נעמה הנקין ז״ל

11241028_10153267213694435_6724220273935638326_n

בצער רב אני כותב על נעמה הנקין, שנרצחה הלילה עם בעלה איתם בפיגוע ירי סמוך לישוב איתמר.

נעמה, נוחי על משכבך בשלום. היית אישה מדהימה. למדנו עיצוב גרפי יחדיו באסכולה מימד, וזכורה לי במיוחד העבודה שיצרת במסגרת לימודייך, כתובת אש עם המילה בית, שהיתה חזקה במיוחד. סיימת את הלימודים במכללת ״הדסה״ וגם תואר ראשון במדעי הרוח ב״אוניברסיטה הפתוחה״. הקמת בית לתפארת והולדת 4 ילדים. פתחת את סטודיו ״המעבדה״ ששירת לקוחות במקצועיות. עם הזמן התגלית כיזמת מדהימה, הוצאת את הספר ״ל-כוח״, ופיתחת קורס ייחודי לטיפוגרפיה עברית – ״טיפוגרפיה למעצבים״ שיועד לגרפיקאים מהמגזר הדתי והחרדי, וזכית ללמד שני מחזורי תלמידים. אין ספק שתחסרי לתרבות העברית.

ירונימוס

פורסם בקטגוריה כללי | 2 תגובות

קטלוג קיץ 2015 של פונטייפ

מה שלומכם חברים?

הרבה זמן שלא עדכנתי, ״החיים עצמם״ דרשו ממני נוכחות יתר.
רציתי להודות לכם על כל האימיילים החמים! ריגשתם אותי כל כך.
לא ידעתי שלנישה הקטנטונת הזו יש כל כך הרבה אוהדים, שלא הבינו מה פירוש הירידה בתפוקה, שעה שהטיפוגרפיה העברית מקבלת כל כך הרבה פנים חדשות ומלהיבות, כמו היוזמה המגניבה ״22 אותיות״ של אופיר שביט מפורום ״טיפוגרפיקס״, שבה מוזמנות מעצבות ומעצבים לעצב אות מתוך האלפבית העברי. כל שבוע הוא אות אחרת, ובקרוב האות ח׳.

קיבלתי שצף של פניות מקוראים נפלאים לחזור לפעילות, ואמנם אני עדיין מתקשה להקדיש את עצמי לרווחת הכלל כפי שעשיתי לפני כן. בנוסף, טיפוגרפיה עושים באהבה או שלא עושים בכלל.
אני עסוק בפרויקט שמכלה את זמני (אבל בתקווה שיעלה יפה).
יש כמה חידושים מעניינים שעומדים בקנה.
כפי שאני תמיד אומר, אם למישהו מכן או מכם מתחשק להצטרף ולהיות עורכ/ת, אני אשמח מאוד, כי הלשכה צריכה להיות עניין משותף וקבוצתי.

בכל מקרה, בשביל לא להשאיר אתכם רעבים לגמרי, נעסוק כעת בקטלוג קיץ 2015 של פונטייפ (גילוי נאות: בשנת 2012 עיצבתי עבורם קטלוג). זה הזמן להוסיף שחברות ומעצבי פונטים אחרים יכולים לשתף את הקטלוגים שלהם דרך הלשכה, ובאופן כללי – אנשים שמקדמים את הטיפוגרפיה העברית ימצאו כאן בית חם.

אם יש לכם חידוש (או יישון) טיפוגרפי פנו אלי במייל, ואני אחזור אליכם כשאוכל. מומלץ להכין את כל החומרים – הויזואליים (קובץ pdf באיכות גבוהה ותמונות ב72 dpi) והכתובים (תיאורים קצרים, מאמרים, קומוניקטים וכו׳), וכך אוכל ״לשגר״ אותם ללשכה בהקדם האפשרי. ככל שהחומרים יותר מוכנים, כך יפורסמו מהר יותר, כי לצערי אין לי המון זמן בימים אלה.

page devider קו הפרדה border

לעניין עצמו: זה הרך הנולד, זמין להורדה.
כמעצב שעבד בחברת פונטייפ בעבר, אני מעדיף שלא לתת ביקורת על הקטלוג (כל סוג של ביקורת). הרגשתי לנכון לצרף כמה צילומים של גופנים שעניינו אותי מתוך הקטלוג, ולתת לכם לשפוט בעצמכם.

קליק ימני בעכבר על התמונה ו״שמור בשם״

new-logo-banner1.png

קטלוג פונטייפ 2015

גופן אבוקדו

2

גופן פריהיסטוריק

3

משקלים חדשים לגופן זרקא

1

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

״עדיין אופטימיים״ – עודד עזר ״מחלק רפורטים״ לדודו גבע

[צילום: גולן גפני]

[צילום: גולן גפני]

[תמונה בכותרת העמוד למעלה – צחי פרבר]

בעקבות יוזמתם של המאייר צחי פרבר ופרופ׳ דנה אריאלה, דקאן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי, תיפתח תערוכה לציון עשור למותו של יוצר הקומיקס הישראלי דודו גבע. התערוכה תיפתח ב15.2 בגלריה ויטרינה במכון טכנולוגי חולון (פורטפוליו).

פוסטר תערוכה דודו גבע

כרזת התערוכה. עיצבו: סטודיו קרן וגולן

בין האמנים שיציירו מחוות לדודו גבע, יהיה גם עודד עזר. כמו רבים אחרים, גם עזר גדל על הסטריפים שיצרו דודו גבע וקובי ניב ב׳העיר׳ על יוסף, מגוחך וחבורתו, ושאר יצירי כפיו. אלא שמר עזר החליט לנתח את כתב ידו של האדמור זצ״ל מר״ן גבע (הי״ד), וביד מנצחת של טיפוגרף, ״לחלק לו רפורטים״ בשם משטרת הטיפוגרפיה (והטעם הטוב), שהרי ידוע לכל זב חוטם ודרדק בן יומו, כיצד צריכה להיראות אות עברייה מכובדת.

עודד עזר מספר: ״כתב ידו של דודו, ה"מתחפש" לכתב מרובע, מזוהה מאד עם שפת האיור שלו והוא מבחינתי גיבור חשוב נוסף (אם כי עלום) במרחב שיצר. הדימויים המוצגים לעיל לקוחים מתוך עמודי "נספח לדו"ח מס.84250001 גבע דודו" – תרומתי הצנועה לספר ולתערוכה לכבוד דודו, שיושקו ממש בקרוב: דו"ח משטרת הטיפוגרפיה. כאן, "פשעיו" הטיפוגרפיים (היפהיפיים!) של מי שנקרא ובצדק "חלוץ הקומיקס הישראלי", זוכים לדו"ח דקדקני של משטרת הטיפוגרפיה החשאית, וישמשו כעדות נוספת ל"מרדנותו ולזלזולו המקומם בנורמות המקובלות"״.

[עודד עזר מנתח את כתב ידו של גבע]

את הכרזה והספר עיצבו סטודיו קרן וגולן. לצורך עיצובם שחזר עודד עזר את האותיות של גבע ויצר מהם לוגו:

Still–Optimistics

אם נולדתם אתמול, תוכלו לצפות בסרט הבא, שכל כולו עוסק בדודו גבע.

כתב ידו של דודו גבע

כתב ידו של האדמור זצ״ל מר״ן דודו גבע (הי״ד). התמונה מן הבלוג קווים ונקודות של יגאל זורע.

 פוסטר תערוכה דודו גבע

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

האוצר של ליף – ״אוצר אלף ביתים״ (ספר להורדה)

treasure_002 SMALL

ראובן ליף – ״אוצר אלף ביתים״.

Reuben Leaf – Hebrew Alphabets

english readers: you will find an english description below, after the hebrew text.

את ראובן ליפשיץ (קפטן ״ליף״) חלקכם מכירים ממאמר בהמשכים שאני כותב לאתר אאא, על ה״גותיקה ביידיש״. ליף עיצב את כריכת הקטלוג הזה לתערוכת בצלאל, שבה נראים שילובים טיפוגרפיים מעניינים בין המקורות האשכנזיים מימי הביניים להשפעות האוונגרדיות של תקופתו (1926).

m.7_large

[מקור – הארץ]

ליף היה ממורי בצלאל של ש״ץ. תחילה היה מתלמידיה הראשונים בתחילת המאה העשרים, ואז הפך למורה ועמד בראש מחלקת הצריבה האמנותית (באטיק) בשנת 1912. לא הרבה כתוב על פועלו (בארץ האינטרנט), אך נראה שבשלב מסוים עבר לחיות ולעבוד בארצות הברית כגרפיקאי מוכשר שעיצב עבור לקוחות פרטיים ובתי כנסת, וכנראה עסק גם שם בהוראה.

הרבה פעמים אני מפנטז למצוא אוסף טיפוגרפי נרחב שלא התגלה עדיין, ובאמצעות התורם היקר גיא טמם – הקליגרף הידוע גם כOtiot, נתאפשר לי לסרוק את האוצר הזה  – ״אוצר אלף ביתים״, ולהביאו עד אליכם, קוראים יקרים. זוהי עבודה מונומנטלית ומקיפה שהיא גם קטלוג טיפוגרפי שבו אסף וצייר ליף כתבים עבריים עבריים שונים מתקופות שונות, גם קטלוג של הטיפוגרפיה העברית העכשווית של זמנו, וגם קטלוג של ממצאים טיפו-אתנוגרפיים עבריים. האזכור האחרון מוכר לכם אולי מהמאמר באאא (לינק – 1, 2), מהמשלחת האתנוגרפית של אנ-סקי בשנת 1912. כאמור, במאה ה־20 יצאה משלחת של האמנים היהודיים אנ־סקי ואליעזר "אל" ליסיצקי לרוסיה על מנת לאסוף מוטיבים של אמנות יהודית עממית. מוטיבים אלו פורסמו והשפיעו על אמנים יהודיים רבים.

RL_ALEFBET_

אפשר לומר שמסמך דומה בהיקפו לא נוצר עד לספרה החשוב של עדה ירדני, ״ספר הכתב העברי״ משנת 91 בהוצאת כרטא (למרות שספרה של ירדני הוא יותר ארכיאולוגי והיסטורי, ועוסק במאפיינים הפלאוגרפיים של הכתבים השונים בצורה מדוקדקת יותר). ועם זאת, באופן מוזר, הספר של ליף הוא בעיני חידוש. לא יצא לי לשמוע עליו אלא לאחר חקירה ממושכת במעבה האינטרנט. אף טיפוגרף שעמו דיברתי לא הזכיר את הספר. את האזכור היחידי מצאתי במאמר שכתב לאחרונה גדעון עפרת על פועלם הטיפוגרפי של עולי גרמניה, ובו מתואר בקצרה שהספר הופק בהוצאה עצמית מחוץ להקשר הבצלאלי. מעניין אותי עד כמה היה ידוע הספר בין הגרפיקאים פה בארץ, האם היה בשימוש ביניהם או שהיה ידוע רק ליודעי ח״ן. האם לספר הזה היתה השפעה טיפוגרפית בארץ, או שמה רק בחו״ל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המהדורה המשותפת עמכם היא משנת 1950 בהוצאה עצמית (״הסטודיה של ראובן ליף, 324 מזרח רחוב 18, ניו־יורק, נ.י.״), בעברית ובאנגלית. הכריכה קשה ומודפסת וכרוכה בכריכת ספיראלה. לעיתים ניתן למצוא מהדורה מאוחרת יותר (כנראה באנגלית בלבד) לרכישה באיביי או באמזון. מתוך 124 העמודים ניתן למצוא 70 לוחות (עמודים) שבכל אחד מהם סוג כתב עברי שונה, או דוגמאות שונות של כתבים אבודים. ניתן להתווכח על איכות חלק מהכתבים, במיוחד המודרניים ביניהם, אבל אין ספק כי זהו ספר מקיף וחשוב. הוא מכיל גם טקסטים בעברית ובאנגלית הכוללים מבוא ופירוט על כל סוג כתב ולוח.

ראיתי לנכון לתמלל כאן את המבוא בהמשך. הקובץ להורדה כאן בגודל  כ300 מגה בייט.

קובץ בגודל בינוני קליק ימני בעכבר על התמונה ו״שמור בשם״

DOWNLOAD BUTTON tiny

Reuben_Leaf_Hebrew_Alphabets_med

להורדת הקובץ באיכות מלאה (918 מ.ב) הקליקו כאן.

page devider קו הפרדה border

״

מבוא

בספר הזה נעשה הנסיון הראשון לאסוף בכרך אחד את מבחר הכתיב העברי והגרפקה של של תקופה בת אלפים שנה, בערך

העדרו של ספר־שימוש ממין זה, המכיל צורות הכתיב העברי המסורתי גרם לכשלונם של כמה אמנים ומציירים גראפים.

מלבד החיבורים הספורים והקובצים על כתבי־יד עתיקים, פליאוגרפיה ואינקונבולה, אין עדין אף ספר־עזר אחד, שיגיש לעובד בשדה הזה, את החומר התמציתי לשימוש במלאכתו. הספרות הדלה שנדפסה על הנושא הזה אזלה מן השוק מכבר ואין להשיגה.

מאסף הקובץ הזה, אמן־גראפיקה לפי מקצועו, הרגיש בעצמו את כל הקושי הכרוך במלאכה הזאת. אחרי שהקדיש זמן ומרץ רב לחקירה בהתפתחות הא״ב העברי וגילגוליו הרבים במשך הדורות, עלה על דעתו שאולי יועיל לחבריו במקצוע הזה בהוציאו לאור את תוצאות חקירותיו.

התקדמות האמנות הגראפית הכללית והשגיה הכבירים בכל קצוי העולם באו, במידה מרובה, לרגלי ההפצה של הספרות המקצועית הרבה בכל לשונות אירופה החשובות. המאסף מקוה כי הוצאה לאור של הקובץ הזה תועיל להשבחתה של אמנות האותיות העבריות.

לא מיותר יהיה להזהיר את האמן שאינו רגיל באותיות העבריות על החשיבות הרבה של ״בהירות הקריאה״ בכל אות ואות שיוציא מתחת ידו. תנאי ראשון הוא ויסודי, חוק ולא יעבור. עליו להכיר את הקורא העברי והרגלי־ראייתו בקריאה. וכמו שהוא זהיר בשמירת השלד היסודי של האות הלאטינית, או הרוסית, באותו היחס הרציני ובאותה הזהירות עליו להעתיק גם את צורות האותיות העבריות המקובלות, או לעצב צורות חדשות, לפי רוח המסורת היהודית. צורות האותיות העבריות הן לא רק מורשת תרבותית, הן גם חלק של הכרתו של הקורא היהודי.

בגבולות המסורת ובהירות־הקריאה נשאר עוד כר נרחב לחידושים בסיגול האותיות לצרכיו השימושיים השונים של האמן, כמו שיוכח בעיינו בלוחות הקובץ הזה.

הוא ימצא בקובץ הזה אוצר ממבחר יצירותיהם של הסופרים העבריים, מדפיסים ואמנים גראפיים של העבר וההווה.

האלפביתים בשביל הקובץ נבחרו מבין כתבי־היד הבאים מארצות שונות וה טיפוסיים לתקופות השונות בארצות אירופה, אסיה ואפריקה. כולם הועתקו בזהירות רבה ממקורות נאמנים ובדוקים. השינוים, כשנעשו פה ושם, נזכרים בביאורים ללוחות.

נוסף לאותיות והגראפיקה נמצאים ארבעה לוחות המכילים את ״העיטורים העממיים היהודיים״ (אידישע פאָלקס ארנאמענטן) שנדפסו פה מחדש, עפ״י חוברת שהופיעה בוויטבסק, רוסיה, לפני חצי־יובל שנים. הנימוקים להדפסה חדשה זאת נתונים על הדף האחרון של הביאורים ללוחות.

המקורות של האלפביתים ושאר החומר הנדפס נתונים לביאורים ללוחות. בעזרת הרשימה הביבליואוגרפית ימצא המתענין בכתיב העברי את שמות הספרים אשר שמשו מקורות למאסף החומר האלפביתי הזה. שם נמצאת רשימת ספרים קצרה באנגלית ושפות אחרות על מקצוע האותיות.

המבוא והביאורים ללוחות נתונים בעברית ובאנגלית, בכדי שתוכן הספר יובן גם לקוראים מחוץ לגבולות ארצות־הברית, ומפני שאין עוד ספר־עזר כעין זה בנמצא בשום מקום.

״

page devider קו הפרדה border

English Description:

Reuben Leaf – Hebrew Alphabets

This is a scanned early edition of a hebrew typography catalog from 1950. It was written, designed, and drawn by the graphic designer and "Bezalel" teacher Reuben Leaf (formerly Lifshits).

This book was donated to this blog by the calligrapher Guy Tamam, and scanned by me (yaronimus). One may acquire a later edition in used condition when available in Ebay or Amazon. The book has a hard cover and is spiral-bound, and was printed and published by Reuben Leaf in N.Y.

"The art of calligraphy has been greatly admired throughout history, both by those proficient in scribal skills, as well as by those to whom it has aesthetic and cultural appeal. Until now, however, very little has been competently produced on this subject. 'Hebrew Alphabets' is a compilation of plates of the most prominent forms of Hebrew lettering from ancient times to the present. In this collection, Reuben Leaf has afforded the general public a glimpse into the development of the Hebrew alphabet in its broadest scope. The author, himself a graphic artist, presents the results of extensive research into Jewish sciptual culture. Historically, the Hebrew alphabet has undergone many physical changes, as can readily be observed by comparing the various plates in this book." (amazon)

download the book: right click on the button, "save as".

size: 332 mb.

DOWNLOAD BUTTON tiny

Reuben_Leaf_Hebrew_Alphabets_med

FOR FULL SIZE (918 MB) CLICK HERE.

RL_ALEFBET_ 124

RL_ALEFBET_ 123

RL_ALEFBET_ 122

RL_ALEFBET_ 122

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 4 תגובות

פסח עיר־שי: כך נוצרה האות העברית המודרנית

irsai_poster_flat

שלום לכל הקוראים של הלשכה. אני שמח מאוד לשתף את המאמר הזה באדיבות אור אטלינגר, נכדו של עיר שי. לכבוד המאמר, ולכבוד המטרה הבאה עיצבתי לכולנו פוסטר חגיגי.

המטרה בפרסום המאמר והפוסטר היא לקרוא להקמתה של תערוכה גדולה וקטלוג על פסח עיר שי.

page devider קו הפרדה border

מויקיפדיה: פסח אישטוון עיר-שי (אירשאי) (בהונגרית: Irsai István;‏ 6 באוקטובר 1896 – 1968) היה מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. נמנה עם הגרפיקאים המובילים בארץ, יצר סגנון עיצוב מודרני חדשני, תרם רבות לגרפיקה הארץ-ישראלית בראשיתה ועיצב את גופן האות העברית המודרנית, "חיים". בין היתר עיצב כרזות של הנהגת היישוב ומוסדות המדינה, סמלילים של חברות, כרזות פרסומת ותעמולה ועוד.

ב-1925 עלה עיר-שי לארץ ישראל. בארץ עיצב עבודות גרפיות, כותרות עיתונים וכרזות שבלטו ברחובות תל אביב עם אותיות "חיים" המקוריות. הטיפורף יאן לוויט, שביקר בארץ ישראל ב-1929, הכליל את האות בקובץ טיפוגרפי פרי עטו, ועל כן היא רשומה במקרים רבים על שמו של לוויט.

אם ברצונכם לדעת עוד על פסח עיר שי, תוכלו לקרוא עליו בויקיפדיה, ביד ושם, בסמליל, ובכתבה הגדולה שכתב עליו יובל סהר ב״הארץ״ (יש המון תמונות!) .

למי שאין מנוי פרימיום ב״הארץ״, תוכלו להוריד את הכתבה בפידיאף כאן: (כפתור ימני, שמור קובץ כ…) יובל סער – בהונגריה לא שוכחים את המעצב פסח עיר-שי – עיצוב – הארץ

page devider קו הפרדה border

פסח עיר-שי - כך נוצרה האות העברית המודרנית - אותיות לדוגמה

סריקה באדיבות אור אטלינגר

פסח עיר־שי

כך נוצרה האות העברית המודרנית

1958

בשנות העשרים למאתנו היתה בעיית האות העברית המודרנית חשובה מאוד בעיני הציבור היהודי בארץ-ישראל. הוכחה לכך היא, שכאשר נתפרסמה ה"כרזה" הראשונה שלי ועליה מלים עבריות "מודרניות", הועלתה עובדה זו על נס בעתון "הארץ" (שהיה אז העתון הנפוץ ביותר ביישוב העברי) במאמר מיוחד ותואר כמאורע.

אין אני זוכר כעת את תכנו המלא של המאמר. היה מדובר בו על "משוגע לדבר אחד" שבעט בכל המסורת והעיז בידיים חילוניות לגעת באותיות המסורתיות. למזלי לא כאבה לי התקפה זו במשך זמן רב. כי זמן קצר לאחר מכן, לקח אותי ידידי אביגדור המאירי אל ח.נ.ביאליק, וכבר המילים הראשונות שלו שימשו פיצוי על סטירת הלחי שקבלתי מאחרים. הוא חיזק את רוחי ועודדני להמשיך בתכניתי ביצירת האות העברית המודרנית. הוא בקשני שלא ידכאו אותי ההתקפות עלי בשטח זה.

המשכתי במפעלי. הרגשתי, כי האות העברית המודפסת קבלה משמעות חדשה באותו רגע, שהלשון העברית הפכה ללשון חיה ומדוברת. אני וגם אחרים הרגישו, שיש צורך בשינוי צורני ושיהיה גם הבדל חיצוני בין האותיות המשמשות לכתבי הקודש לבין האותיות המשמשות את החיים היום-יומיים.

לשון שאיננה בשימוש יום-יומי היא תמיד סטטית, קשוחה. בניגוד לה, לשון חיה ומדוברת איננה מכירה את הסטטיות. מן ההכרח למצוא מילים חדשות למושגים חדשים, שהולכים ונוצרים. דינמיות זו צריכה להשפיע גם על הצורה הוויזואלית של האות.

אמנם יכול היה מישהו לטעון, כי אותיות עבריות אלו שימשו במשך דורות רבים את הספרות התורנית ואף את הספרות העברית החדשה. זה נכון. אבל השמרנות של היהדות הגלותית – שלה עלינו להודות בעצם על כך, שלא התבוללנו בין עמי העולם – בלמה את הדינאמיזם של הלשון העברית המדוברת והחיה.

זמן קצר אחר כך, נתקבלתי – בלי שום פרוטקציה – כפקיד המחלקה הטכנית של עירית תל-אביב. הוטל עלי להכין בשביל הקונגרס הציוני העולמי ה-14, שעמד להתקיים בווינא, דיאגרמות על התפתחותה של העיר העברית הראשונה תל-אביב, שהיו בה כבר אז 30,000 נפש. הדיאגרמות לוו בתמונות שהכינותי, כדי להמחיש את התפתחותה המהירה של "העיר הגדולה". הזמן היה קצר מאוד עד פתיחת הקונגרס, ולכן לא יכולתי לקבל על עצמי אלא את הכנת התמונות והדיאגרמות. את הכתובות העבריות על הציורים הכינו אחרים. בצער רב הגעתי למסקנה, שעל יד קווי ציור מודרני, אין האותיות העבריות המסורתיות משפיעות בצורה אסתטית על העין. 

התחלתי לצייר אותיות מודרניות יותר. הצלחתי לבסוף ליצור מן האות "ב" עד האות "ת" אותיות בצורות מיוחדות. קשיים מיוחדים היו לי עם האות "א", כי לא יכולתי לפשט את צורתה. את האות "א" מאפיינים שלושה קווים, קוו אחד אלכסוני וארוך ושני קווים מאונכים קצרים יותר. לבסוף התגברתי גם על בעיית ציורה של האות "א" המודרנית.

לא הייתי יחידי בארץ בחיפשי דרך בבעיה זו. עוד שנים רבות לפני שהגעתי לארץ–ישראל, היה חי על יד שער דמשק בירושלים אמן נלהב בשם שלמה ידידיה (חותנו של הסופר מרדכי אבי–שאול). ביישוב הישן כינו אותו "הדוד שאלה". הוא השתמש באותיות עבריות מודרניות כמוטיבים דקוראטיביים במלאכה האמנותית שלו.

את האותיות החדשות שיצרתי, שיכללתי בהמשך הזמן, עד שתיכננתי לבסוף את טיפוס האותיות העבריות המודרניות ביותר. מדגם מהן אפשר לראות כאן. עלי לציין, שיש אותיות שאין שום אפשרות לפתור בהן את המודרניזאציה. כך למשל האות "פ". בטיפוס זה נשתמש בכרזות, במקרה שאין צורך באותיות אלו בנוסח הנכתב באותיות גדולות. כאלו הן האותיות השמנות שבשורה האחרונה המודפסת כאן.

אין אני בטוח בכך, עד מתי תשארנה בעיני אותיות אלו כמודרניות ביותר. כי במשך הזמן הגעתי למסקנה, כי האות העברית היא בשביל עיני, מה שהנגינה היא לאזני. העבודה בשטח זה איננה מעייפת אותי. היא בשבילי מנוחה מרעננת ואיך אוכל לעזוב אותה?

מתוך הספר "עשר שנים למדינת ישראל",
בעריכת אלפרד זיסמן
)בהונגרית(, תל-אביב, 1958.

Fonts

סריקה באדיבות אור אטלינגר ודוד טרטקובר

pesach ir shai פסח עיר שי

סריקה באדיבות מיכאל גולן

כתבה מיכאל גולן

סריקה באדיבות מיכאל גולן
פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

לא נעלמנו :)

הלשכה בפגרה של כחודש, ואינשאללה אם לא יכיש אותי נחש, אוכל לפרסם איזה פוסט בקרוב.

לכל תורמי הלשכה תודה רבה וסליחה על הקצב האיטי, יש שיקולי פרנסה ש״מפריעים״ לי כרגע..

תודה רבה גם לתורם הכספי.

ירונימוס

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

אות היא לעולם – פרופ׳ אשר אורון – עיצוב כתב עברי חדש

poster_002 flat

אני מעלה את המאמר הזה מתוך אסופת המאמרים ״אות היא לעולם״. התמלול של המאמר לקוח כולו מ״טיפוגרפיה עברית״. רחשי תודה נתונים לפרופסור סיון טולדו, שהחל משנת 2004 פתח את אתר ״טיפוגרפיה עברית״, והעלה אליו כמה מאמרים חשובים על הטיפוגרפיה העברית, ותמלל את המאמר הזה בין השאר. בתקופה ההיא לא היו כמעט מקורות ידע על טיפוגרפיה עברית ברשת, ולכן שמור לטולדו כבוד מיוחד.

עוד בסדרה זו ניתן למצוא את מאמרו של הנרי פרידלנדר על עיצוב האות ״הדסה״, ומאמרו של אליהו קורן על עיצוב התנ״ך והגופן הקרויים על שמו.

page devider קו הפרדה border

אורון, אשר. ״עיצוב כתב עברי חדש״. אות היא לעולם. עורך: משה שפיצר. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לתרבות תורנית, 1989. 91.

page devider קו הפרדה border

כשניגשתי לעצב את סדרת האותיות הידועות כיום בשם “אורון”, עמדו לפני שלוש מטרות:

אות עברית בעלת אופי מודרני, המתאימה לדברי דפוס, לאריזות, לשילוט ולפרסום, בהם התפיסה היא פונקציונלית ולא קישוטית.

משפחת אותיות בעלת 4 משקלות ויותר, המאפשרת שילובים וצירופים שונים ביניהם.

סדרת אותיות עבריות לשימוש יחד עם אותיות לטיניות בפריטים שונים, אותם התבקשתי לעצב, ואשר בהם היה צורך לשלב עברית בשפה זרה אחת או יותר, כמו, למשל, בעלונים לתיירים, באריזות, בשילוט, בניירת רשמית ועוד.

אחת ההחלטות הראשונות שנדרשו לפני התחלת העיצוב היתה בחירת אות לטינית כמתאימה ביותר לשילוב עם האות העברית המתוכננת. הבחירה נפלה על אותיות בשם יוניברס (Univers) שעוצבו על ידי המעצב השווייצרי אדריאן פרוטיגר (Adrian Frutiger). בנוסף לסגולות הצורניות של אותיות אלו, היו להן שתי תכונות חשובות נוספות: הן תוכננו מראש כסדרה המורכבת ממשקלות — דרגות שונות של עובי ושל רוחב — והן עוצבו במיוחד לשיטת הסדר-צילום.

כאן המקום להשוות בין האות העברית והאות הלטינית ולמנות מספר הבדלים חשובים ביניהן (ראה תמונה 4).

image005

דוגמא 4: האלף בית העברי ליד האלפא-ביתא הלטינית לשם השוואה: מספר החריגים מעל לשורה ומתחתיה רב בלטינית לעומת העברית.

כיוון הכתיבה והקריאה הפוך: עברית קוראים מימין לשמאל; לטינית משמאל לימין. כדי להקל על התנועה של עין הקורא על-פני הטקסט, חשוב להקנות לאותיות כיוון ברור. כלל זה הפוך בשתי השפות.

בעברית רק אות אחת — הלמד — בולטת מעל לשורה, בעוד שבלטינית בולטות מעל לשורה תשע אותיות (ascenders) המופיעות ברובן בתדירות גבוהה בטקסט, וזאת בנוסף לאותיות הרַבּתיות (CAPS) הבולטות כמובן גם הן מעל לשורה. דבר זה גורם לכך ששורת הטקסט באותיות לטיניות נראית חופשית יותר, גבוהה יותר, וכהה יותר, גם אם שתי השורות שוות בגובה הבסיסי שלהן (x-height).

הדגש האופקי החזק בשורת הטקסט נובע משתי תכונות נוספות (ראה שורות 1-14 בתמונה 1): באות העברית הקווים האופקיים עבים בהרבה מן הקווים האנכיים, בניגוד לאות הלטינית שבה הקווים האנכיים עבים בדרך כלל מן הקווים האופקיים. שנית, האותיות העבריות מרובעות באופיין, ובצירופן למילים נוצר קו כמעט רצוף בחלק העליון של השורה, בעוד שהאותיות הלטיניות מעוגלות בחלקן הגדול ויוצרות שורות טקסט חופשיות יותר.

image007

דוגמא 1: ההתפתחות המוגבלת בצורתה של אות הדפוס העברית מודגמת בשורות אלו, המחולקות לארבע קבוצות:

שתי השורות הראשונות (1, 2) הן מתוך התנך שסודר והודפס על-ידי סלומון סונסינו ב-1488, קרוב להמצאת אות הדפוס הבודדת.
שלוש השורות הבאות (3, 4, 5) הן פרנק-ריהל, מרובע ומרים, מתוך קטלוג אותיות עבריות של ה. ברטולד א.ג., שיצא לאות באפריל 1924. שלושה כתבים אלו, בשינויים קלים, שימשו ודאי, במשך השנים שמאז עוצבו, את רוב דברי הדפוס שהודפסו עד היום.
תשע השורות הבאות (6-14) נוצרו ב-50 השנה האחרונות, ועם כל ההבדלים ביניהן השמרו בהן המאפיינים העיקריים של אות הדפוס המרובעת. האותיות הן (לפי מספרי השורות):
6. סת”ם;
7. שוקן (מעצבת — פרנצסקה ברוך);
8, 9. הדסה קל וכבד (הנרי פרידלנדר);
10. דוד (איתמר דוד);
11, 12. נרקיס (צבי נרקיס);
13, 14. אהרוני קל וכבד (טוביה אהרוני).
האותיות בשמונה השורות האחרונות (15-22) עוצבו כולן במחצית הראשונה של שנות השישים ובכולן נלקחה בחשבון האפשרות של שימוש ביחד עם אותיות לטיניות.
15, 16. אותיות שעוצבו לשימושה הבלעדי של חברת 'אל על' על-ידי ירחמיאל שכטר.
17, 18. האותיות בשורות אלה עוצבו על-ידי צבי נרקיס לשימוש יחד עם האותיות הרבתיות בסדרת האותיות פוליו.
19.אורון קל
20. אורון בינוני
21. אורון כבד
22.אורון מודגש (עיצוב הגופנים בארבע השורות האחרונות מתואר במאמר זה).

הצורך בהתאמת אות עברית לאות אנגלית, במיוחד לאור ההבדלים האמורים, חייב החלטה עקרונית נוספת לפני התחלת העיצוב (ראה תמונה 5) — האם להתאים את גובה האותיות העבריות לגובה האותיות  הרַבּתיות  (CAPS) בלטינית או לאותיות הקטנות (lower case). לכאורה, בהיות האותיות העבריות מרובעות באופיין, היה טבעי להתאים את העברית לאותיות הרבתיות בלטינית; אך פתרון זה לא נראה לי, הן מן השיקול הפונקציונלי — אותיות רבתיות בלטינית קריאות פחות ואינן מתאימות לטקסטים הארונים משתיים שלוש שורות — והן מן השיקול הצורני, אסתטי — התאמת גובה האותיות העבריות לגובה האותיות הרבתיות באנגלית תביא לכך שמעל לשורה העברית ומתחתיה יבלטו הלמ”ד וחמש האותיות החורגות מתחת לשורה, בו-בזמן שהלטינית תהיה בגובה אחיד, בלתי-משתנה.

image008

דוגמא 5: בשורה העליונה — אותיות אורון ואותיות יוניברס מותאמות לגובה האות הקטנה (lower case), כאשר גובה האותיות החורגות מעל לשורה ומתחתיה שווה בשתי השפות. בשורה התחתונה — האותיות שעיצב צבי נרקיס להתאמה עם האותיות הרבתיות של פוליו, כך שרק בעברית יש אותיות החורגות מעל לשורה ומתחתיה.

החלטה זו, להתאים את העברית לגובה האותיות הלטיניות הקטנות (lower case) התחזקה משיקול נוסף — הצורך לשלב בשורת הטקסט העברי צורות עגולות, החסרות כמעט לחלוטין באות המסורתית (ראה שורות 3, 4, 6 בתמונה 1) ואפילו באותיות המאוחרות כמו מרים ואהרוני (שורות 5, 13, 14 בתמונה 1). הוספת אלמנטים צורניים, שלא היו קודם באות העברית, עשויה היתה לתרום, לדעתי, קודם-כל לקריאוּת נוספת בכל שמספר אותיות יקבלו אפיון נוסף, המחזק את ההבדל בין לבין יתר האותיות. עם זאת גם נוסף אלמנט סגנוני, המרכך את נוקשותה של האות העברית המרובעת לעומת צורתן הרכה, העגולה והזורמת של אותיות רש”י (ראה תמונה 2).

image009

דוגמא 2: האופי המעוגל, הרך והזורם של אותיות רש”י בולט במיוחד בהשוואה לאותיות המרובעות שבדוגמא 1.

הנסיון שלי לתכנן מראש את סדרת האותיות החדשה ב־4 משקלות לפחות (דק, בינוני, עבה ועבה מאוד) הביא להחלטה נוספת — היה צורך בקביעת עובי כמעט זהה בין הקווים האנכיים והאופקיים באותיות, כדי שיהיה אפשר לשמור על אופי אחיד ויחסי גובה-רוחב אחידים בכל אות ואות במשקלותיה השונים. גם החלטה צורנית זו נגדה את אופיה המסורתי של האות העברית, שבה הקווים האופקיים מודגשים יחסית לקווים האנכיים.

אות היא לעולם-קובץ מאמרים לעיצוב האות העברית-95

דוגמא 3: שורות נסיוניות אלו נעשו עם השלמת השלב הראשון של העיצוב, בנובמבר 1965. בשלב זה הושלמו שלושה משקלות (קל, בינוני, וכבד). כפי שאפשר לראות בשמונה השורות התחתונות, היתה התאמה טובה בין העברית ללטינית בגובה השורות, בכהות שלהן ובאופי שני הטקסטים. דווקא ההתאמה הטובה, שהושגה בשלב זה, הביאה להחלטה לחזק את ייחודה של האות העברית על-ידי הדגשת הכיוון שמאלה. השווה את האותיות ו, י, מ, ס, פ, ש, ן, שבתמונה זאת, עם אותן אותיות בדוגמא 7, לאחר התיקון הקל. תיקונים קלים אלו כוללים חלק מן המאפיינים של הכתב החדש המתואר במאמר זה.

לאחר תהליך ארוך של עיצוב ושינויים רבים השלמתי את האותיות בשלושה משקלות של 6, 10, ו־12 נקודות. ההתאמה בין השפות היתה טובה, אפילו טובה מדי. המסקנה שלי מנסיון זה (ראה תמונה 3) היתה, ששורות הטקסט העברי דומות מדי לטקסט האנגלי. תכונה אחת חשובה ביותר, המבדילה בין אותיות עבריות לאותיות לטיניות היא כיוון הקריאה המנוגד. תכונה זו כמעט נעלמה מן האותיות שעיצבתי, זאת בזכות העיצוב הסימטרי שהענקתי לחלק מן האותיות המופיעות בתדירות גבוהה בטקסט (ו, י, ס, פ, ש). החלטתי לחזק את הנטיה שמאלה של כל האותיות שבהן הדבר אפשרי, ויחד עם זאת להדגיש עוד יותר אלמנטים עגולים המגדילים את ה”זרימה” בשורה. כך נוספו הנטיות הקלות שמאלה בראש הקווים האנכיים באותיות ו, י, ל, מ, ן, וחלו שינויים ב א, ס, ע, פ, צ, ש, שהעניקו לאותיות האלו ולטקסט שסודר מהן כיוון ברור ודינמי.

image010

דוגמא 6: שורות נסיוניות אלו מציגות את אותיות אורון מודגש, כבד, בינוני וקל מול אותיות יוניברס 75, 65, 55, ו־45 שעיצב אדריאן פרוטיגר. שורות אלו סודרו לאחר הכנסת כל התיקונים הסופיים באותיות העבריות החדשות, כך שנוספה להן הזרימה שמאלה (השווה עם השלב הקודם בדוגמא 5).

בשורות הנסיוניות בארבעת המשקלות בדוגמא למעלה (תמונה 6) מופיעות האותיות בצורתן הסופית. מהשוואת שורות אלו לשורות הנסיוניות הקודמות (תמונה 3) אפשר לראות את ההבדל הגדול שנוצר כתוצאה מחצי תריסר שינויים קלים יחסית, שינויים המהווים את המאפיינים המובהקים של משפחת האותיות הזאת.

image011

דוגמא 7: העיצוב הסופי בארבעת המשקלות — אורון מודגש, כבד, בינוני וקל.

לבסוף עוצבו הספָרות, בארבעת המשקלות, בגובה האותיות הקטנות (lower case) לחיזוק ההחלטה הראשונה להשוות את שתי השפות בגובה זה. כך בעצם נוצרה האפשרות להשתמש, יחד עם האותיות העבריות או הלטיניות, בספָרות של יוניברס הלטיני או בספָרות החדשות (ראה תמונה 8).

image012

דוגמא 8: בעוד הספרות באותיות יוניברס (שורה עליונה) הן בגובה האותיות הרבתיות (CAPS) הותאמו הספרות בכתב העברי החדש (שורה תחתונה) לגובה האותיות הקטנות.

מאז הושלמו האותיות, בראשית שנת 1966, נעשה בהן שימוש כמעט בכל תחום אפשרי; בדפוס, בשילוט, בטלוויזיה ובכל מימד וחומר, בשילוב עם שפה לועזית וככתב עברי העומד בזכות עצמו. רבים מעמיתי למקצוע התקשו לקבל חלק מן האותיות והכניסו בהן שינויים בשימושים שונים. אחרים סיגלו דווקא מאפיינים חדשים אלו לכתבים חדשים שפותחו. נראה שאותיות אלו הופיעו בזמן הנכון ומילאו חלל שהיה קיים במבחר צורות האות העברית.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , | 2 תגובות