מסתבר שהיה דבר כזה;
"המסדרת האלקטרונית של י.ב.מ. נועדה להכנת סדר מוכן לצילום בתהליך אחד קל ומהיר ובמחיר נמוך. בעזרתה תוכל להכין סדר ללא צורך בסידור בלט, שכן במסדרת של י.ב.מ. מופק הסדר היישר מהמכונה על הנייר המיועד לצילום. המסדרת האלקטרונית מתאימה לכל עבודות הדפוס…"
התרומה הזו הגיעה כמובן מיגאל זורע (שביקש ממני להפסיק להלל אותו בכל פוסט, אבל אמא חינכה אותי לומר תודה, סליחה, ובבקשה).
"למסדרת מיוחדת זו, שניתן להציבה על שולחן כמו מכונת כתיבה, זכרון אלקטרוני המאפשר ישור לשני הצדדים, קביעה מתכונת העמודות ותקון מיידי הישר מלוח הקלידים"
עדיין לא הבנתי איך זה עובד… בכל אופן, השנה אינה ידוע, אני מניח שמדובר בשנות השבעים, טרם כניסת המקינטוש בסוף שנות השמונים. אצלנו, הצעירים הבורים, אין הרבה ידע בנוגע לטכניקות דפוס ועיצוב שהיו שכיחות לפני זמננו.
"המסדרת האלקטרונית העברית של י.ב.מ. קלה ללימוד ונוחה לשימוש. בשל הדמיון בין לוחות הקלידים של המסדרת ושל מכונת הכתיבה, תוכל הכתבנית ללמוד במהירות להפעיל את המסדרת.
הדפסה חד-פעמית עם זכרון נוחה ביותר. במסדרת ניתן לסיים את הדפסת הטקסט כאשר בו-שמנית הוא מאוכסן בזכרון. אחר סיום ההדפסה יש רק ללחוץ על הקליד המפעיל את המסדרת וזו מדפיסה אוטומטית את כל הטקסט שאוכסן בזכרון. התוצאה: כבר לאחר הדפסה ראשונה מתקבלות הדפסות נקיות, מוכנות לצילום.
ישור אוטומטי נעשה בתהליך פשוט. ע"י לחיצה על קליד, קובעת הכתבנית קודים לקביעת צורתו ורוחבו של העימוד הדרוש. היא מדפיסה את החומר בצורה שוטפת והמסדרת מפיקה אח"כ, באופן אוטומטי, טקסט מסודר ומיושר בצורה מושלמת, מוכן לצילום מיידי"
תשאלו – מדוע בחרתי לצרף את החוברת המוזרה הזו לבלוג? מכיוון שהקטלוג הזה מכיל גם דגימות טיפוגרפיה של שני גופנים – אחד בשם "ברק", גרסא מוזרה של פרנק-ריהל, והשני "אביב", שעיצב הנרי פרידלנדר בכבודו ובעצמו במיוחד למטרה זו. מגופן זה נולדו "ארבל" המקינטושי, המסטרפונטי והגילדהתי (נשמע טעים). את ה"גופנים" היו מחליפים – לכל גופן וגודל – כדורית מתכת.
הנה ציטוט קטן מוויקיפדיה:
בשנת 1961 השיקה IBM את מכונת הכתיבה החשמלית Selectric ("כדורית") אשר כללה ראש הדפסה כדורי הניתן להחלפה. ראש זה איפשר הדפסת מסמכים בגופנים (פונטים) בשפות שונות, וכן סימנים מתמטיים. מכונות מדגם זה שרתו 75% מהשוק המשרדי האמריקאי של מכונות כתיבה חשמליות. הטיפוגרף הירושלמי הנרי פרידלנדר עיצב את גופני "הדר", "שלום" ו"אביב", אשר שימשו כגופנים העבריים של ה"כדורית" (דגם בעל ראש ומקלדת בעברית).
"הדר", "שלום" ו"אביב" עוצבו בשנות השבעים (תודה רבה לשמואל סלע על המידע).
הקטלוג לא מציין את שמות המעצבים, וזו, עוד דוגמא לצניעות של המעצבים ולאגביות שבה קיבלו חברות את הגופן ככלי פונקציונלי גרידא, ולא גם כיצירה עמוקה מעבר לכך. נניח בצד לרגע את האידאה של הצניעות, מגיע להנרי קרדיט.
עוד קצת על ה"כדורית":
הלשכה לטיפוגרפיה עברית 
פינגבאק: אות היא לעולם ||| קוריוז קטן הקשור לטיפוגרף גדול: על פונט כתב-יד שנוצר בזכות מגן-דוד-אדום | קווים ונקודות
פינגבאק: קוריוז קטן הקשור לטיפוגרף גדול ||| על פונט כתב-יד שנוצר בזכות מגן-דוד-אדום | קווים ונקודות
הדבר הזה נראה לי כמו גרסה מוקדמת של ה־Selectric Composer של יב"מ…
יש איזשהו כתובת דיגיטלית להוריד את הפונטים העתיקים האלו?
לא שאני יודע, אולי יש משהו דומה באתר של הגילדה.
באיזו שנה הגיעה המסדרת האלקטרונית לראשונה לישראל ?
פינגבאק: האותיות של מיכלי הובלה ||| על הפונט הפוזיציוני של מיכלי החקלאות והבנין | קווים ונקודות