוג). זה הזמן להוסיף שחברות ומעצבי פונטים אחרים יכולים לשתף את הקטלוגים שלהם דרך הלשכה, ובאופן כללי – אנשים שמקדמים את הטיפוגרפיה העברית ימצאו כאן בית חם.

אם יש לכם חידוש (או יישון) טיפוגרפי פנו אלי במייל, ואני אחזור אליכם כשאוכל. מומלץ להכין את כל החומרים – הויזואליים (קובץ pdf באיכות גבוהה ותמונות ב72 dpi) והכתובים (תיאורים קצרים, מאמרים, קומוניקטים וכו׳), וכך אוכל ״לשגר״ אותם ללשכה בהקדם האפשרי. ככל שהחומרים יותר מוכנים, כך יפורסמו מהר יותר, כי לצערי אין לי המון זמן בימים אלה.

page devider קו הפרדה border

לעניין עצמו: זה הרך הנולד, זמין להורדה.
כמעצב שעבד בחברת פונטייפ בעבר, אני מעדיף שלא לתת ביקורת על הקטלוג (כל סוג של ביקורת). הרגשתי לנכון לצרף כמה צילומים של גופנים שעניינו אותי מתוך הקטלוג, ולתת לכם לשפוט בעצמכם.

קליק ימני בעכבר על התמונה ו״שמור בשם״

new-logo-banner1.png

קטלוג פונטייפ 2015

גופן אבוקדו

2

גופן פריהיסטוריק

3

משקלים חדשים לגופן זרקא

1

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת

״עדיין אופטימיים״ – עודד עזר ״מחלק רפורטים״ לדודו גבע

[צילום: גולן גפני]

[צילום: גולן גפני]

[תמונה בכותרת העמוד למעלה – צחי פרבר]

בעקבות יוזמתם של המאייר צחי פרבר ופרופ׳ דנה אריאלה, דקאן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי, תיפתח תערוכה לציון עשור למותו של יוצר הקומיקס הישראלי דודו גבע. התערוכה תיפתח ב15.2 בגלריה ויטרינה במכון טכנולוגי חולון (פורטפוליו).

פוסטר תערוכה דודו גבע

כרזת התערוכה. עיצבו: סטודיו קרן וגולן

בין האמנים שיציירו מחוות לדודו גבע, יהיה גם עודד עזר. כמו רבים אחרים, גם עזר גדל על הסטריפים שיצרו דודו גבע וקובי ניב ב׳העיר׳ על יוסף, מגוחך וחבורתו, ושאר יצירי כפיו. אלא שמר עזר החליט לנתח את כתב ידו של האדמור זצ״ל מר״ן גבע (הי״ד), וביד מנצחת של טיפוגרף, ״לחלק לו רפורטים״ בשם משטרת הטיפוגרפיה (והטעם הטוב), שהרי ידוע לכל זב חוטם ודרדק בן יומו, כיצד צריכה להיראות אות עברייה מכובדת.

עודד עזר מספר: ״כתב ידו של דודו, ה"מתחפש" לכתב מרובע, מזוהה מאד עם שפת האיור שלו והוא מבחינתי גיבור חשוב נוסף (אם כי עלום) במרחב שיצר. הדימויים המוצגים לעיל לקוחים מתוך עמודי "נספח לדו"ח מס.84250001 גבע דודו" – תרומתי הצנועה לספר ולתערוכה לכבוד דודו, שיושקו ממש בקרוב: דו"ח משטרת הטיפוגרפיה. כאן, "פשעיו" הטיפוגרפיים (היפהיפיים!) של מי שנקרא ובצדק "חלוץ הקומיקס הישראלי", זוכים לדו"ח דקדקני של משטרת הטיפוגרפיה החשאית, וישמשו כעדות נוספת ל"מרדנותו ולזלזולו המקומם בנורמות המקובלות"״.

[עודד עזר מנתח את כתב ידו של גבע]

את הכרזה והספר עיצבו סטודיו קרן וגולן. לצורך עיצובם שחזר עודד עזר את האותיות של גבע ויצר מהם לוגו:

Still–Optimistics

אם נולדתם אתמול, תוכלו לצפות בסרט הבא, שכל כולו עוסק בדודו גבע.

כתב ידו של דודו גבע

כתב ידו של האדמור זצ״ל מר״ן דודו גבע (הי״ד). התמונה מן הבלוג קווים ונקודות של יגאל זורע.

 פוסטר תערוכה דודו גבע

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

האוצר של ליף – ״אוצר אלף ביתים״ (ספר להורדה)

treasure_002 SMALL

ראובן ליף – ״אוצר אלף ביתים״.

Reuben Leaf – Hebrew Alphabets

english readers: you will find an english description below, after the hebrew text.

את ראובן ליפשיץ (קפטן ״ליף״) חלקכם מכירים ממאמר בהמשכים שאני כותב לאתר אאא, על ה״גותיקה ביידיש״. ליף עיצב את כריכת הקטלוג הזה לתערוכת בצלאל, שבה נראים שילובים טיפוגרפיים מעניינים בין המקורות האשכנזיים מימי הביניים להשפעות האוונגרדיות של תקופתו (1926).

m.7_large

[מקור – הארץ]

ליף היה ממורי בצלאל של ש״ץ. תחילה היה מתלמידיה הראשונים בתחילת המאה העשרים, ואז הפך למורה ועמד בראש מחלקת הצריבה האמנותית (באטיק) בשנת 1912. לא הרבה כתוב על פועלו (בארץ האינטרנט), אך נראה שבשלב מסוים עבר לחיות ולעבוד בארצות הברית כגרפיקאי מוכשר שעיצב עבור לקוחות פרטיים ובתי כנסת, וכנראה עסק גם שם בהוראה.

הרבה פעמים אני מפנטז למצוא אוסף טיפוגרפי נרחב שלא התגלה עדיין, ובאמצעות התורם היקר גיא טמם – הקליגרף הידוע גם כOtiot, נתאפשר לי לסרוק את האוצר הזה  – ״אוצר אלף ביתים״, ולהביאו עד אליכם, קוראים יקרים. זוהי עבודה מונומנטלית ומקיפה שהיא גם קטלוג טיפוגרפי שבו אסף וצייר ליף כתבים עבריים עבריים שונים מתקופות שונות, גם קטלוג של הטיפוגרפיה העברית העכשווית של זמנו, וגם קטלוג של ממצאים טיפו-אתנוגרפיים עבריים. האזכור האחרון מוכר לכם אולי מהמאמר באאא (לינק – 1, 2), מהמשלחת האתנוגרפית של אנ-סקי בשנת 1912. כאמור, במאה ה־20 יצאה משלחת של האמנים היהודיים אנ־סקי ואליעזר "אל" ליסיצקי לרוסיה על מנת לאסוף מוטיבים של אמנות יהודית עממית. מוטיבים אלו פורסמו והשפיעו על אמנים יהודיים רבים.

RL_ALEFBET_

אפשר לומר שמסמך דומה בהיקפו לא נוצר עד לספרה החשוב של עדה ירדני, ״ספר הכתב העברי״ משנת 91 בהוצאת כרטא (למרות שספרה של ירדני הוא יותר ארכיאולוגי והיסטורי, ועוסק במאפיינים הפלאוגרפיים של הכתבים השונים בצורה מדוקדקת יותר). ועם זאת, באופן מוזר, הספר של ליף הוא בעיני חידוש. לא יצא לי לשמוע עליו אלא לאחר חקירה ממושכת במעבה האינטרנט. אף טיפוגרף שעמו דיברתי לא הזכיר את הספר. את האזכור היחידי מצאתי במאמר שכתב לאחרונה גדעון עפרת על פועלם הטיפוגרפי של עולי גרמניה, ובו מתואר בקצרה שהספר הופק בהוצאה עצמית מחוץ להקשר הבצלאלי. מעניין אותי עד כמה היה ידוע הספר בין הגרפיקאים פה בארץ, האם היה בשימוש ביניהם או שהיה ידוע רק ליודעי ח״ן. האם לספר הזה היתה השפעה טיפוגרפית בארץ, או שמה רק בחו״ל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המהדורה המשותפת עמכם היא משנת 1950 בהוצאה עצמית (״הסטודיה של ראובן ליף, 324 מזרח רחוב 18, ניו־יורק, נ.י.״), בעברית ובאנגלית. הכריכה קשה ומודפסת וכרוכה בכריכת ספיראלה. לעיתים ניתן למצוא מהדורה מאוחרת יותר (כנראה באנגלית בלבד) לרכישה באיביי או באמזון. מתוך 124 העמודים ניתן למצוא 70 לוחות (עמודים) שבכל אחד מהם סוג כתב עברי שונה, או דוגמאות שונות של כתבים אבודים. ניתן להתווכח על איכות חלק מהכתבים, במיוחד המודרניים ביניהם, אבל אין ספק כי זהו ספר מקיף וחשוב. הוא מכיל גם טקסטים בעברית ובאנגלית הכוללים מבוא ופירוט על כל סוג כתב ולוח.

ראיתי לנכון לתמלל כאן את המבוא בהמשך. הקובץ להורדה כאן בגודל  כ300 מגה בייט.

קובץ בגודל בינוני קליק ימני בעכבר על התמונה ו״שמור בשם״

DOWNLOAD BUTTON tiny

Reuben_Leaf_Hebrew_Alphabets_med

להורדת הקובץ באיכות מלאה (918 מ.ב) הקליקו כאן.

page devider קו הפרדה border

״

מבוא

בספר הזה נעשה הנסיון הראשון לאסוף בכרך אחד את מבחר הכתיב העברי והגרפקה של של תקופה בת אלפים שנה, בערך

העדרו של ספר־שימוש ממין זה, המכיל צורות הכתיב העברי המסורתי גרם לכשלונם של כמה אמנים ומציירים גראפים.

מלבד החיבורים הספורים והקובצים על כתבי־יד עתיקים, פליאוגרפיה ואינקונבולה, אין עדין אף ספר־עזר אחד, שיגיש לעובד בשדה הזה, את החומר התמציתי לשימוש במלאכתו. הספרות הדלה שנדפסה על הנושא הזה אזלה מן השוק מכבר ואין להשיגה.

מאסף הקובץ הזה, אמן־גראפיקה לפי מקצועו, הרגיש בעצמו את כל הקושי הכרוך במלאכה הזאת. אחרי שהקדיש זמן ומרץ רב לחקירה בהתפתחות הא״ב העברי וגילגוליו הרבים במשך הדורות, עלה על דעתו שאולי יועיל לחבריו במקצוע הזה בהוציאו לאור את תוצאות חקירותיו.

התקדמות האמנות הגראפית הכללית והשגיה הכבירים בכל קצוי העולם באו, במידה מרובה, לרגלי ההפצה של הספרות המקצועית הרבה בכל לשונות אירופה החשובות. המאסף מקוה כי הוצאה לאור של הקובץ הזה תועיל להשבחתה של אמנות האותיות העבריות.

לא מיותר יהיה להזהיר את האמן שאינו רגיל באותיות העבריות על החשיבות הרבה של ״בהירות הקריאה״ בכל אות ואות שיוציא מתחת ידו. תנאי ראשון הוא ויסודי, חוק ולא יעבור. עליו להכיר את הקורא העברי והרגלי־ראייתו בקריאה. וכמו שהוא זהיר בשמירת השלד היסודי של האות הלאטינית, או הרוסית, באותו היחס הרציני ובאותה הזהירות עליו להעתיק גם את צורות האותיות העבריות המקובלות, או לעצב צורות חדשות, לפי רוח המסורת היהודית. צורות האותיות העבריות הן לא רק מורשת תרבותית, הן גם חלק של הכרתו של הקורא היהודי.

בגבולות המסורת ובהירות־הקריאה נשאר עוד כר נרחב לחידושים בסיגול האותיות לצרכיו השימושיים השונים של האמן, כמו שיוכח בעיינו בלוחות הקובץ הזה.

הוא ימצא בקובץ הזה אוצר ממבחר יצירותיהם של הסופרים העבריים, מדפיסים ואמנים גראפיים של העבר וההווה.

האלפביתים בשביל הקובץ נבחרו מבין כתבי־היד הבאים מארצות שונות וה טיפוסיים לתקופות השונות בארצות אירופה, אסיה ואפריקה. כולם הועתקו בזהירות רבה ממקורות נאמנים ובדוקים. השינוים, כשנעשו פה ושם, נזכרים בביאורים ללוחות.

נוסף לאותיות והגראפיקה נמצאים ארבעה לוחות המכילים את ״העיטורים העממיים היהודיים״ (אידישע פאָלקס ארנאמענטן) שנדפסו פה מחדש, עפ״י חוברת שהופיעה בוויטבסק, רוסיה, לפני חצי־יובל שנים. הנימוקים להדפסה חדשה זאת נתונים על הדף האחרון של הביאורים ללוחות.

המקורות של האלפביתים ושאר החומר הנדפס נתונים לביאורים ללוחות. בעזרת הרשימה הביבליואוגרפית ימצא המתענין בכתיב העברי את שמות הספרים אשר שמשו מקורות למאסף החומר האלפביתי הזה. שם נמצאת רשימת ספרים קצרה באנגלית ושפות אחרות על מקצוע האותיות.

המבוא והביאורים ללוחות נתונים בעברית ובאנגלית, בכדי שתוכן הספר יובן גם לקוראים מחוץ לגבולות ארצות־הברית, ומפני שאין עוד ספר־עזר כעין זה בנמצא בשום מקום.

״

page devider קו הפרדה border

English Description:

Reuben Leaf – Hebrew Alphabets

This is a scanned early edition of a hebrew typography catalog from 1950. It was written, designed, and drawn by the graphic designer and "Bezalel" teacher Reuben Leaf (formerly Lifshits).

This book was donated to this blog by the calligrapher Guy Tamam, and scanned by me (yaronimus). One may acquire a later edition in used condition when available in Ebay or Amazon. The book has a hard cover and is spiral-bound, and was printed and published by Reuben Leaf in N.Y.

"The art of calligraphy has been greatly admired throughout history, both by those proficient in scribal skills, as well as by those to whom it has aesthetic and cultural appeal. Until now, however, very little has been competently produced on this subject. 'Hebrew Alphabets' is a compilation of plates of the most prominent forms of Hebrew lettering from ancient times to the present. In this collection, Reuben Leaf has afforded the general public a glimpse into the development of the Hebrew alphabet in its broadest scope. The author, himself a graphic artist, presents the results of extensive research into Jewish sciptual culture. Historically, the Hebrew alphabet has undergone many physical changes, as can readily be observed by comparing the various plates in this book." (amazon)

download the book: right click on the button, "save as".

size: 332 mb.

DOWNLOAD BUTTON tiny

Reuben_Leaf_Hebrew_Alphabets_med

FOR FULL SIZE (918 MB) CLICK HERE.

RL_ALEFBET_ 124

RL_ALEFBET_ 123

RL_ALEFBET_ 122

RL_ALEFBET_ 122

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 5 תגובות

פסח עיר־שי: כך נוצרה האות העברית המודרנית

irsai_poster_flat

שלום לכל הקוראים של הלשכה. אני שמח מאוד לשתף את המאמר הזה באדיבות אור אטלינגר, נכדו של עיר שי. לכבוד המאמר, ולכבוד המטרה הבאה עיצבתי לכולנו פוסטר חגיגי.

המטרה בפרסום המאמר והפוסטר היא לקרוא להקמתה של תערוכה גדולה וקטלוג על פסח עיר שי.

page devider קו הפרדה border

מויקיפדיה: פסח אישטוון עיר-שי (אירשאי) (בהונגרית: Irsai István;‏ 6 באוקטובר 1896 – 1968) היה מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. נמנה עם הגרפיקאים המובילים בארץ, יצר סגנון עיצוב מודרני חדשני, תרם רבות לגרפיקה הארץ-ישראלית בראשיתה ועיצב את גופן האות העברית המודרנית, "חיים". בין היתר עיצב כרזות של הנהגת היישוב ומוסדות המדינה, סמלילים של חברות, כרזות פרסומת ותעמולה ועוד.

ב-1925 עלה עיר-שי לארץ ישראל. בארץ עיצב עבודות גרפיות, כותרות עיתונים וכרזות שבלטו ברחובות תל אביב עם אותיות "חיים" המקוריות. הטיפורף יאן לוויט, שביקר בארץ ישראל ב-1929, הכליל את האות בקובץ טיפוגרפי פרי עטו, ועל כן היא רשומה במקרים רבים על שמו של לוויט.

אם ברצונכם לדעת עוד על פסח עיר שי, תוכלו לקרוא עליו בויקיפדיה, ביד ושם, בסמליל, ובכתבה הגדולה שכתב עליו יובל סהר ב״הארץ״ (יש המון תמונות!) .

למי שאין מנוי פרימיום ב״הארץ״, תוכלו להוריד את הכתבה בפידיאף כאן: (כפתור ימני, שמור קובץ כ…) יובל סער – בהונגריה לא שוכחים את המעצב פסח עיר-שי – עיצוב – הארץ

page devider קו הפרדה border

פסח עיר-שי - כך נוצרה האות העברית המודרנית - אותיות לדוגמה

סריקה באדיבות אור אטלינגר

פסח עיר־שי

כך נוצרה האות העברית המודרנית

1958

בשנות העשרים למאתנו היתה בעיית האות העברית המודרנית חשובה מאוד בעיני הציבור היהודי בארץ-ישראל. הוכחה לכך היא, שכאשר נתפרסמה ה"כרזה" הראשונה שלי ועליה מלים עבריות "מודרניות", הועלתה עובדה זו על נס בעתון "הארץ" (שהיה אז העתון הנפוץ ביותר ביישוב העברי) במאמר מיוחד ותואר כמאורע.

אין אני זוכר כעת את תכנו המלא של המאמר. היה מדובר בו על "משוגע לדבר אחד" שבעט בכל המסורת והעיז בידיים חילוניות לגעת באותיות המסורתיות. למזלי לא כאבה לי התקפה זו במשך זמן רב. כי זמן קצר לאחר מכן, לקח אותי ידידי אביגדור המאירי אל ח.נ.ביאליק, וכבר המילים הראשונות שלו שימשו פיצוי על סטירת הלחי שקבלתי מאחרים. הוא חיזק את רוחי ועודדני להמשיך בתכניתי ביצירת האות העברית המודרנית. הוא בקשני שלא ידכאו אותי ההתקפות עלי בשטח זה.

המשכתי במפעלי. הרגשתי, כי האות העברית המודפסת קבלה משמעות חדשה באותו רגע, שהלשון העברית הפכה ללשון חיה ומדוברת. אני וגם אחרים הרגישו, שיש צורך בשינוי צורני ושיהיה גם הבדל חיצוני בין האותיות המשמשות לכתבי הקודש לבין האותיות המשמשות את החיים היום-יומיים.

לשון שאיננה בשימוש יום-יומי היא תמיד סטטית, קשוחה. בניגוד לה, לשון חיה ומדוברת איננה מכירה את הסטטיות. מן ההכרח למצוא מילים חדשות למושגים חדשים, שהולכים ונוצרים. דינמיות זו צריכה להשפיע גם על הצורה הוויזואלית של האות.

אמנם יכול היה מישהו לטעון, כי אותיות עבריות אלו שימשו במשך דורות רבים את הספרות התורנית ואף את הספרות העברית החדשה. זה נכון. אבל השמרנות של היהדות הגלותית – שלה עלינו להודות בעצם על כך, שלא התבוללנו בין עמי העולם – בלמה את הדינאמיזם של הלשון העברית המדוברת והחיה.

זמן קצר אחר כך, נתקבלתי – בלי שום פרוטקציה – כפקיד המחלקה הטכנית של עירית תל-אביב. הוטל עלי להכין בשביל הקונגרס הציוני העולמי ה-14, שעמד להתקיים בווינא, דיאגרמות על התפתחותה של העיר העברית הראשונה תל-אביב, שהיו בה כבר אז 30,000 נפש. הדיאגרמות לוו בתמונות שהכינותי, כדי להמחיש את התפתחותה המהירה של "העיר הגדולה". הזמן היה קצר מאוד עד פתיחת הקונגרס, ולכן לא יכולתי לקבל על עצמי אלא את הכנת התמונות והדיאגרמות. את הכתובות העבריות על הציורים הכינו אחרים. בצער רב הגעתי למסקנה, שעל יד קווי ציור מודרני, אין האותיות העבריות המסורתיות משפיעות בצורה אסתטית על העין. 

התחלתי לצייר אותיות מודרניות יותר. הצלחתי לבסוף ליצור מן האות "ב" עד האות "ת" אותיות בצורות מיוחדות. קשיים מיוחדים היו לי עם האות "א", כי לא יכולתי לפשט את צורתה. את האות "א" מאפיינים שלושה קווים, קוו אחד אלכסוני וארוך ושני קווים מאונכים קצרים יותר. לבסוף התגברתי גם על בעיית ציורה של האות "א" המודרנית.

לא הייתי יחידי בארץ בחיפשי דרך בבעיה זו. עוד שנים רבות לפני שהגעתי לארץ–ישראל, היה חי על יד שער דמשק בירושלים אמן נלהב בשם שלמה ידידיה (חותנו של הסופר מרדכי אבי–שאול). ביישוב הישן כינו אותו "הדוד שאלה". הוא השתמש באותיות עבריות מודרניות כמוטיבים דקוראטיביים במלאכה האמנותית שלו.

את האותיות החדשות שיצרתי, שיכללתי בהמשך הזמן, עד שתיכננתי לבסוף את טיפוס האותיות העבריות המודרניות ביותר. מדגם מהן אפשר לראות כאן. עלי לציין, שיש אותיות שאין שום אפשרות לפתור בהן את המודרניזאציה. כך למשל האות "פ". בטיפוס זה נשתמש בכרזות, במקרה שאין צורך באותיות אלו בנוסח הנכתב באותיות גדולות. כאלו הן האותיות השמנות שבשורה האחרונה המודפסת כאן.

אין אני בטוח בכך, עד מתי תשארנה בעיני אותיות אלו כמודרניות ביותר. כי במשך הזמן הגעתי למסקנה, כי האות העברית היא בשביל עיני, מה שהנגינה היא לאזני. העבודה בשטח זה איננה מעייפת אותי. היא בשבילי מנוחה מרעננת ואיך אוכל לעזוב אותה?

מתוך הספר "עשר שנים למדינת ישראל",
בעריכת אלפרד זיסמן
)בהונגרית(, תל-אביב, 1958.

Fonts

סריקה באדיבות אור אטלינגר ודוד טרטקובר

pesach ir shai פסח עיר שי

סריקה באדיבות מיכאל גולן

כתבה מיכאל גולן

סריקה באדיבות מיכאל גולן
פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת