״גראפיקה שימושית והצייר הגראפיקאי״ – 1943

כתבה מעניינת שסרק אלעד שולץ מהשבועון ׳9 בערב׳ שיצא בתאריך 18.2.43 בנושא ׳גרפיקה שימושית׳ (השם שניתן בתקופה ההיא למקצוע שהיום נקרא ״תקשורת חזותית״ או ״עיצוב גרפי״). הכתבה אינה חתומה, והיא מנסה להסביר את המקצוע שלנו לקהל הרחב, ולעודד את הקהל ובמיוחד את היצרנים ואנשי הפוליטיקה והתרבות לבוא לתערוכה ולהתרשם מעיצוביהם של חברי ״אגודת הציירים העברים לגרפיקה שמושית בארץ־ישראל״. לצערי אין ברשותי מידע נוסף על התערוכה או עותק של קטלוג (אם היה), אבל ניתן להתרשם מן הקטלוג של התערוכה משנת 1936.

לנוחותכם תמללתי את הכתבה (פה מתחת לתמונה).

״

גראפיקה שימושית איננה אמנות לשמה. זוהי אמנות הקשורה במטרה מיוחדת: הסברה אמנותית לציבור הרחב בצורה פופולארית מובנה; לשם מגמה מסוימת – מסחרית, תרבותית או ציבורית־כללית. הציור הגראפי משמש אמצעי יעיל להקלטת דברים חדשים בתכלית. הגראפיקאי משמש פה למזמין, מוסיף לקונה פירוש והסברה.

פעולה זו דורשת מהגראפיקאי:

  1. שפע המצאות וטעם מפותח.
  2. יכולת רבה בציור ורישום. תחושת הצבע וידיעה יסודית בטכניקה של ההדפסה.
  3. התמצאות והעמקה בבעיות המיוצגות ע״י המזמין
  4. גישה פסיכולוגית אל אותם החוגים שהמזמין רוצה לפנות אליהם

על הגראפיקאי בארץ־ישראל מוטל נוסף לכך להתחשב עם גוון התושבים, שמוצאם מארצות ותרבויות שונות מזה וההיקף המצומצם של הישוב מאידך – כדי להוציא דבר מתוקן בהחלט באמצעים מוגבלים.

לפני גידול התעשיה בארץ היה הפרסום נתון בעיקרו לענינים לאומיים או פוליטיים. בגלל תנאי ההדפסה אז, היו עבודות הפרסום ברובן נעשות בחו״ל. הפירמות המסחריות היו שולחות משם יחד עם הסחורה, גם את דברי הפרסום. וברור שפרסום זה לא התאים ע״פ רוב לתנאי הארץ ולעמים השוכנים בה. עם העליה המוגברת של בעלי המקצוע השונים עלה לפר(ו)ח ענף התעשיה בארץ ויחד עם זה באה גם הדרישה לפרסום התוצרת – והפרסום הזה נעשה בארץ. כמה דברי פרסום כרלו הצליחו במיוחד והם פתחו אפשרויות־יצירה בשביל הגראפיקאי הארצי־ישראלי שנעשה מאז שותף נכבד לעצם התעשיה והייצור. גם פירמות חו״ל פנו אל הגראפיקאי בארץ בהזמנות על הצעות של פרסום סחורותיהם. ההשתתפות הפעילה של הגראפיקאים בחיים הגלגליים והתרבותיים בארץ גדלה. ויחד עם זה בא גם הצורך לארגן את הכוחות השונים העובדים בשדה הגראפיקה השימושית. זה נתן בשנת 1935 את הדחיפה להקמת ארגון מקצועי של הגראפיקאים בשם ״אגודת הציירים העברים לגראפיקה שימושית בארץ־ישראל״.

אגודה זו מטרתה היא: גיבוש הנסיונות הרבים הנעשים בשדה הגראפיקה לכדי מקצוע משוכלל, המשלב את כוחו האמנותי לפיתוח הארץ ולהעלאתה של הגראפיקה עצמה: חילוף רעיונות בין החברים, הרצאות, פרסומים ותערוכות כלוואי לפעולה. ניכרות בחיי יום־יום של הארץ: כל סמל מסחרי, כל אריזת תוצרת וסחורה, מודעות בעיתונות, פרוספקטים, פלאקאטים, פרסום בקולנוע. הספר העברי, השפה העברית – הכל החל לקבל צורה נאה ומאלפת.

כללו של דבר: מתעודתה של האגודה היא לפתח את הטעם הטוב של היצרן והקונה כאחד ולסייע לשניהם – לתועלת התוצרת העברית בארץ.

התערוכה הראשונה של האגודה נתקיימה סמוך להוסדה בשנת 1936 בימי ״יריד־המזרח״ ועוררה ענין רב בחוגי הישוב. עכשיו, בימי המלחמה, החליטה האגודה על תערוכה שניה. תערוכה זו מגמתה להראות לציבור הרחב את יצירת הגראפיקאי בתנאים החדשים. מהחומר הרב המוצג בתערוכה יש לראות מה רבה האפשרות להוציא לפועל עבודות נאות וקולעות למטרה לא רק באמצעי־פרסום וחמרי־עבודה בלתי מוגבלים של ימי־שלום, כי אם גם בכל הצמצום וההגבלה של ימי מלחמה.

תערוכה זו כוונתה גם לתת מושג על הרבגוניות שבעבודת הגראפיקאי ולעורר את תשומת־לב הציבור על הצורך והתועלת לאפשר לאנשי המקצוע שיתוף יותר בשרות הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות.

״

כרזת ״תערוכת גרפיקה שמושית בארץ בימי שלום ומלחמה״ מאת רודי דויטש דיין, 19443.
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

על טיפוגרפיה ואותיות דפוס מאת גדעון שטרן

זהו ספר (או חוברת) שלישי בסדרת ספרי טיפוגרפיה וקליגרפיה ״ברקת״ בהוצאת אבן חושן. החוברת עוצבה בידי גדעון שטרן ז״ל ויצאה לאור בשנת 2004 כנראה, לרגל תערוכה של דברי דפוס בעיצובו, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ירושלים.

הלשכה רוצה להודות לגיא אלדר שסרק את החוברת. כל הכבוד!

החוברת הזאת היא עיבוד של הרצאה שהשמעתי באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1998.

מטרת ההרצאה היתה לעורר עניין בטיפוגרפיה ובאות העברית אצל אנשים שמעולם לא שמעו על הנושא או לא היו ערים לו. ידידים המליצו לי לעבד את נוסח ההרצאה ולהוציאה לאור כחוברת, צירוף דוגמאות של סוגי אותיות.

החוברת איננה ספר לימוד ואף לא מבוא לטיפוגרפיה. היא מעין פיתיון לקוראים שנועד לפקוח את עיניהם להיבטי העיצוב של הספר המודפס בכלל ושל האות המודפסת בפרט, ואולי אף לעורר בהם את הרצון להרחיב את ידיעותיהם בנושא. הביבליוגרפיה התמציתית שבסוף החוברת עשויה לפתוח פתח לקריאה נוספת.

גדעון שטרן, פועל או אמן דפוס. נולד באאכן שבגרמניה ב־14 לאפריל 1918 ונפטר בירושלים ב־3 לינואר, 2011. בשנת 1947 נקלט כמדריך בבית הספר המקצועי למלאכת הדפוס ״הדסה״ (״דפוס לימודי״) שהוקם בירושלים שנתיים קודם לכן, שם עבד עד לסגירתו בשנת 1972 (וגם תחת ניהולו של הנרי פרידלנדר שעלה לארץ בשנת 1952). לאחר מכן מצא עבודה בדפוס של האקדמיה למדעים בירושלים, שם היה אחראי לעיצוב ולהפקה של עשרות ספרים וחוברות. שטרן עבד בדפוס עד גיל 85, ופרש בשנת 2003. שלא כרבים הנופלים ממנו בהשלכתם ובידע המקצועי שלהם, שטרן לא התייחס לעצמו כאל ״מעצב״, אלא כאל פועל דפוס בהכשרתו. לצערי אין הרבה מידע אודותיו אונליין, ותוכלו לקרוא (באתר אבן חושן) את הראיון עמו מאת שירלי אגוזי בעיתון ״הארץ״ בשנת 2006, שממנו ציטטתי.

כאן בלשכה ניתן למצוא כמה ראיונות וכתבות חשובים שערך גדעון שטרן עם ועל אושיות הטיפוגרפיה העברית במסגרת עלון ״אגודת ידיעות ידידי הספר״ (ששטרן הפיק), כגון: פרנציסקה ברוך, פרד פאוקר, אליהו קורן, וגם הנרי פרידלנדר (והנה עוד אחד).

הספר היה אחד מן המקורות הבודדים על טיפוגרפיה עברית שפורסמו בתחילת המאה ה-21, ומאז אזל מהמלאי. אני חושב שהוא מסכם בצורה טובה מאוד את נושא הטיפוגרפיה והטיפוגרפיה העברית למתחילים, ויש בו כמה הפתעות ששווה להתעכב עליהן.

הורדת הקובץ:
קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

DOWNLOAD BUTTON tiny

ראשי פרקים ותמונות:

  • על טיפוגרפיה ואותיות דפוס
  • על סידור אותיות (וטכניקות דפוס)
  • על אמנות עיצוב האותיות – הטיפוגרפיה – סקירה היסטורית של כתבים וגופנים עבריים:
    • כתב יד ספרדי מהמאה ה־10
    • כתב יד ספרדי מהמאה ה־13
    • אותיות ״שונצינו״ עם ניקוד – 1488
    • אותיות דפוס ספרדיות (לה בה) – 1565
    • אותיות עבריות בסגנון דידו, 1780 (ואותיות לטיניות של בודוני)
    • אותיות דפוס עבריות מהסוג המקובל במאה ה־19
    • אותיות פראנק-ריהל בגדלים שונים (ואותיות צ׳לטנהם להשוואה)
  • אותיות ספר (פרנק ריהל)
    • האות ״המתוקנת״ של אגודת המורים משנת 1920 לערך
  • אותיות ספר אחרות
    • דרוגולין
    • דוד
      • דוד שמן
      • דוד נוטה ונוטה שמן
    • הדסה
    • נרקיס ונרקיסים
    • אותיות אחרות מידי צבי נרקיס
      • נרקיס בלוק
      • נרקיס תם
      • נרקיס חדש
      • נרקיסים שמן
      • נרקיסים
    • קורן
    • שוקן-ברוך
  • אותיות הבלטה ופרסומת
    • אותיות להדגשה
      • מרים
      • פרנק ריהל שמן
    • אותיות פרסומת
      • חיים ואהרוני
      • אותיות Beton להשוואה עם אהרוני
      • הצבי
        • הצבי דק ורגיל
        • הצבי חלול
      • סת״ם
        • סת״ם רגיל
        • רמב״ם
        • רחל
  • הטיפוגרפיה והמחשב
    • אותיות סלע (שמואל סלע)
    • דגימות של אותיות:
      • דרוגולין
      • מרגלית
      • פרנק-ריהל
      • סת״ם
      • רש״י
      • חיים
      • אהרוני עבה ודק
      • מאיר־ברוך
      • שוקן־ברוך
      • דוד זקוף ונוטה
      • קורן רגיל ודק
      • הדסה רגיל ועבה
      • גיל
      • גנוזות
      • הצבי עבה ודק
  • אותיות לטיניות
    • Times New Roman
    • Palatino
    • Romain du Roi
  • ביבליוגרפיה
  • אחרית דבר

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

הכתב העברי לשירות בתי הספר | משה טמיר | 1965

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0036_Layer-1

"ההתנסות הידנית של סטודנטים בקליגרפיה מספקת להם ידע שלא יכול להיווצר בשום דרך אחרת. אין זה ידע שכלתני. אתה יכול לקרוא המון מאמרים, אבל רק כשאתה כותב בעזרת היד, היא מספרת לך משהו שקודם לא ידעת." אומר יהודה חופשי בראיון על המחקר שהוא עורך על הטיפוגרף צבי נרקיס, במגזין כולעיצוב (תודה תומר יצחק על הקישור).

היום אני שמח לשתף מסמך שמצאתי בספריית מוזיאון תל אביב לאמנות. זוהי חוברת מעניינת ומשעשעת לעיתים, שהוציא משרד החינוך והתרבות וכנראה היה מבוסס על כנס מורים לציור ואמנות על דרכי הוראת האות בלווי הדגמות מתוך בחוה״מ סוכות תשכ״ה, 1965.

החוברת מאגדת מידע תיאורטי על התפתחות הכתב והאות העברית, דגימות של טיפוסי אות (כנראה מתוך הספר של ראובן ליף), הוראות ללימוד קליגרפיה בבתי הספר, ונסיונות של מורים או בני נוער מרחבי הארץ בקליגרפיה. נראה שהטקסט בחוברת הוקלד כולו במכונת כתיבה, כפי שהיה נהוג בהרבה חומרים חינוכיים באותה תקופה.

ידיד הלשכה יקי חסיד מסביר שפעם היו כורכים ספרים מקונטרסים (דפים מאוגדים) שהודפסו בטכניקות שונות. טכניקת הדפוס היא כנראה היא פרוצס או דפוס משי או ליתוגרפיה. את העמודים השונים צילמו והפכו ללוחות. דפים מסוימים (כמו הדפים עם אותיות מכונת הכתיבה) הודפסו בשחור בלבד, ודפים מסוימים הודפסו בצבע מלא בפרוצס (ציאן, מג׳נטה, צהוב, שחור) (או בדפוס רשת או בליתוגרפיה, קשה לדעת). לאחר מכן אוגדו כל הדפים ונכרכו ביחד. היום קשה ויקר לבקש כריכה של קונטרסים שונים שלא הודפסו באותה מכונה, כי הרבה יותר זול להדפיס את כל הדפים באותה מכונה עם ארבעה לוחות צבע, ולכרוך כל ספר במכונה. אבל אז, עבודה ידנית היתה חלק מהעיסוק בדפוס.

לפי ויקיפדיה, משה טמיר (טולצ'ינסקי) היה אמן ישראלי שנולד באודסה, ברית המועצות (כיום אוקראינה), בשנת 1924. בשנת 1927 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא שירת בפלמ״ח ובהגנה, ושירת בצה״ל.  לאחר שהייה בפריס בשנות החמישים, חזר לישראל, בשנת 1963, והתמנה לתפקיד המפקח על לימודי האמנות במשרד החינוך. במסגרת תפקיד זה פיתח סמינרים להוראה ויזם את "שבוע האמנות" בבתי הספר. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1988. יצירתו המוקדמת של טמיר, מסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, הכילה דימויים הקשורים למלחמת העצמאות. ציוריו מאופיינים בסגנון ציור אקספרסיבי ובשילוב בין הפשטה לריאליזם.

רמת התוצאות הקליגרפיות משתנה, נראה שרובן (שאפשר לראות בקובץ של החוברת בהמשך) לא נעשו על ידי קליגרפים מקצועיים אלא חובבים. אבל בעיני יש משהו יפה בעובדה שמלמדים קליגרפיה לילדים.

בשנת 2004 כשהתחלתי ללמוד עיצוב גרפי, הרעיון של הוראת קליגרפיה בלימודי תקשורת חזותית היה מיושן ולא קיים. נראה שהעיצוב הממוחשב היה חזות הכל. כעת, יש כמה מרצים יקרים שמשלבים את הקליגרפיה בקורסים שלהם כמו גיא תמם, מאיר סדן, בן נתן, אליהו משגב (שהמשיך לעיסוקים אחרים), ויקי חסיד (וסלחו לי אם שכחתי מישהו, זה בתום לב).ראש המגמה ארז גביש  כתב לי שמלמדים קליגרפיה כבר שנתיים בסדנאות בקורסי החובה בשנים המוקדמות כחלק מהבנת מבנה האות.

למרות שאנחנו בשיאו או אפילו בסופו של טרנד הקליגרפיה במחוזותינו, הקליגרפיה חזרה להיות כלי לגיטימי בפיתוח העיצוב והטיפוגרפיה העברית שנלמדת באקדמיה, וזה מבחינתי צעד מאוד חיובי. אני בהחלט רואה את האפשרות שהקליגרפיה תחדור גם ללימודי האמנות במגמות המורחבות שבתיכונים, מה שיאפשר לגל הבא להכיר את הקליגרפיה באופן אישי ומהותי, ולהגיע לכוכבים.

הנה כמה פנינים שמצאתי מתוך החוברת:

כתב סת״ם תורה אשכנזי

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0021_הכתב_העברי_בתיהספר_016

כתב מרובע בסגנון ״בודקו״ (יוסף בודקו) או ״חיים״ (פסח עיר-שי).

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0023_הכתב_העברי_בתיהספר_014 copy.jpg

ארבעת המינים

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0022_הכתב_העברי_בתיהספר_015.jpg

פ״ה מרוקאית מתפללת

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0009_הכתב_העברי_בתיהספר_028

קליגרפיה

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0030_הכתב_העברי_בתיהספר_007

מתוך העמוד הראשון:

הכתב_העברי_לשירות_בתי_ספר__0035_הכתב_העברי_בתיהספר_002

 

טמיר, משה. הכתב העברי לשרות בתי-הספר: דרכי הוראת האות בלווי הדגמות. 1965. ירושלים : משרד החינוך והתרבות. הפיקוח על הוראת-הציור

ירונימוס.

קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

להורדה ברזולוציה גבוהה

DOWNLOAD BUTTON tiny

להורדה ברזולוציה נמוכה.

DOWNLOAD BUTTON tiny

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

ירוחם ורדימון – לבעית כתב־הדפוס העברי | 1941

001

שלום חם לכל קהל הקוראים, אני ממשיך בנון שלאנט את העבודה כאן בלשכה, ואעלה כמה מסמכים שמצאתי וסרקתי בספריית מוזיאון תל אביב.

המסמך הזה שנוצר על ידי ירוחם ורדימון (אבא של ירום רדימון) הוא הצעה לתיקון בעיות הקריאה, או יותר נכון הבעייתיות של הניקוד. במקום ניקוד, ורדימון מציע שינוי בגוף האות, שיסמן את הווקאליות. בנוסף הוא מציע שינויים יותר מרחיקי לכת בצורת האותיות כדי לבדל בין האותיות הדומות (למשל ב׳,כ׳,פ׳). באופן כללי, מטרת הפתרון להפוך את השפה העברית לקלה יותר לזיהוי להמוני העולים החדשים של אותה תקופה.

ירוחם ורדימון, לבעיית כתב הדפוס העברי, ירושלים : דפוס רפאל חיים הכהן, תש"א.

010.jpg

 

 

לפי ויקיפדיה, ירוחם ורדימון (1 בנובמבר 1897 – 23 בספטמבר 1968) היה מראשוני הקולנוע הישראלי, מחנך וחוקר האות והלשון העברית. (הוא גם היה האבא של המעצב ירום ורדימון).

אנקדוטה מעניינת היא שורדימון היה המנהל של קולנוע אופרה מוגרבי בתל אביב.

על מנת למשוך את הקהל לבקר בקולנוע הגה ורדימון ויצר את "פרסום החוצות" הראשון בארץ (אין עדות לקיום דבר שכזה בבתי קולנוע אחרים בעולם של אותה תקופה) ובאמצעים שונים: בחזית הבניין בנה תפאורות ענק מתחלפות, לסרטיו וזאת בנוסף לכרזות הסרטים שהוזמנו על ידו והודבקו שם. עד 1935 צוירו הפרסומות ברובן על ידי הצייר ישראל הירש ולאחר מכן על ידי שמואל אשכנזי, המעצב וצייר התפאורות הראשי של בתי הקולנוע מוגרבי ואלנבי – על הגגון שבחזית הקולנוע הוצבו שמות הסרטים באותיות בודדות כשבחזיתן נורות ניאון צבעוניות, "כמו באמריקה", מראה מרהיב בשעות החשיכה. 

ורדימון הוציא לאור ספר על הכתב העברי. הוא עיצב פונט עברי חדש בו השתמש לפרסום הסרטים, והוציא גם חוברת בנושא.

ירונימוס.

קליק ימני על התמונה / קישור ואז save link as

להורדה ברזולוציה גבוהה

DOWNLOAD BUTTON tiny

להורדה ברזולוציה נמוכה.

DOWNLOAD BUTTON tiny

 

500px-האדמה_הטובה,_מוגרבי_(2)

מקור: אפרים ארדה, ויקיפדיה.

מה_יפית_עמק_נוי,_מוגרבי_(2) (1)

מקור: אפרים ארדה, ויקיפדיה.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

נעמה הנקין ז״ל

11241028_10153267213694435_6724220273935638326_n

בצער רב אני כותב על נעמה הנקין, שנרצחה הלילה עם בעלה איתם בפיגוע ירי סמוך לישוב איתמר.

נעמה, נוחי על משכבך בשלום. היית אישה מדהימה. למדנו עיצוב גרפי יחדיו באסכולה מימד, וזכורה לי במיוחד העבודה שיצרת במסגרת לימודייך, כתובת אש עם המילה בית, שהיתה חזקה במיוחד. סיימת את הלימודים במכללת ״הדסה״ וגם תואר ראשון במדעי הרוח ב״אוניברסיטה הפתוחה״. הקמת בית לתפארת והולדת 4 ילדים. פתחת את סטודיו ״המעבדה״ ששירת לקוחות במקצועיות. עם הזמן התגלית כיזמת מדהימה, הוצאת את הספר ״ל-כוח״, ופיתחת קורס ייחודי לטיפוגרפיה עברית – ״טיפוגרפיה למעצבים״ שיועד לגרפיקאים מהמגזר הדתי והחרדי, וזכית ללמד שני מחזורי תלמידים. אין ספק שתחסרי לתרבות העברית.

ירונימוס

פורסם בקטגוריה כללי | 4 תגובות

קטלוג קיץ 2015 של פונטייפ

מה שלומכם חברים?

הרבה זמן שלא עדכנתי, ״החיים עצמם״ דרשו ממני נוכחות יתר.
רציתי להודות לכם על כל האימיילים החמים! ריגשתם אותי כל כך.
לא ידעתי שלנישה הקטנטונת הזו יש כל כך הרבה אוהדים, שלא הבינו מה פירוש הירידה בתפוקה, שעה שהטיפוגרפיה העברית מקבלת כל כך הרבה פנים חדשות ומלהיבות, כמו היוזמה המגניבה ״22 אותיות״ של אופיר שביט מפורום ״טיפוגרפיקס״, שבה מוזמנות מעצבות ומעצבים לעצב אות מתוך האלפבית העברי. כל שבוע הוא אות אחרת, ובקרוב האות ח׳.

קיבלתי שצף של פניות מקוראים נפלאים לחזור לפעילות, ואמנם אני עדיין מתקשה להקדיש את עצמי לרווחת הכלל כפי שעשיתי לפני כן. בנוסף, טיפוגרפיה עושים באהבה או שלא עושים בכלל.
אני עסוק בפרויקט שמכלה את זמני (אבל בתקווה שיעלה יפה).
יש כמה חידושים מעניינים שעומדים בקנה.
כפי שאני תמיד אומר, אם למישהו מכן או מכם מתחשק להצטרף ולהיות עורכ/ת, אני אשמח מאוד, כי הלשכה צריכה להיות עניין משותף וקבוצתי.

בכל מקרה, בשביל לא להשאיר אתכם רעבים לגמרי, נעסוק כעת בקטלוג קיץ 2015 של פונטייפ (גילוי נאות: בשנת 2012 עיצבתי עבורם קטלוג). זה הזמן להוסיף שחברות ומעצבי פונטים אחרים יכולים לשתף את הקטלוגים שלהם דרך הלשכה, ובאופן כללי – אנשים שמקדמים את הטיפוגרפיה העברית ימצאו כאן בית חם.

אם יש לכם חידוש (או יישון) טיפוגרפי פנו אלי במייל, ואני אחזור אליכם כשאוכל. מומלץ להכין את כל החומרים – הויזואליים (קובץ pdf באיכות גבוהה ותמונות ב72 dpi) והכתובים (תיאורים קצרים, מאמרים, קומוניקטים וכו׳), וכך אוכל ״לשגר״ אותם ללשכה בהקדם האפשרי. ככל שהחומרים יותר מוכנים, כך יפורסמו מהר יותר, כי לצערי אין לי המון זמן בימים אלה.

page devider קו הפרדה border

לעניין עצמו: זה הרך הנולד, זמין להורדה.
כמעצב שעבד בחברת פונטייפ בעבר, אני מעדיף שלא לתת ביקורת על הקטלוג (כל סוג של ביקורת). הרגשתי לנכון לצרף כמה צילומים של גופנים שעניינו אותי מתוך הקטלוג, ולתת לכם לשפוט בעצמכם.

קליק ימני בעכבר על התמונה ו״שמור בשם״

new-logo-banner1.png

קטלוג פונטייפ 2015

גופן אבוקדו

2

גופן פריהיסטוריק

3

משקלים חדשים לגופן זרקא

1

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת

״עדיין אופטימיים״ – עודד עזר ״מחלק רפורטים״ לדודו גבע

[צילום: גולן גפני]

[צילום: גולן גפני]

[תמונה בכותרת העמוד למעלה – צחי פרבר]

בעקבות יוזמתם של המאייר צחי פרבר ופרופ׳ דנה אריאלה, דקאן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי, תיפתח תערוכה לציון עשור למותו של יוצר הקומיקס הישראלי דודו גבע. התערוכה תיפתח ב15.2 בגלריה ויטרינה במכון טכנולוגי חולון (פורטפוליו).

פוסטר תערוכה דודו גבע

כרזת התערוכה. עיצבו: סטודיו קרן וגולן

בין האמנים שיציירו מחוות לדודו גבע, יהיה גם עודד עזר. כמו רבים אחרים, גם עזר גדל על הסטריפים שיצרו דודו גבע וקובי ניב ב׳העיר׳ על יוסף, מגוחך וחבורתו, ושאר יצירי כפיו. אלא שמר עזר החליט לנתח את כתב ידו של האדמור זצ״ל מר״ן גבע (הי״ד), וביד מנצחת של טיפוגרף, ״לחלק לו רפורטים״ בשם משטרת הטיפוגרפיה (והטעם הטוב), שהרי ידוע לכל זב חוטם ודרדק בן יומו, כיצד צריכה להיראות אות עברייה מכובדת.

עודד עזר מספר: ״כתב ידו של דודו, ה"מתחפש" לכתב מרובע, מזוהה מאד עם שפת האיור שלו והוא מבחינתי גיבור חשוב נוסף (אם כי עלום) במרחב שיצר. הדימויים המוצגים לעיל לקוחים מתוך עמודי "נספח לדו"ח מס.84250001 גבע דודו" – תרומתי הצנועה לספר ולתערוכה לכבוד דודו, שיושקו ממש בקרוב: דו"ח משטרת הטיפוגרפיה. כאן, "פשעיו" הטיפוגרפיים (היפהיפיים!) של מי שנקרא ובצדק "חלוץ הקומיקס הישראלי", זוכים לדו"ח דקדקני של משטרת הטיפוגרפיה החשאית, וישמשו כעדות נוספת ל"מרדנותו ולזלזולו המקומם בנורמות המקובלות"״.

[עודד עזר מנתח את כתב ידו של גבע]

את הכרזה והספר עיצבו סטודיו קרן וגולן. לצורך עיצובם שחזר עודד עזר את האותיות של גבע ויצר מהם לוגו:

Still–Optimistics

אם נולדתם אתמול, תוכלו לצפות בסרט הבא, שכל כולו עוסק בדודו גבע.

כתב ידו של דודו גבע

כתב ידו של האדמור זצ״ל מר״ן דודו גבע (הי״ד). התמונה מן הבלוג קווים ונקודות של יגאל זורע.

 פוסטר תערוכה דודו גבע

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה